ההיפופוטם קרוב של הלוויתן
ההיפופטמים הם האחרונים מקבוצה גדולה של יונקים גדולים ששרדה 40 מיליון שנים. היונקים אוהבי המים שחיו לפני 50-60 מיליון שנים הם ככל הנראה "החוליה החסרה" בין הלוויתנים ובין ההיפופוטאמים. כך עולה ממחקר חדש. הביולגים התווכחו במשך 200 השנים האחרונות באשר לקשר המשפחתי בין ההיפופוטאמים והלווייתנים. הממצאים החדשים הקושרים בין שני המינים הללו הם של צוות משותף אמריקני-צרפתי. הדוח שלהם פורסם בכתב עת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences ׁPNAS)). ז'אן-רון בואסירי (Jean-Renaud Boisserie), מישל ברונט (Brunet) ופאבריק להורו (Lehoreau) מצאו כי הקרוב שחי בחלק מהזמן במים של הליווייתנים וההיפופוטאמים התפצל לשתי קבוצות – יונקים ימיים (cetaceans) ויבשתיים (anthracotheres). היונקים הימיים ניתקו בסופו של דבר את הקשר עם היבשה, איבדו את רגליהם והפכו למינים ימיים לחלוטין. קבוצה מפוארת ה- anthracotheres דמויי החזירים פרחו במשך 40 מיליוני שנה והאחרונים שבהם נכחדו לפני 2.5 מיליון שנה. הם השאירו רק מין אחד – ההיפופוטאמוס. המחקר מיקם בתחילה את הלוויתנים בתוך הקבוצה הגדולה יותר של בעלי הפרסות הבקועות של היונקים הידועה כמפריסי הפרסה (Artiodactyla), הכוללת את הפרות, החזירים, הכבשים, האנטילופות, הגמלים והג'ירפות. הדמיון לא נראה באופן מיידי, ואולם המדענים העריכו שהליוויתנים הם דודנים של החזירים משום שהם חולקים קמטים ייחודיים בשן הטוחנת. ואולם הניתוח הגנטי הראה כי ההיפופוטאמים קרובים יותר דווקא ליונקים היומיים, הקבוצה אליה שייכים הלווייתנים והדולפינים. "אם תסתכל על הצורה הכללית של ההיפופוטאם הוא עשוי היה להיות קרוב של הסוסים כפי שחשבו היוונים הקדמוניים, או החזירים כפי שסברו המדענים המודרניים בעוד הדמיון המולקולרי מוכיח קרבה ללווייתנים" אמר ד"ר בואסרי. ואולם היונקים הימיים – הלווייתנים ומיני הדולפינים אינם דומים בכלל להיפופטאמים. "יש פער של 40 מיליון שנים בין המאובנים של היונקים הימיים וההיפופוטאמים הראשונים, ולכן יש לצפות להבדלים כאלה. היונקים הימיים הם מפריסי פרסה אבל מאוד מיוחדים."
ההיפופטמים הם האחרונים מקבוצה גדולה של יונקים גדולים ששרדה 40 מיליון שנים. היונקים אוהבי המים שחיו לפני 50-60 מיליון שנים הם ככל הנראה "החוליה החסרה" בין הלוויתנים ובין ההיפופוטאמים. כך עולה ממחקר חדש. הביולגים התווכחו במשך 200 השנים האחרונות באשר לקשר המשפחתי בין ההיפופוטאמים והלווייתנים. הממצאים החדשים הקושרים בין שני המינים הללו הם של צוות משותף אמריקני-צרפתי. הדוח שלהם פורסם בכתב עת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences ׁPNAS)). ז'אן-רון בואסירי (Jean-Renaud Boisserie), מישל ברונט (Brunet) ופאבריק להורו (Lehoreau) מצאו כי הקרוב שחי בחלק מהזמן במים של הליווייתנים וההיפופוטאמים התפצל לשתי קבוצות – יונקים ימיים (cetaceans) ויבשתיים (anthracotheres). היונקים הימיים ניתקו בסופו של דבר את הקשר עם היבשה, איבדו את רגליהם והפכו למינים ימיים לחלוטין. קבוצה מפוארת ה- anthracotheres דמויי החזירים פרחו במשך 40 מיליוני שנה והאחרונים שבהם נכחדו לפני 2.5 מיליון שנה. הם השאירו רק מין אחד – ההיפופוטאמוס. המחקר מיקם בתחילה את הלוויתנים בתוך הקבוצה הגדולה יותר של בעלי הפרסות הבקועות של היונקים הידועה כמפריסי הפרסה (Artiodactyla), הכוללת את הפרות, החזירים, הכבשים, האנטילופות, הגמלים והג'ירפות. הדמיון לא נראה באופן מיידי, ואולם המדענים העריכו שהליוויתנים הם דודנים של החזירים משום שהם חולקים קמטים ייחודיים בשן הטוחנת. ואולם הניתוח הגנטי הראה כי ההיפופוטאמים קרובים יותר דווקא ליונקים היומיים, הקבוצה אליה שייכים הלווייתנים והדולפינים. "אם תסתכל על הצורה הכללית של ההיפופוטאם הוא עשוי היה להיות קרוב של הסוסים כפי שחשבו היוונים הקדמוניים, או החזירים כפי שסברו המדענים המודרניים בעוד הדמיון המולקולרי מוכיח קרבה ללווייתנים" אמר ד"ר בואסרי. ואולם היונקים הימיים – הלווייתנים ומיני הדולפינים אינם דומים בכלל להיפופטאמים. "יש פער של 40 מיליון שנים בין המאובנים של היונקים הימיים וההיפופוטאמים הראשונים, ולכן יש לצפות להבדלים כאלה. היונקים הימיים הם מפריסי פרסה אבל מאוד מיוחדים."
