a r t h e m i s
New member
ההיית או חלמתי חלום?
הלכתי לישון מוקדם. בשעה 00:15 אני מתעוררת לצלילי מוזיקה מזרחית. אני חולמת. איזה קטע, זה בדיוק כמו בסרטים שראיתי על עיירות פיתוח. אני מסתכלת על הרחוב ומבינה שזה מהבניין הסמוך. המוזיקה מחרישת אוזניים וזה נשמע כמו אולם אירועים בערב רע במיוחד. מישהו מצטרף לשירה עם רמקול, מין סוג של קריוקי מזרחי. כמה הזוי החלום הזה. מה? רק אני שומעת את זה? אמצע הלילה ורק לי זה מפריע? (טוב,נו, אני חולמת). מהבניין ממול יוצא מישהו. אני מסמנת לעצמי מיד שהוא מוצא חן בעיני. למה? כי הוא עצבני פחד. והוא שואג לכיוון החאפלה "יאללה, שקט כבר למה אנשים פה רוצים לישון". הוא רותח, נעמד באמצע הרחוב ומתקשר למשטרה. בינתיים הוא גם מרים איזה אבן וזורק לכיוון המפגע הקולי. הוא אולי חמום אבל לא צלף. האבן נוחתת בגינה בלי שאף אחד ישים עליו קצוץ. אני מתקשרת למוקד. מעבירים אותי לשיטור ושם אומרים לי שיש ניידת בדרך. יששששששששששששש! אני לא לבד. ואולי זה בעצם בכלל לא חלום? 00:25 מגיעה ניידת. יוצאים ממנה שלושה. אחד אומר לשניה "את יודעת שאיך שנלך זה מיד יחזור, כן?". אחח, כמה אני אוהבת את האמון של רשויות האכיפה באזרחים. אני חוזרת למיטה ומחליטה סופית שלא חלמתי. ומשננת לעצמי שכל פעם שאני חושבת ש"אין כמו רעננה" אני צריכה להחליף את המנטרה ב"רעננה היא בדיוק כמו כל מקום אחר, רק קצת יותר יקרה". אותן תופעות, אותן בעיות, אותם מפגעים. נכון, יש נכונות גבוהה יותר של הרשויות לתת פתרונות. אבל במיקרו- היא לא שונה משום מקום אחר. ועוד עדכון קטן- מר דורון היקר, מנהל המוקד, אני עדיין ממתינה לשיחה ממך. מיום חמישי בבוקר ועד לשעה זו עברו כבר כמעט 2 ימי עבודה מלאים. מן הראוי שתעמוד בהבטחה שלך ותחזור אלי עם תשובה ברורה למה כשאני מתקשרת למוקד מתחצפת אלי המוקדנית ומנסה לחנך אותי (ובגילי המופלג זה כבר לא יצליח. אמא שלי תעיד). ועדכון קטנטן נוסף- שוצמן המופלא טורח לענות לשיחות מתושבים בשעות הערב, עונה לפניות, מגיב לבעיות ומנסה לפתור אותן בלי שום רוח וצלצולים. בעיני זה מקסים. שבוע טוב לכככככככככככולם! *למישהו יש המלצה על משפחתון לגילאי 3 חודשים והילך?
הלכתי לישון מוקדם. בשעה 00:15 אני מתעוררת לצלילי מוזיקה מזרחית. אני חולמת. איזה קטע, זה בדיוק כמו בסרטים שראיתי על עיירות פיתוח. אני מסתכלת על הרחוב ומבינה שזה מהבניין הסמוך. המוזיקה מחרישת אוזניים וזה נשמע כמו אולם אירועים בערב רע במיוחד. מישהו מצטרף לשירה עם רמקול, מין סוג של קריוקי מזרחי. כמה הזוי החלום הזה. מה? רק אני שומעת את זה? אמצע הלילה ורק לי זה מפריע? (טוב,נו, אני חולמת). מהבניין ממול יוצא מישהו. אני מסמנת לעצמי מיד שהוא מוצא חן בעיני. למה? כי הוא עצבני פחד. והוא שואג לכיוון החאפלה "יאללה, שקט כבר למה אנשים פה רוצים לישון". הוא רותח, נעמד באמצע הרחוב ומתקשר למשטרה. בינתיים הוא גם מרים איזה אבן וזורק לכיוון המפגע הקולי. הוא אולי חמום אבל לא צלף. האבן נוחתת בגינה בלי שאף אחד ישים עליו קצוץ. אני מתקשרת למוקד. מעבירים אותי לשיטור ושם אומרים לי שיש ניידת בדרך. יששששששששששששש! אני לא לבד. ואולי זה בעצם בכלל לא חלום? 00:25 מגיעה ניידת. יוצאים ממנה שלושה. אחד אומר לשניה "את יודעת שאיך שנלך זה מיד יחזור, כן?". אחח, כמה אני אוהבת את האמון של רשויות האכיפה באזרחים. אני חוזרת למיטה ומחליטה סופית שלא חלמתי. ומשננת לעצמי שכל פעם שאני חושבת ש"אין כמו רעננה" אני צריכה להחליף את המנטרה ב"רעננה היא בדיוק כמו כל מקום אחר, רק קצת יותר יקרה". אותן תופעות, אותן בעיות, אותם מפגעים. נכון, יש נכונות גבוהה יותר של הרשויות לתת פתרונות. אבל במיקרו- היא לא שונה משום מקום אחר. ועוד עדכון קטן- מר דורון היקר, מנהל המוקד, אני עדיין ממתינה לשיחה ממך. מיום חמישי בבוקר ועד לשעה זו עברו כבר כמעט 2 ימי עבודה מלאים. מן הראוי שתעמוד בהבטחה שלך ותחזור אלי עם תשובה ברורה למה כשאני מתקשרת למוקד מתחצפת אלי המוקדנית ומנסה לחנך אותי (ובגילי המופלג זה כבר לא יצליח. אמא שלי תעיד). ועדכון קטנטן נוסף- שוצמן המופלא טורח לענות לשיחות מתושבים בשעות הערב, עונה לפניות, מגיב לבעיות ומנסה לפתור אותן בלי שום רוח וצלצולים. בעיני זה מקסים. שבוע טוב לכככככככככככולם! *למישהו יש המלצה על משפחתון לגילאי 3 חודשים והילך?
