הפסד רביעי
ההפסד הרביעי, המכה. מקודם דיברנו על טייסון כאל החיה הרעה של שנות ה-80, אחד שלא מצליח לתחבר אל שנות ה-90, אבל בינתיים בשנות ה-2000 הוא דיי טוב. לאחר ההפסד מול הוליפלד, טייסון קיים קרבות עם מתאגרפים ברמה דיי טובה כמו גולוטה הפולני, פראנסיס הבריטי וניילסן הדני. את כולם הוא ניצח בנוק אאוט. בכלל, לאחר ההפסד האחרון מול הוליפלד, טייסון ניצח את כל 6 הקרבות שלו בנוק אאוט, למעט קרב אחד... הקרב מול אורלין נוריס שהסתיים כבר אחרי הסיבוב הראשון כיוון שטייסון חבט בנוריס לאחר סיום הסיבוב, קרב זה הוכרז כתיקו. הגענו אל הדבר האמיתי... טייסון מול לואיס, זה כבר לא הוליפלד, לא דאגלס ולא מתאגרפים אפורים אחרים. הגענו לטופ שבאיגרוף... התאריך: 6.8.2002, שנות ה-90 הרעות חלפו, טייסון נכנס לתקופה חדשה ועם הרבה רעב לעוד תארים, הוא פוגש את לואיס שלא פחות רעב. שני המתאגרפים כבר מבוגרים משהו, טייסון בן 36, לואיס בן 38 וזו ההזדמנות האחרונה שלהם להסתער על התואר הגדול לפני פרישה סופית. השניים מגיעים לקרב אחרי שנים של סיכסוך מתוקשר, טייסון שתמיד משדר ללואיס שהוא לא יקח את הקרב הזה לעולם התכוון לכל מילה. בסכסוך זה אפשר למצוא משפטים כמו "אני יאכל את הילדים שלך" , "אני אשפוך לו את המוח בזירה" מצד טייסון. ומצד שני, "אני אגרום ליצור הקטן להתאבד" , "הפרחח הזה עוד יקבל את שלו" מצד לואיס. זה לא חלק קטן מציטוטים הרבים שהשניים אמרו. השיא הגיע בתכנית אירוח שבה הציגו את שני המתאגרפים, טייסון עלה מול לואיס ולעיניי מליוני צופים בבית הלך מכות עם לואיס בשידור חי. השניים נרגעו רק אחרי שעשרות אנשים הפרידו וגם אז טייסון המשיך לקלל, והכל בשידור ישיר. הימים חלפו ונקבע תאריך מדויק לקרב הכי טעון מאז קרבותיו של מוחמד עלי הגדול, ההתרגשות החלה עוד ימים ספורים לפני הקרב, מצד כולם. טייסון, שרשיון האיגרוף שלו נשלל לכמה מקומות בעולם קיבל אישור להתאגרף באולם הפרמידה בממפיס, מקום דיי חביב עליו, עם קהל תומך. בפעם הראשונה בקריירה של טייסון, טענו אנשים שהוא מגיע לקרב זה כאנדרדוג ושללנוקס לואיס יש סיכוי טוב יותר לנצח בקרב. נעזוב את הדיבורים מסביב ונלך דלבר העיקרי, יאללה, לקרב. השעה 5 לפנות בוקר ואני קם לראות את הקרב שמתחיל בכלל ברבע ל-7 בבוקר. ספורט 5 + משדר ואני יושב בבית מול הטלויזיה ומתפלל לניצחון של טייסון עוד לפני תחילת השידור בכלל. השעה 6 וחצי בבוקר, טייסון עולה לזירה ראשון עם מנגינה עצבנית של ראפ, אבא שלי מחמם את האוירה שאומר "טייסון יקח את הקרב הזה". אבל אני כ"כ שקוע במסך ששכחתי בכלל שיש לי בית ספר בשעה 8. טייסון עלה עצבני לזירה, רואים עליו לפי העיניים. ידעתי שזה לא סימן טוב. אחרי שטייסון עלה לזירה, הגיע תורו של לנוקס לואיס... הוא עולה, דיי שקט, מוזיקה בריטית ישנה, שקטה ורגועה, ההפך הגמור ממייק טייסון. הקרב מתחיל, הסיבוב הראשון התחיל וטייסון שולח דאבל ג'אב לכיוונו של לואיס, לואיס הולך אחורה, טייסון מתקדם אליו בכעס. טירוף באולם. כשהשניים עלו לזירה היו משהו כמו עשרה אנשים שעשו מן מחיצה בזירה כדי שהשניים לא יתרכזו אחד בשני, ועכשיו הם נלחמים בזירה. 10 שניות בסיבוב הראשון ועל כל צופה בזירה יושבות מליון מחשבות בראש, מה יהיה עם הקרב הזה. פתאום טייסון מאבד ריכוז ולואיס חובט בו מכה אחת, טייסון ממהר לחבק את לואיס... אפילו הציפורים הפסיקו לצייץ בחוץ, טייסון ולואיס נוגעים אחד בשני. הקהל שבאולם בטירוף, הם שילמו כ"כ הרבה כסף כדי לראות את זה. אבל טייסון ממשיך לתקוף ולהתקדם לכיוונו של לואיס. סיבוב ראשון נגמר, אפשר לומר כתיקו כי מכה רצינית לא היתה כאן. סיבוב שני נפתח, וטייסון שוב פותח בסערה, לואיס משתמש בשיטתו המצוינת של הוליפלד, "שיטת המכונה", כך קראתי לה. הוא לא התפתה להכנס "ראש בראש" עם טייסון, הוא ידע שלטייסון עוצמת מכה החזקה ביותר ואם יעשה זאת הוא עלול למצוא עצמו בקרשים. הסיבוב השני מסתיים וגם בסיבוב זה טייסון יוזם וטוב יותר, אך שום מכה רצינית אינה נכנסת, אולי אחת, מצד טייסון. סיבוב שלישי, הטוב ביותר של טייסון, יוצא לדרך. טייסון תוקף, יוזם, מכה ושולט בקרב, אם הוא ממשיך ככה, הקרב אצלו בכיס. לפתע נראה כי טייסון שם את העצבים בצד ומתחיל לעבוד כמו טייסון הצעיר של שנות ה-80. אבל רק לפתע, בסיבוב הבא הכל נגמר. סיבוב רביעי וטייסון מנסה למשוך את היתרון אליו, לואיס שעובד בשיטת המכונה נזהר ושומר מרחק מטייסון בעזרת מוטת הידיים הארוכה שלו. פתאום לואיס מכה בטייסון וכבר בשלב הזה של הקרב הוא מתחיל לדמם בעין הבעייתית שעשתה בעיות גם מול הוליפלד ודאגלס. בסיבובים חמישי ושישי לואיס שולט בקרב ללא ספק בכלל. לואיס לא תוקף את טייסון בקומבינציות של מכות שלא משאירות לטייסון סיכוי, אבל הוא עובד עם הראש, ב-"שיטת המכונה" שהזכרתי. טייסון מתחיל לאבד את הסבלנות ושוב הוא מנסה הכל בכח, אבל עכשיו הוא כבר חוטף יותר ויותר, הקרב הזה בידיים של לואיס. פתאום היה נראה כי לטייסון הקטן אין סיכוי מול לואיס האיום, ובסיבוב השביעי זה כבר נהפך לתבוסה. טייסון לא רואה כלום ורק חוטף וחוטף. סיבוב שמיני, טייסון מופל אל הקרשים ולא קם גם אחרי 10 שניות, הוא אפילו לא מנסה לקום. נוק אאוט מושלם מצד לואיס שגמר את הסיפור. טייסון מפסיד גם את התואר, גם את הכבוד, גם את השליטה בענף שעוד איכשהו היתה לו. לאחר הקרב, טייסון מבקש מלואיס קרב חוזר, בדיוק כמו עם הוליפלד. תחילה לואיס הסכים, אך לבסוף לא התקיים קרב נוסף בין טייסון ללואיס. מייק טייסון מפסיד בפעם הרביעית בקריירה, ולחשוב שבתחילת 1990 ניסו לחשוב איך אפשר לשרוד מולו 2 סיבובים ברצף.