ההורים במחוברים

[pufpuf]

ההורים במחוברים

האם אפשר לסכם את כל האופי של המשתתפים בסדרה כתוצאה מאיזשהו תגובה להורים שלהם?

סקאזי- בשל הבגידות של אבא שלו והמשפחה השבורה הוא אינו מסוגל להכנס למחוייבות.
ג'ייסון- אמו עזבה אותו בגיל ההתבגרות והוא צמא לאהבה וחשיפה.
אמירם - הורים קשיי יום שעובדים קשה לפרנסתם ולא מפרגשנים - הופך למצחיקן

(אצל חנוך וגדעון לא מספיק נחשפנו לסיפורי ההורים)

האם זה ניתוח פשטני מדי, או שבאמת בסוף הכל מסתכם ביחסי הורים- ילדים.

 

[אתה יכול ללכת ככה]

כן, הרוב מסתכם ביחסי הורים-ילדים

הם מקור ההשפעה הכי משמעותי שלנו.

קצת כואב לי על הבן של אמירם. באחד הפרקים האחרונים, אמירם מפאר ומאדיר את עצמו בעיני בנו עד שלבסוף הוא מתוודה בפניו כי רק רצה לספק לו תחושת ביטחון. היה לי קשה לצפות באמירם בפרק הזה. אחד המשברים הכי גדולים של בני האדם בבגרותם הוא הגילוי שהוריהם חלשים ופגיעים.

לעומת אמירם, חנוך מאוד חשוף מול ילדיו ולא חוסך מהם את היותו בן אנוש, עם כל המעלות וכל המגרעות, כל החרדות, החששות והלבטים. אני מאוד מעריכה כנות כזאת, במיוחד מול ילדים. הם בני אדם, לא צריך ליפות עבורם את המציאות כי המשבר שיגיע יהיה קשה וגדול. חנוך משכיל להתנהל בכנות מוחלטת ובמקביל לשמור על הביטחון העצמי של ילדיו.
.

 

[בלה שור]

נכון, חנוך מקסים בקטע הזה

אבל הילדים שלו רואים באמא שלהם איזו גיבורת על, ועל אף שהיא מקסימה ונהדרת גם היא לא מושלמת. השאלה היא אם הם מבינים גם את זה

 

[נועה1984]

חנוך מקסים, אבל לדעתי

חושף את הבת שלו קצת יותר מידיי לעולם החרדות שלו שלא בהתאם לגילה.. היא אמנם מאוד בוגרת אבל לומר לה משפטים כמו "אני ייירה לעצמי כדור בראש" או "אם יבואו פורעים" וכדומה כמו גם "ברוכה הבאה לעולם החרדה" כשמדובר בסך הכל בילדה קטנה שאפילו לא התחילה את גיל ההתבגרות זה קצת טו מאץ' לטעמי....

 

[אתה יכול ללכת ככה]

צריך להיות איזון לא?

אבא חרדתי שלא מסוגל להעביר את האוטו טסט ואמא גיבורת-על

.