ההישג האמיתי במלחמה
ההישג היחידי והמשמעותי ביותר במלחמה היא שהמשק לא נפגע ואף יצא מחוזק מהמלחמה בלבנון! מי אחראי להישג הזה , ניחשתם נכונה בנימין נתניהו ראש הממשלה ושר האוצר לשעבר, שבלי לקבל החלטות ומעשים במלחמה בעצם היה האחראי היחידי לכך שהמשק לא יקרוס ויהיו תקציבים גם לשיקום הצפון גם לאנשים מעוטי היכולת וגם למלא חזרה את התחמושת שהשתמשו בה בעת המלחמה. משום מה התקשורת לא מזכירה זאת אבל כולם יודעים: מה שנתניהו עשה הציל את ישראל פעם נוספת מקריסה כלכלית וחברתית בלי תפקיד רשמי בממשלה. נתניהו הציל את המדינה גם במערכת הנוכחית. אחרי שנתיים שהוא היה שר האוצר הוא השאיר את המערכת עם עודף במקום גרעון. אפשר לתאר לעצמנו מה היה קורה לכל המשק אם היינו בגרעון כמו שהיה עד שנתניהו נכנס לאוצר. כמה עובדות: ההחלטה על קיצוץ קיצבאות התקבלה בממשלת שרון הראשונה כאשר סילבן שלום היה שר אוצר וש"ס הצביעה בעד. מימוש ההחלטה התבצע בתקופת נתניהו כשר אוצר. נתניהו הציל את הכלכלה ומנע קריסה שהיתה פוגעת קודם כל בחלשים. מספר המועסקים עלה מ-2.3 מיליון ל-2.5 מיליון. שיעור האבטלה ירד מ-10.5% ל 8.9%. שיעור הצמיחה עלה (4.1%). בסוף כהונתו הייתה הצמיחה בישראל הגבוהה בעולם המערבי.שכר הריאלי הממוצע לשכיר, ברוטו, עלה ממארס 2003 ועד היום ב-8.5%. השכר הממוצע נטו עלה ביותר מ-10% ,המכירות בחנויות עלו ב-22%. תפוקת התעשייה גדלה ב-10%. התפוקה של תעשיות עתירות טכנולוגיה וידע קפצה ב-25%. את 2002 סיימה הממשלה עם גרעון (אמיתי) של 4.5% מהתוצר. את 2005 היא סיימה עם גרעון אמיתי של אפס. הנגיד פישר: נתניהו הציל את כלכלת המדינה נגדי בנק ישראל החמיא לשר האוצר לשעבר, שבזכות מדיניותו הצליח המשק הישראלי להתאושש במהירות מהמלחמה בלבנון המלעיזים הצבועים ומולכי השולל: סילבן שלום אומר: תבחרו בי, כי רק אני אוכל להניף את הדגל החברתי מול עמיר פרץ. למה, בעצם? אחרי ששרון עשה אותו שותף לדבר עבירת "ההתנתקות", סינוור את עיניו בברק הדיפלומטיה ובגינוני הכבוד הריקים של משרד החוץ, מה הוא עשה שם "למען העניים"? גם מופז מבקש שיבחרו בו מפני שבניגוד לנתניהו, "הוא לא נולד עם כפית זהב בפה". אבל גם הוא, כמו סילבן שלום, תמך בכלכלת נתניהו, מדיניות שהיום זו אופנה להשמיץ אותה. לו היו גברים, לו היה בהם שמץ של יושרה, הם היו קמים להגן על המדיניות הכלכלית הזאת, שבזכותה מדינת ישראל פנוייה היום בכלל לכל המשחקים האלה. אילולא "כלכלת נתניהו" היינו היום "ארגנטינה של המזרח התיכון", משק פושט רגל ופושט יד, עם רעב של ממש, ובשכבות רחבות מאד. אבל ככה זה בעולם הדמגוגי שלנו: זה שכרו של מי ששכב על הגדר למען כולם, והצליח: מתרחקים ממנו, כאילו היה מצורע. נתניהו הציל את הכלכלה. מדיניותו, שזכתה לגיבוי מאריאל שרון, מילאה את קופת המדינה. אהוד אולמרט לא עשה דבר אחד לטובת הציבור, חוץ מלקשקש בתקשורת". ואכן בתקשורת לא התייחסו לאחריותם הישירה של שרון ואולמרט אשר נתנו גיבוי לכל פועלו של נתניהו וכאשר היה נוח להם הם ברחו מאחריות אשר הייתה מונחת על כתפיהם. עמיר פרץ "החברתי" : הוליך אחריו שולל רבים בציבור הישראלי וכאשר הייתה לו ההזדמנות לבצע את כל מה שאמר לפני שנבחר הוא לא מצמץ פעמיים ולקח את תיק הביטחון, כי הרי ידע שכל הבטחותיו הם הבטחות סרק ואין הוא יכול לקיימם. הנה אנחנו נוכחים לפני התקציב שהממשלה הזאת "החברתית" אישרה והנה קצבאות זקנים , קצבאות הילדים מוקפאים. שכר המינימום לא יעלה, כסף לגמלאים לא נוסף, החד הוריות ימשיכו בחייהם כרגיל בלי שום תוספות וספינים ימשיכו להפריח בלבבות העם . מסכנות מתבקשות : אחרי כל זאת אם יש הישג יחיד במלחמה הזאת זה ההישג של נתניהו במדיניותו הכלכלית הצליח להציל את המדינה מקריסה כלכלית פעם שנייה בלי שהוא אפילו בתפקיד רשמי וביצועי בממשלת ישראל. הבטחותיו לבוחר שקוימו, כישרונותיו ויכולותיו המוכחים, ניסיון העבר שלו כראש ממשלה וראייתו הכלכלית והביטחונית מציבים אותו כמנהיג מספר אחד בתקופה קשה זאת. הוא היחד שיוכל להתמודד עם המצב החברתי והעוני שקיימים פה הרבה מאז נתניהו והוא היחיד שמבין את המצב הביטחוני הקשה שנמצאת בו ישראל, הוא עשה זאת בעבר שהוציא אותנו מתקופת הפיגועים והמשבר הכלכלי ויעשה זאת בעתיד. בתקופת שאין תקווה לישראל צריך מנהיג שידע לתת תקווה ואמונה אמתית ומפוקחת, מנהיג שמאמין בעם ובעצמו לעתיד טוב ונטול אשליות ומקסמי שווא שכל תכליתם היא אכזבה ומציאות שתופחת על פנינו פעם אחר פעם
ההישג היחידי והמשמעותי ביותר במלחמה היא שהמשק לא נפגע ואף יצא מחוזק מהמלחמה בלבנון! מי אחראי להישג הזה , ניחשתם נכונה בנימין נתניהו ראש הממשלה ושר האוצר לשעבר, שבלי לקבל החלטות ומעשים במלחמה בעצם היה האחראי היחידי לכך שהמשק לא יקרוס ויהיו תקציבים גם לשיקום הצפון גם לאנשים מעוטי היכולת וגם למלא חזרה את התחמושת שהשתמשו בה בעת המלחמה. משום מה התקשורת לא מזכירה זאת אבל כולם יודעים: מה שנתניהו עשה הציל את ישראל פעם נוספת מקריסה כלכלית וחברתית בלי תפקיד רשמי בממשלה. נתניהו הציל את המדינה גם במערכת הנוכחית. אחרי שנתיים שהוא היה שר האוצר הוא השאיר את המערכת עם עודף במקום גרעון. אפשר לתאר לעצמנו מה היה קורה לכל המשק אם היינו בגרעון כמו שהיה עד שנתניהו נכנס לאוצר. כמה עובדות: ההחלטה על קיצוץ קיצבאות התקבלה בממשלת שרון הראשונה כאשר סילבן שלום היה שר אוצר וש"ס הצביעה בעד. מימוש ההחלטה התבצע בתקופת נתניהו כשר אוצר. נתניהו הציל את הכלכלה ומנע קריסה שהיתה פוגעת קודם כל בחלשים. מספר המועסקים עלה מ-2.3 מיליון ל-2.5 מיליון. שיעור האבטלה ירד מ-10.5% ל 8.9%. שיעור הצמיחה עלה (4.1%). בסוף כהונתו הייתה הצמיחה בישראל הגבוהה בעולם המערבי.שכר הריאלי הממוצע לשכיר, ברוטו, עלה ממארס 2003 ועד היום ב-8.5%. השכר הממוצע נטו עלה ביותר מ-10% ,המכירות בחנויות עלו ב-22%. תפוקת התעשייה גדלה ב-10%. התפוקה של תעשיות עתירות טכנולוגיה וידע קפצה ב-25%. את 2002 סיימה הממשלה עם גרעון (אמיתי) של 4.5% מהתוצר. את 2005 היא סיימה עם גרעון אמיתי של אפס. הנגיד פישר: נתניהו הציל את כלכלת המדינה נגדי בנק ישראל החמיא לשר האוצר לשעבר, שבזכות מדיניותו הצליח המשק הישראלי להתאושש במהירות מהמלחמה בלבנון המלעיזים הצבועים ומולכי השולל: סילבן שלום אומר: תבחרו בי, כי רק אני אוכל להניף את הדגל החברתי מול עמיר פרץ. למה, בעצם? אחרי ששרון עשה אותו שותף לדבר עבירת "ההתנתקות", סינוור את עיניו בברק הדיפלומטיה ובגינוני הכבוד הריקים של משרד החוץ, מה הוא עשה שם "למען העניים"? גם מופז מבקש שיבחרו בו מפני שבניגוד לנתניהו, "הוא לא נולד עם כפית זהב בפה". אבל גם הוא, כמו סילבן שלום, תמך בכלכלת נתניהו, מדיניות שהיום זו אופנה להשמיץ אותה. לו היו גברים, לו היה בהם שמץ של יושרה, הם היו קמים להגן על המדיניות הכלכלית הזאת, שבזכותה מדינת ישראל פנוייה היום בכלל לכל המשחקים האלה. אילולא "כלכלת נתניהו" היינו היום "ארגנטינה של המזרח התיכון", משק פושט רגל ופושט יד, עם רעב של ממש, ובשכבות רחבות מאד. אבל ככה זה בעולם הדמגוגי שלנו: זה שכרו של מי ששכב על הגדר למען כולם, והצליח: מתרחקים ממנו, כאילו היה מצורע. נתניהו הציל את הכלכלה. מדיניותו, שזכתה לגיבוי מאריאל שרון, מילאה את קופת המדינה. אהוד אולמרט לא עשה דבר אחד לטובת הציבור, חוץ מלקשקש בתקשורת". ואכן בתקשורת לא התייחסו לאחריותם הישירה של שרון ואולמרט אשר נתנו גיבוי לכל פועלו של נתניהו וכאשר היה נוח להם הם ברחו מאחריות אשר הייתה מונחת על כתפיהם. עמיר פרץ "החברתי" : הוליך אחריו שולל רבים בציבור הישראלי וכאשר הייתה לו ההזדמנות לבצע את כל מה שאמר לפני שנבחר הוא לא מצמץ פעמיים ולקח את תיק הביטחון, כי הרי ידע שכל הבטחותיו הם הבטחות סרק ואין הוא יכול לקיימם. הנה אנחנו נוכחים לפני התקציב שהממשלה הזאת "החברתית" אישרה והנה קצבאות זקנים , קצבאות הילדים מוקפאים. שכר המינימום לא יעלה, כסף לגמלאים לא נוסף, החד הוריות ימשיכו בחייהם כרגיל בלי שום תוספות וספינים ימשיכו להפריח בלבבות העם . מסכנות מתבקשות : אחרי כל זאת אם יש הישג יחיד במלחמה הזאת זה ההישג של נתניהו במדיניותו הכלכלית הצליח להציל את המדינה מקריסה כלכלית פעם שנייה בלי שהוא אפילו בתפקיד רשמי וביצועי בממשלת ישראל. הבטחותיו לבוחר שקוימו, כישרונותיו ויכולותיו המוכחים, ניסיון העבר שלו כראש ממשלה וראייתו הכלכלית והביטחונית מציבים אותו כמנהיג מספר אחד בתקופה קשה זאת. הוא היחד שיוכל להתמודד עם המצב החברתי והעוני שקיימים פה הרבה מאז נתניהו והוא היחיד שמבין את המצב הביטחוני הקשה שנמצאת בו ישראל, הוא עשה זאת בעבר שהוציא אותנו מתקופת הפיגועים והמשבר הכלכלי ויעשה זאת בעתיד. בתקופת שאין תקווה לישראל צריך מנהיג שידע לתת תקווה ואמונה אמתית ומפוקחת, מנהיג שמאמין בעם ובעצמו לעתיד טוב ונטול אשליות ומקסמי שווא שכל תכליתם היא אכזבה ומציאות שתופחת על פנינו פעם אחר פעם