B a m B a m
New member
ההופעה!!!!../images/Emo168.gif../images/Emo99.gif
אז ראיתי שכבר עידכנו אותכם בחוייות מההופעה, אבל הנה ההופעה מנקודת המבט שלי... הגעתי לכניסה המיוחדת של הגולדן סירקל ב11 בבוקר, ופגשתי שם שני ישראלים ממש ממש נחמדים שלא הצלחתי לקלוט את שמם, ולאחד מהם היה מעיל כמו של פרדי בהופעה בוומבלי שתפרו לו במיוחד (איזה כיף לו). עמדתי בתור מבערך 12 וחצי ופגשתי שם כמה מעריצי קווין שלידם הרגשתי ממש בבית (כי הפעם היה מי שיקשיב לי ברצינות ולא יהנהן מחוסר ידע ....)הצטלמתי עם איזה בחור מגניב בשם רוברט מייזי שהוא היה פרדי בגירסה הסטרייטית וחצי הודית. נכנסנו בשעה שלוש וחצי, ובשעתיים שנשארו עד להופעות החימום המשמימות הסתובבתי עם מייזי. בחמש התחילו הופעות החימום, שכללו איזה קומיקאי לא מצחיק, להקת קולג'ים שעושה מוזיקת דיקט ועוד פעם הקומיקאי המפגר... במהלך ההופעה ראיתי את בריאן מציץ ממאחורי הקלעים עם פרצוף מבודח במקצת, כאילו הוא לא האמין שכל כך הרבה אנשים יבואו לקונצרט... בשעה שבע וחצי הקומיקאי עזב את הבמה בהכרזה : קבלו, גבירותי ורבותי את הוד מעלתה,קווין!!!!!" וכמובן שכולם התחילו לצרוח וכמובן שלקח להופעה עוד עשרים דקות עד שהיא התחילה, אבל ברגע הראשון שבריאן ורוג'ר עלו לבמה, לא היה צריך יותר שום דבר בעולם. אם הרגליים כאבו משבע שעות של עמידה רצופה, הם כבר לא כאבו. אם הייתי רעבה קודם, כל זה נשכח... ברגע שבריאן עשה את הפתיחה של קשור את אמאשך, הייתי הבנאדם המאושר בעולם. הם שרו את קשור את אמאשך, נערות גדולות ישבן, אני רוצה את הכל, אני מאוהב במכונית שלי, ההופעה חייבת להמשיך, את 39 (כשבריאן יושב בדיוק מולי {הייתי על הגדר של המעבכר לאנשים ביטחון מתחת לבמה ! הכי קרוב שאפשר...}), את אהבת חיי (שבריאן שר לפרדי וכולם שרו איתו, בקושי היה אפשר לשמוע אותו...) אחרי השיר הזה הוא אמר "וואו תודה רבה זה היה מדהים..." הוא אמר את זה לנו, זה היה מרגש וראו שהוא כמעט בוכה, יכולנו לראות שהוא היה נותן את כל התהילה ורק בשביל שיחזירו לו את פרדי... אח"כ רוג'ר בא לשיר אזה שיר שפרח מזכרוני כרגע, והוא הזמין את בריאן :" בבקשה קבלו את החבר הכי טוב שלי , בריאן מיי!". ראו עליהם שהם אנשים טובים שאוהבים אחד את השני ואת המוזיקה שהם עושים... כמובן שהיה את הבוהימיין ( כשפרדי שר במסך מאחורה ובריאן מנגן איתו), WWRY, WATC ועוד כל מני שירים.... הקטע הכי מרגש בהופעה היה הסולו של בריאן. הוא מנגן הרבה יותר טוב מאשר לפני כמה שנים. הוא פנומנל במלוא מובן המילה, הוא לא איבד כלום, להפך. הסולו היה של 10 דקות והוא הרגיש כמו נצח. יכולתם לטבוע בצלילים, ברגש שעלה מהדמות בעל הבמה. כל העצב והרגש שהיו בתוך ה190 וכמה של בריאן יצאו החוצה בצורה הכי טהורה ויפה שיש... הם שרו את אימאג'ן של ג'ון לנון לזכר ההרוגים בפיגועי הטרור ולמרות שזה לא שיר שלהם הם עשו אותו בצורה כל כך יפה. צילמתי איזה שלושים תמונות מכיוון שעדיין לעברתי למצלמה דיגיטלית,אבל כל אחת שווה המון. האפשרות לראות אנשים מהלהקה שאני הכי מתחברת אליה, מעריצה אותה ולראת לייב את הגיטריסט הכי טוב בעולם (לדעתי), הפכה את הקונצרט של יום שישי ליום המאושר בחיי.
אז ראיתי שכבר עידכנו אותכם בחוייות מההופעה, אבל הנה ההופעה מנקודת המבט שלי... הגעתי לכניסה המיוחדת של הגולדן סירקל ב11 בבוקר, ופגשתי שם שני ישראלים ממש ממש נחמדים שלא הצלחתי לקלוט את שמם, ולאחד מהם היה מעיל כמו של פרדי בהופעה בוומבלי שתפרו לו במיוחד (איזה כיף לו). עמדתי בתור מבערך 12 וחצי ופגשתי שם כמה מעריצי קווין שלידם הרגשתי ממש בבית (כי הפעם היה מי שיקשיב לי ברצינות ולא יהנהן מחוסר ידע ....)הצטלמתי עם איזה בחור מגניב בשם רוברט מייזי שהוא היה פרדי בגירסה הסטרייטית וחצי הודית. נכנסנו בשעה שלוש וחצי, ובשעתיים שנשארו עד להופעות החימום המשמימות הסתובבתי עם מייזי. בחמש התחילו הופעות החימום, שכללו איזה קומיקאי לא מצחיק, להקת קולג'ים שעושה מוזיקת דיקט ועוד פעם הקומיקאי המפגר... במהלך ההופעה ראיתי את בריאן מציץ ממאחורי הקלעים עם פרצוף מבודח במקצת, כאילו הוא לא האמין שכל כך הרבה אנשים יבואו לקונצרט... בשעה שבע וחצי הקומיקאי עזב את הבמה בהכרזה : קבלו, גבירותי ורבותי את הוד מעלתה,קווין!!!!!" וכמובן שכולם התחילו לצרוח וכמובן שלקח להופעה עוד עשרים דקות עד שהיא התחילה, אבל ברגע הראשון שבריאן ורוג'ר עלו לבמה, לא היה צריך יותר שום דבר בעולם. אם הרגליים כאבו משבע שעות של עמידה רצופה, הם כבר לא כאבו. אם הייתי רעבה קודם, כל זה נשכח... ברגע שבריאן עשה את הפתיחה של קשור את אמאשך, הייתי הבנאדם המאושר בעולם. הם שרו את קשור את אמאשך, נערות גדולות ישבן, אני רוצה את הכל, אני מאוהב במכונית שלי, ההופעה חייבת להמשיך, את 39 (כשבריאן יושב בדיוק מולי {הייתי על הגדר של המעבכר לאנשים ביטחון מתחת לבמה ! הכי קרוב שאפשר...}), את אהבת חיי (שבריאן שר לפרדי וכולם שרו איתו, בקושי היה אפשר לשמוע אותו...) אחרי השיר הזה הוא אמר "וואו תודה רבה זה היה מדהים..." הוא אמר את זה לנו, זה היה מרגש וראו שהוא כמעט בוכה, יכולנו לראות שהוא היה נותן את כל התהילה ורק בשביל שיחזירו לו את פרדי... אח"כ רוג'ר בא לשיר אזה שיר שפרח מזכרוני כרגע, והוא הזמין את בריאן :" בבקשה קבלו את החבר הכי טוב שלי , בריאן מיי!". ראו עליהם שהם אנשים טובים שאוהבים אחד את השני ואת המוזיקה שהם עושים... כמובן שהיה את הבוהימיין ( כשפרדי שר במסך מאחורה ובריאן מנגן איתו), WWRY, WATC ועוד כל מני שירים.... הקטע הכי מרגש בהופעה היה הסולו של בריאן. הוא מנגן הרבה יותר טוב מאשר לפני כמה שנים. הוא פנומנל במלוא מובן המילה, הוא לא איבד כלום, להפך. הסולו היה של 10 דקות והוא הרגיש כמו נצח. יכולתם לטבוע בצלילים, ברגש שעלה מהדמות בעל הבמה. כל העצב והרגש שהיו בתוך ה190 וכמה של בריאן יצאו החוצה בצורה הכי טהורה ויפה שיש... הם שרו את אימאג'ן של ג'ון לנון לזכר ההרוגים בפיגועי הטרור ולמרות שזה לא שיר שלהם הם עשו אותו בצורה כל כך יפה. צילמתי איזה שלושים תמונות מכיוון שעדיין לעברתי למצלמה דיגיטלית,אבל כל אחת שווה המון. האפשרות לראות אנשים מהלהקה שאני הכי מתחברת אליה, מעריצה אותה ולראת לייב את הגיטריסט הכי טוב בעולם (לדעתי), הפכה את הקונצרט של יום שישי ליום המאושר בחיי.
(אני זה שבלי המעיל) אכן היתה הופעה מדהימה, אין מילים לתאר את ההרגשה של לראות את בריאן ורוג'ר בlive לאחר יותר מ10 שנות האזנה למוסיקה. כל תו במקום, show מעולה, רגעים מאוד מרגשים, במיוחד הקטע של bohemian rhapsody. הכי אהבתי את הביצוע של I Want It All, אבל כל השירים היו במקום. הפול רודגרס הזה יצא בסדר (כמובן שלא ניתן להשוואה בכל סולם שהוא), לא הפריע להם יותר מידי, ות'כלס יצא לבריאן ורוג'ר לשיר בלי פול בערך שליש או חצי מהשירים. המחזמר של We Will Rock You גם הוא מעולה (!) - שחקנים/זמרים ברמה גבוהה מאוד (חשוב לבחור את ה cast הנכון), מצחיק ומרגש. יש אותו כל יום בלונדון, 4 שנים ברציפות. מומלץ. אגב WWRY, היתה לי גם איזה פאדיחה קטנה כשנכנסתי אתמול לdominion theatre (ששם יש את המופע) כדי לקנות חולצה. איזה 7 בחורות בריטיות מחויכות הפנו אותנו פניהמ לתיאטרון, אמרנו כמו ישראלים טובים, סבבה, נכנס, יש איזה מופע חינם - עד שהבנו שזה יום ראשון ונפל האסימון שזה דרשה של כנסיה. חזרתי היום בבוקר מלונדון (בפעם השניה) שמח ומאושר. (עד שנכנסתי לחשבון הבנק). תמונות בהמשך, ליאור.