ההוצאות על חתול בוגר חולה בשנתו האחרונה ועל גור בשנתיים הראשונות

[אלישבע777]

שלום לכולם,

עשיתי פילוח הוצאות לשני החתולים שלי לשנה האחרונה.
א. החתול מיש מיש, הלך לעולמו השנה בגיל 13, אחרי עשרה חודשי מחלת סרטן. בעשרת החודשים הללו של מחלתו, ההוצאות עליו על ביקורים אצל הווטרינר, תרופות, חול ומזון רפואי היו כ-1230 שח לחודש. מיש מיש היה חתול מיוחד - תעלולן, חכם, תקשורתי וחובב כל אדם באופן בלתי רגיל לחתולים, היתה לי הזכות לגדלו מגיל חודשיים. לעולם לא יהיה לו תחליף. כיום החתול טופי המתוק שאימצתי מבעוד מועד, מנחם אותי יום יום ושעה שעה.
ב. החתול טופי , אומץ מהרחוב בגיל כחודשיים או שלושה חודשים, וסבל מפטריית עור נפוצה אצל גורים, ךכן בשנה הראשונה היו לי כמה ביקורים אצל הווטרינר.
בשנה הראשונה (2020) ההוצאות עליו היו כמעט 600 שח לחודש בממוצע, לחצי שנה ראשונה מאז האימוץ ועד סוף שנת 20
השנה (2021) הוא בריא והכל בסדר ההוצאות הן 540 ש"ח לחודש בממוצע( 12 חודשים) : מזון אוריג'ין, חול אוור קלין, חטיפים לפינוק, ואביזרים.

 

[גורדיאן-II]

אנשים אחראיים מנהלים מעקב אחרי ההוצאות שלהם, ככה זה צריך להיות, אבל...
כאשר מדובר בחתולים הרצון הטבעי לחסוך מאבד מתוקפו במידה רבה, שום הוצאה עליהם אינה בגדר 'מותרות' מפני שהיא חלק מהפינוק שלהם, ולפעמים באה בגלל האחריות לשלומם ובריאותם.

במספרים, אני מוציא בממוצע 550 ש"ח לחודש על 2 חתולים, וזה לאחר שמצאתי קבוצת רכישה המאפשרת לי לקנות במחירים זולים יחסית חול משובח ואוכל מעולה, אוריג'ן ושימורים, ואני לא מתייחס לזה כאל הוצאה אלא כחלק מהשקעה באיכות החיים שלי, חתולים זה אושר, רוגע וכיף.

 

[אלישבע777]

אנשים אחראיים מנהלים מעקב אחרי ההוצאות שלהם, ככה זה צריך להיות, אבל...
כאשר מדובר בחתולים הרצון הטבעי לחסוך מאבד מתוקפו במידה רבה, שום הוצאה עליהם אינה בגדר 'מותרות' מפני שהיא חלק מהפינוק שלהם, ולפעמים באה בגלל האחריות לשלומם ובריאותם.

במספרים, אני מוציא בממוצע 550 ש"ח לחודש על 2 חתולים, וזה לאחר שמצאתי קבוצת רכישה המאפשרת לי לקנות במחירים זולים יחסית חול משובח ואוכל מעולה, אוריג'ן ושימורים, ואני לא מתייחס לזה כאל הוצאה אלא כחלק מהשקעה באיכות החיים שלי, חתולים זה אושר, רוגע וכיף.

יפה! שניים במחיר אחד... כל הכבוד.
ההוצאה על החתול היא הוצאה על עצמי. אחת מהנאות החיים והתשלום זעיר לעומת מה שנותן החתול לנפש! יש לנו מספיק הוצאות שאינן משמחות אותנו כמו ההוצאה הזאת...

 

[evike]

לא עשיתי סיכום הוצאות. על חתולה בריאה יש הוצאות קבועות של אוכל, חטיפים, חול, טיפול נגד פרעושים, מברשת ומשחת שיניים ופה ושם איזה צעצוע חדש, חלקם הוצאות זניחות. מתקן גירוד זו הוצאה חד פעמית לתקופה ארוכה, כנ"ל מזרקת מים, כי הפרינצסה שלי מוכנה לשתות רק מהברז (לא רוצים שתהיה תלויה בנו כדי לשתות) או מהמזרקה.
יש גם הוצאה חד פעמית שנתית על חיסון ובדיקת ביקורת.
כל זה על חתולה בריאה.
אבל, וזה אבל גדול, כשהחתולה חולה, במיוחד כשיש צורך בביקורים נוספים אצל הוטרינר וגם באשפוזים, זה כבר סיפור אחר. סיפור של הוצאה ענקית. מי כמוני יודעת. לפני כשנתיים וחצי, מיה, החתולה הכי מדהימה שהיתה עלי אדמות (עד עכשיו אנחנו מתאבלים עליה) קרסה מבעיות לב, אושפזה ל 4 ימים ב"טיפול נמרץ" בבן שמן, האישפוז, הבדיקות, הטיפולים והתרופות עלו לנו מעל 7,000 ש"ח. בסוף לצערנו נאלצנו להרדימה, שגם זו עלות.
לכן, ופה אני שואלת לנסיונכם, אני שוקלת לעשות לנובי בת השנתיים ורבע ביטוח רפואי בחיותא. אומנם זו הוצאה חודשית קבועה, אבל לפחות מונעת הוצאה פתאומית ולא מתוכננת של הרבה כסף.
הווטרינר בעד. מה אתם אומרים?
שבת שלום ושנה אזרחית טובה.

 

[אלישבע777]

כמו כל ביטוח, דעתי היא שהוא משתלם אם צריך אותו. אבל.... הלוואי שלא נצטרך אותו. אני "חובבת ביטוחים" מושבעת וזו אחת ההוצאות הקבועים הגדולות שלי בחודש, אבל לחתול לא אעשה ביטוח. כי הסיכוי להציל חתול חולה הוא קטן - מניסיוני ומניסיונם של אחרים, מה גם שהביטוח יקר ולא תמיד הוא מועיל. בסוף הרי החתול ימות ממשהו ולפעמים, הארכת החיים היא לא פחות קשה מאשר הרדמה. זה לא כמו ביטוח על דירה מפני נניח שרפה, או רעידת אדמה. שם העלות לנזק היא עצומה ומיידית. מניסיוני האישי (המר), היום אני נמנעת להאריך חיים "בכל מחיר" לחתול זקן וחולה ולתת לו טיפול רפואי תומך ואיכות חיים, ולא להשתגע. את הכסף שאני חוסכת מתשלום לביטוח, אשקיע במידת הצורך כשהוא יהיה חולה. אבל כמובן - לעולם לא נוכל לדעת מראש אם הביטוח של בעל החיים היה כדאי. ואת השיקול הזה, כל אחד יעשה לעצמו. מאידך, כשיש ביטוח אז מנצלים אותו ואם זה נותן שקט נפשי - אז יתכן שזה כדאי. נקווה שלעולם נשלם ביטוח רק עבור שקט נפשי ולא נצטרך להפעילו לעולם!

 

[evike]

גם אני בעד לשחרר כשאפסה התקווה ולא לתת להם להמשיך לסבול. מצד שני, לפעמים יש תקווה, ואם החתול לא מבוגר מדי, צריך לנסות ולטפל. מיה היתה רק בת 9, עדיין יכלה לחיות כמה שנים. לא היינו סולחים לעצמנו אם לא היינו מנסים לטפל בה. הרי כמו אצל בני האדם, יש מחלות ויש תאונות שמצליחים לטפל ולהבריא. לא כל מחלה זה סוף. ולפעמים צריך בדיקות, אישפוזים וטיפולים כדי להציל אותם, ולא פעם מצליחים. יש גם אנשים שבגלל עלות כספית גבוהה מוותרים.
אז נכון, בסיכום זה הרבה כסף, אבל בעלות חודשית זה לא כזה נורא. הנורא, כשבבת אחת צריך טיפולים יקרים.
ולכן אני עדיין מתלבטת ומחפשת לשמוע מנסיונם של אחרים.

 

[Yukita]

נכון, לא כל מחלה היא הסוף - ולא תמיד אפשר לדעת מראש מתי כך ומתי אחרת. לפעמים הדרך היחידה היא לנסות, תוך מחשבה על מהם הדברים הנכונים מבחינתך כקריטריונים "לשחרר". אצלי למשל יש כרגע כלב חולה, אבל הוא הולך, אוכל, ובאופן כללי כרגע הוא במצב סביר והתרופות מונעות ממנו סבל גם אם הוא לא כמו בימיו הטובים יותר. במצב כזה ברור בעיניי שצריך להמשיך ולטפל למרות שמדובר בתהליך סופני - לא נסחב אותו לכל מיני מקומות באופן שגורם לו סבל, אבל כן נמשיך לתת לו תרופות ואם עולה משהו נקודתי בתוך התהליך כן ננסה לראות מה האופציות כדי לעזור לו. יש דברים שבחרתי לא לעשות - במקרה שלו, יש אפשרות לניתוח אבל כל הגורמים המקצועיים מסכימים שהניתוח יגרום לנזק רב לצד חוסר בהירות לגבי תועלת כלשהי אם בכלל אז כמובן שלא נעשה דבר כזה. כל מקרה הוא שונה, כל מקרה לגופו וממש אי אפשר להסיק ממקרה אחד מה יקרה במקרה הבא. הכלבה שלי שנפטרה לפני שנה עברה תהליך יחסית מהיר של הדרדרות ממשהו, שהכלב היום מצליח להתמודד איתו בצורה אחרת. כל אחד שונה.

באשר לביטוח, כמו בכל ביטוח לכל דבר צריך לקרוא את האותיות הקטנות. לא בדקתי לעומק אבל נדמה לי שבביטוחים לבע"ח בדרך כלל יש הגבלות מאוד קשות על דברים כמו גיל עליון של החיה שחברת הביטוח מוכנה לממן (נדמה לי סביבות 7 שנים) וגם איפה ניתן לטפל ואצל מי. אם הביטוח מתאים לך בהתחשב במגבלות, יאללה. אם המגבלות מוציאות את כל המיץ מהביטוח אז עדיף לשים כסף בצד מדי חודש באופן פרטי ופשוט לשמור למקרה הצורך.

 

[evike]

בחיותא מבטחים עד גיל 8, אבל אם התחלץ הביטוח נעשית בגיל צעיר יותר, הם ממשיכים אותו.
מה שטוב אצלם, שאני לא קשורה לווטרינר מטעמם ולא לבית חולים או כל מקום אחר לטיפול. אני מחליטה על הכל, ורק שולחת להם במייל את החשבונית והם מעבירים אלי את הסכום. ברור שיש כמה הגבלות של ס"ה עלות לשנה, מצד שני, אם באותו המקרה יש עוד ועוד טיפולים, הם לא מגבילים.
יש את חברת מרפאט, ששם הטיפול רק מרשימת הווטרינרים שלהם. שכנה שמבוטחת שם לא מרוצה מהווטרינר, ובאזור יש רק עוד אחד.
על הווטרינר שלי אני לא מוכנה לוותר. איתו כ 34 שנים.
לשים כסף בצד נשמע ברגע הראשון רעיון טוב, רק שבמחשבה שניה, אם אשים בצד את הסכום החודשי, ואם חלילה אצטרך טיפול יקר, יקח שנים עד שאגיע לסכום. מצד שלישי, חתולה בת כשנתיים יכולה להיות בריאה עוד הרבה שנים, ואז הביטוח יוצא לא כדאי.
באמת מתלבטת.

 

[אלישבע777]

בחיותא מבטחים עד גיל 8, אבל אם התחלץ הביטוח נעשית בגיל צעיר יותר, הם ממשיכים אותו.
מה שטוב אצלם, שאני לא קשורה לווטרינר מטעמם ולא לבית חולים או כל מקום אחר לטיפול. אני מחליטה על הכל, ורק שולחת להם במייל את החשבונית והם מעבירים אלי את הסכום. ברור שיש כמה הגבלות של ס"ה עלות לשנה, מצד שני, אם באותו המקרה יש עוד ועוד טיפולים, הם לא מגבילים.
יש את חברת מרפאט, ששם הטיפול רק מרשימת הווטרינרים שלהם. שכנה שמבוטחת שם לא מרוצה מהווטרינר, ובאזור יש רק עוד אחד.
על הווטרינר שלי אני לא מוכנה לוותר. איתו כ 34 שנים.
לשים כסף בצד נשמע ברגע הראשון רעיון טוב, רק שבמחשבה שניה, אם אשים בצד את הסכום החודשי, ואם חלילה אצטרך טיפול יקר, יקח שנים עד שאגיע לסכום. מצד שלישי, חתולה בת כשנתיים יכולה להיות בריאה עוד הרבה שנים, ואז הביטוח יוצא לא כדאי.
באמת מתלבטת.

חתולים שאינם יוצאים מהבית ואינם גזעיים טהורים, מאריכים ימים יחסית ובריאותם טובה ברוב השנים. יש לחתולים מערכת חיסונית מעולה, פרט לניקוי אבן שן וחיסונים ( שגם זה לא מאוד קריטי לחתול בית) אין כמעט הוצאות של טיפול רפואי. אצלי, באופן מקרי - הגיל הקריטי להדרדרות רפואית של החתולים הקודמים היה גיל 12. אז התחילו הבעיות הגדולות באמת. אם החתול יוצא החוצה, אזי יתכן שהוא ייפצע או ידבק במחלות בגיל צעיר וכאן הביטוח יכול לעזור, אולי כי ההוצאה היא גדולה ומיידית. לדעתי עדיף לפתוח קרן נאמנות רווחית, עם הפקדות קטנות של נניח 100 שח לחודש. כל שנת חיים של החתול, את מפקידה נניח 1200 שח ואחרי 10 שנים הקרן היא 12000 שח ( אם אין אינפלציה). ועל זה יש רווחים. זה דורש מעקב אחר קרן הנאמנות אם היא טובה. עקרונית, רוב הקרנות הן טובות אם משאירים אותן לאורך זמן ולא נוגעים. ייעוץ ניתן בכל בנק, גם בטלפון. לכן לדעתי זה עדיף. חברות הביטוח בונות על החרדות שלנו והן יודעות היטב לפי מחקרים, מה הסיכון שלהם לעומת הסיכון של המבטח, שהרי הן צריכות בעיקר לדאוג לרווחים שלהן ובעצם אנו מממנים אותן... למען השקט הנפשי שלנו. השקט הנפשי ( ביטוח), רצוי רק אם הסיכון גבוה וההוצאות עצומות.
אגב, חיסכון ליום סגריר ובמצב של "ברבור שחור" ( צרה כלכלית פתאומית כמו שרפה בבית או גנבת המכונית) , צריך לעשות גם בלי קשר לחתול. חיסכון על ידי קרן נאמנות תאפשר אורך נשימה לשלושה חודשים, עד שהחברות הביטוח יממנו את הנזק.