עוד יוסף פנדריך
Member
ההנחיה של שי ניצן
פרקליט המדינה ששמו מופיע ללא הרף בהקשרים שליליים זכה סוף סוף לתשומת לב חיובית. הוא פרסם הנחיה שקובעת שמפרי פסק דין של גירושין יועמדו לדין פלילי. לדעתו זוהי עבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי ס' 287 לחוק העונשין.
לדעתי מדובר במהלך יחצני שנועד להקהות את הבקורת הנוראה שיש עליו ועל טוהר מידותיו ולזכות באהדה ציבורית. מדובר בהנחיה לא מעשית, לא חוקית ולא צודקת.
ראשית, ניצן מצמצם את ההנחיה רק לפסקי דין שכופים גירושין. פס"ד של גירושין מתחלק על פי הדין העברי לכמה סוגים- הוא יכול לציין שמצווה לתת את הגט, שחייבים לתת את הגט או לכפות מתן או קבלת גט. הכפיה היא דרגת החיוב הגבוהה ביותר.
כל מי שמצוי בדיני משפחה יודע שביה"ד הרבני ממעט מאוד לתת פסקי דין שכופים צד לקבל או לתת גט. הליכי גירושין מסתיימים בדרך כלל בהסכם גירושין או בפסק דין שמחייב את אחד הצדדים להתגרש. כפיה כמעט שאין.
לכן מדובר בהנחיה שתופעל רק במקרים נדירים ואיננה מעשית.
יתר על כן, יש בעיה עקרונית קשה מאוד בקביעה שמדובר בעבירה פלילית.
ס' 287 לחוק העונשין קובע-
"(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים.
(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים."
לעניננו חשוב ס"ק א'.
ממבט ראשון לא מתעוררת שום בעיה. ביה"ד הוציא הוראה שעל האיש לתת גט לאשתו. הוא מסרב ולכן הוא מפר הוראה חוקית ויש להרשיעו. האמנם?
מדובר בחוק שגבולותיו אינם ברורים. גם פסק דין כספי שמורה לאדם לשלם לזולתו חוב כספי הוא הוראה חוקית ואי תשלום החוב מהווה עביה פלילית. האם יעלה על הדעת להעמיד לדין חייבים בגלל שלא שילמו את חובם ? האם כל פתיחת תיק הוצל"פ תגרור בעקבותיה גם פתיחת תיק פלילי?
מדובר בחוק אבסורדי. לכן יש להפעילו בשיקול דעת. ליועמ"ש יש שיקול דעת אם להעמיד לדין חשוד, גם אם נעברה לכאורה עבירה.
אין ענין ציבורי להעמיד לדין אנשים כאלה, ומי שיעמוד לדין יוכל לתקוף את שיקול דעתה של התביעה במסגרת הגנה מן הצדק.
ראשית, מדובר באנשים שפועלים מתוך מניע אמציונלי עמוק. סכסוכים בתוך המשפחה הם בעלי מטען רגשי עצום. אינני חושב שיש לטפל בסכסוכים בתוך המשפחה באמצעות כלים פליליים, מלבד במקרים חמורים כמו אלימות וכד'.
שנית, לכל אותם מסורבי גט יש סעד חלופי יעיל למדיי. ישנו חוק אכיפת פסקי דין של גירושין שמקנה לביה"ד הרבני סמכות להטיל צווי הגבלה שונים על הסרבן. מדובר בהגבלות חמורות מאוד שהופכות את חיי הסרבן לקשים כמו איסור לקבל רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, סנקציות כלכליות ועוד.
בנוסף יש לביהמ"ש סמכות להטיל על סרבן גט עונש מאסר של 6 חודשים לפי פקודת בזיון ביהמ"ש.
רשימה זאת איננה ממצה. יש עוד אמצעי אכיפה.
הגנה נוספת היא הגנה של זוטי דברים, לפי ס' 34 יז' לחוק העונשין. השיקולים הנ"ל יכולים לעמוד גם בבסיסה של הגנת זוטי דברים.
[URL]http://www.news1.co.il/Archive/001-D-384743-00.html[/URL]
פרקליט המדינה ששמו מופיע ללא הרף בהקשרים שליליים זכה סוף סוף לתשומת לב חיובית. הוא פרסם הנחיה שקובעת שמפרי פסק דין של גירושין יועמדו לדין פלילי. לדעתו זוהי עבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי ס' 287 לחוק העונשין.
לדעתי מדובר במהלך יחצני שנועד להקהות את הבקורת הנוראה שיש עליו ועל טוהר מידותיו ולזכות באהדה ציבורית. מדובר בהנחיה לא מעשית, לא חוקית ולא צודקת.
ראשית, ניצן מצמצם את ההנחיה רק לפסקי דין שכופים גירושין. פס"ד של גירושין מתחלק על פי הדין העברי לכמה סוגים- הוא יכול לציין שמצווה לתת את הגט, שחייבים לתת את הגט או לכפות מתן או קבלת גט. הכפיה היא דרגת החיוב הגבוהה ביותר.
כל מי שמצוי בדיני משפחה יודע שביה"ד הרבני ממעט מאוד לתת פסקי דין שכופים צד לקבל או לתת גט. הליכי גירושין מסתיימים בדרך כלל בהסכם גירושין או בפסק דין שמחייב את אחד הצדדים להתגרש. כפיה כמעט שאין.
לכן מדובר בהנחיה שתופעל רק במקרים נדירים ואיננה מעשית.
יתר על כן, יש בעיה עקרונית קשה מאוד בקביעה שמדובר בעבירה פלילית.
ס' 287 לחוק העונשין קובע-
"(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים.
(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים."
לעניננו חשוב ס"ק א'.
ממבט ראשון לא מתעוררת שום בעיה. ביה"ד הוציא הוראה שעל האיש לתת גט לאשתו. הוא מסרב ולכן הוא מפר הוראה חוקית ויש להרשיעו. האמנם?
מדובר בחוק שגבולותיו אינם ברורים. גם פסק דין כספי שמורה לאדם לשלם לזולתו חוב כספי הוא הוראה חוקית ואי תשלום החוב מהווה עביה פלילית. האם יעלה על הדעת להעמיד לדין חייבים בגלל שלא שילמו את חובם ? האם כל פתיחת תיק הוצל"פ תגרור בעקבותיה גם פתיחת תיק פלילי?
מדובר בחוק אבסורדי. לכן יש להפעילו בשיקול דעת. ליועמ"ש יש שיקול דעת אם להעמיד לדין חשוד, גם אם נעברה לכאורה עבירה.
אין ענין ציבורי להעמיד לדין אנשים כאלה, ומי שיעמוד לדין יוכל לתקוף את שיקול דעתה של התביעה במסגרת הגנה מן הצדק.
ראשית, מדובר באנשים שפועלים מתוך מניע אמציונלי עמוק. סכסוכים בתוך המשפחה הם בעלי מטען רגשי עצום. אינני חושב שיש לטפל בסכסוכים בתוך המשפחה באמצעות כלים פליליים, מלבד במקרים חמורים כמו אלימות וכד'.
שנית, לכל אותם מסורבי גט יש סעד חלופי יעיל למדיי. ישנו חוק אכיפת פסקי דין של גירושין שמקנה לביה"ד הרבני סמכות להטיל צווי הגבלה שונים על הסרבן. מדובר בהגבלות חמורות מאוד שהופכות את חיי הסרבן לקשים כמו איסור לקבל רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, סנקציות כלכליות ועוד.
בנוסף יש לביהמ"ש סמכות להטיל על סרבן גט עונש מאסר של 6 חודשים לפי פקודת בזיון ביהמ"ש.
רשימה זאת איננה ממצה. יש עוד אמצעי אכיפה.
הגנה נוספת היא הגנה של זוטי דברים, לפי ס' 34 יז' לחוק העונשין. השיקולים הנ"ל יכולים לעמוד גם בבסיסה של הגנת זוטי דברים.
[URL]http://www.news1.co.il/Archive/001-D-384743-00.html[/URL]