ההיסטוריון
New member
ההסכם בין אמור למגדל
רבים שואלים, מדוע חתם פיאניר, אביו של אדאניר, על החוזה עם מגדל הקסם. ישנן שמועות רבות האופפות את הפרשה, והאמת נסתרת לעד. אך מבין הסיפורים והעלילות שנודעו לי, הצלחתי להרכיב סיפור, שסביר שהוא הקרוב ביותר למציאות מכל השאר. לפני כ-70 שנה, חלתה המלכה אורנו, אימו של אדאניר. כוהני הממלכה כשלו מלרפאה, ויכלו רק להקל על כאבה. אט אט החמירה מחלתה עד אשר לא יכלה לקום ממיטתה. המלך שלח שליחים לכל קצוות העולם בחיפוש אחר אחד אשר יוכל לרפא את המחלה. פיאניר הציע סכומי כסף אדירים, תוארי אצילות, אדמות, ואף את סוד המתכת האמוריאנית האגדית. אך כל אלו לא עזרו, ולאחר שנתיים מתה אורנו. המלך היה שבור, אהבת חייו, אם ילדו, מלכת אמור, מתה. אך למלך לא היה זמן רב להתאבל. שבוע לאחר שנפטרה המלכה חלה אדאניר באותה מחלה. המלך לא חסך באמצעים, ושלח את שליחיו בשנית. הפעם חזר אחד עם מכשף, לוקן שמו. לוקן בחן את אדאניר, תוהה, מלמל, זורה אבקות. לבסוף הודיע שיוכל לרפאות את המחלה, אך במחיר. פיאניר, בן 340 שנה, יורשו היחידי על ערס דווי, ידע שאין לו ברירה. עליו להציל את בנו על מנת להציל את מורשת סור. השניים ישבו בדלתיים סגורות, דנים, מתווכחים, מסכמים. לבסוף יצא לוקן בזריזות לחדרו של אדאניר. המלך יצא אחריו ובידו מגילה, עליה היה חתום. לוקן גירש את כל המרפאים והכוהנים מחדר הנסיך וסגר את הדלת. לאחר שעתיים של ציפייה מורטת עצבים יצא לוקן. אחריו, לא רק עומד על רגליו, אף לא חיוור, יצא אדאניר. על צווארו תלוי מדליון. באותו ערב חגגה הממלכה במשתה אליו הוזמן כל העם. אוכל, משקה ובידור לא חסרו. פיאניר ולוקן נאמו אז, מסבירים כיצד ישפיע ההסכם על העם, על האימפרייה. אף לא אחד מהם פלט מילה על הנסיבות שגרמו לחתימת ההסכם. לאחר, נאם אדאניר את נאומו המפורסם – בו קרא להסכם עם מגדל הקסם, חוזה עם השטן. אך אף בנאומו הרגשני, לא אמר מדוע חתם אביו על החזה, אך נראה כי רתח שאביו הקריב את שלום אמור, תמורת חייו. מאותה תקופה התפכח הנסיך הצעיר. אמנם היום לא תתפסו אותו אומר את אותם מילים, אך גם לא יכחיש אותם...
רבים שואלים, מדוע חתם פיאניר, אביו של אדאניר, על החוזה עם מגדל הקסם. ישנן שמועות רבות האופפות את הפרשה, והאמת נסתרת לעד. אך מבין הסיפורים והעלילות שנודעו לי, הצלחתי להרכיב סיפור, שסביר שהוא הקרוב ביותר למציאות מכל השאר. לפני כ-70 שנה, חלתה המלכה אורנו, אימו של אדאניר. כוהני הממלכה כשלו מלרפאה, ויכלו רק להקל על כאבה. אט אט החמירה מחלתה עד אשר לא יכלה לקום ממיטתה. המלך שלח שליחים לכל קצוות העולם בחיפוש אחר אחד אשר יוכל לרפא את המחלה. פיאניר הציע סכומי כסף אדירים, תוארי אצילות, אדמות, ואף את סוד המתכת האמוריאנית האגדית. אך כל אלו לא עזרו, ולאחר שנתיים מתה אורנו. המלך היה שבור, אהבת חייו, אם ילדו, מלכת אמור, מתה. אך למלך לא היה זמן רב להתאבל. שבוע לאחר שנפטרה המלכה חלה אדאניר באותה מחלה. המלך לא חסך באמצעים, ושלח את שליחיו בשנית. הפעם חזר אחד עם מכשף, לוקן שמו. לוקן בחן את אדאניר, תוהה, מלמל, זורה אבקות. לבסוף הודיע שיוכל לרפאות את המחלה, אך במחיר. פיאניר, בן 340 שנה, יורשו היחידי על ערס דווי, ידע שאין לו ברירה. עליו להציל את בנו על מנת להציל את מורשת סור. השניים ישבו בדלתיים סגורות, דנים, מתווכחים, מסכמים. לבסוף יצא לוקן בזריזות לחדרו של אדאניר. המלך יצא אחריו ובידו מגילה, עליה היה חתום. לוקן גירש את כל המרפאים והכוהנים מחדר הנסיך וסגר את הדלת. לאחר שעתיים של ציפייה מורטת עצבים יצא לוקן. אחריו, לא רק עומד על רגליו, אף לא חיוור, יצא אדאניר. על צווארו תלוי מדליון. באותו ערב חגגה הממלכה במשתה אליו הוזמן כל העם. אוכל, משקה ובידור לא חסרו. פיאניר ולוקן נאמו אז, מסבירים כיצד ישפיע ההסכם על העם, על האימפרייה. אף לא אחד מהם פלט מילה על הנסיבות שגרמו לחתימת ההסכם. לאחר, נאם אדאניר את נאומו המפורסם – בו קרא להסכם עם מגדל הקסם, חוזה עם השטן. אך אף בנאומו הרגשני, לא אמר מדוע חתם אביו על החזה, אך נראה כי רתח שאביו הקריב את שלום אמור, תמורת חייו. מאותה תקופה התפכח הנסיך הצעיר. אמנם היום לא תתפסו אותו אומר את אותם מילים, אך גם לא יכחיש אותם...
