ההורים טסים לחו"ל ואני מפחדת

motek89

New member
ההורים טסים לחו"ל ואני מפחדת

מחר בלילה ההורים שלי טסים לחו"ל, ואני נשארת עם אחים שלי עד יום חמישי, יום חמישי סבא שלי ייקח אותנו לבית שלו, לסבתא שלי, ונהיה אצלם שבת. מוצאי שבת אחים שלי יסעו לדודים ואני אחזור הביתה, עד יום רביעי אני אהיה כאן לבד. אני כל כך מפחדת, ברגע זה ההורים כבר מכינים את התיקים, ודמעות יורדות לי מהעיניים, אני רועדת ואני מרגישה כאבים בלב... אני מפחדת כי זה כל כך קרוב, ההורים לא טסו אף פעם ביחד, לא הייתי אף פעם בסיטואציה הזו, אין לכם מושג כמה אני מפחדת!!!!!!!! לא אמרתי את זה להורים... מה כבר הם יכולים לעשות??? יורדות לי גמעות אני לא יכולה לחשוב כלום!! ואם הם לא יחזרו?... אם יקרה להם משהו?... בזמן שאני לבד בבית אני מתכוונת להזמין חברות.... אבל כל השבוע הזה.. אני כל כך מפחדת מהזמן שההורים לא יהיו כאן... אני מרגישה כאילו יום קשה עומד לבוא.. אני מרגישה שמשהו עומד לקרות!!! אני מרגישה את זה!!! אני לא יכולה יותר!!!!
 

בוזיקית

New member
קודם כל שאלה:

אחים שלך יותר קטנים או יותר גדולים, אלה שאת נשארת איתם? דבר שני לכי לבית מרקחת תקני לך טיפות ולריאן או פסיפלורה. זה טבעי וזה מרגיע די מיידי. או טיפות רסקיו. אבל עדיף ולריאן לדעתי. עכשיו תקשיבי - מה ההסתברות שיקרה להם משהו? תחשבי בהגיון! הסתברות הרבה יותר גדולה להיפגע בתאונת דרכים, וזה קורה כל יום! אל תתחילי לשגע את עצמך עכשיו. את נסחפת! תעצרי את כדור השלג הזה כשהוא עדיין קטן! ככל שתיכנסי למוד הזה יותר ויותר קטנים הסיכויים שתצאי מזה! תתאפסי על עצמך ומיד! 8 חודשים אחרי שאבא שלי נפטר אמא שלי טסה לחו"ל ואני נשארתי בבית לבד (הייתי בת 16.5) 3 שבועות ועוד בבית הקודם שלי - וילה עם 3 קומות בשכונה מבודדת שאין איש עובר בה... נשארתי לבד גם בתקופה מסויימת במלחמת המפרץ באותה וילה מזוויעה, וכשהיתה אזעקה רצתי לשכנים. אז אני יודעת פחד מהו. תחשבי - את לפחות מוקפת אחים וסבים וחברות - די לדאוג, אין לך שום סיבה. ההורים יחזרו ב"ה והכל יהיה בסדר! זה לא נעים, ואולי גם עצוב טיפה, אבל אל תרשי לעצמך לעשות מזה יותר ממה שזה. תזכירי לעצמך כל הזמן שאת נסחפת! קחי כמה נשימות עמוקות, תשתי ולריאן, ותעסיקי את עצמך בדברים פרקטיים, כדי להעביר את הזמן ולהעסיק את המוח במשהו חיובי. בהצלחה.
 
כאבי פרידה

ההורים נסעו, אני נסעתי. הורייך בוודאי חזרו כבר. איך התמודדת? האם זה היה נורא כפי שצפית?
 
למעלה