לאחר שמפעילות פרטיות של הרכבת קרסו ואחרות חולצו בשל הקורונה, הוחלט בבית הנבחרים של בריטניה על רפורמה — הרכבת תוחזר לבעלות ציבורית ■ חברה ממשלתית למחצה, גרייט בריטיש ריילווייס, תנהל אותה באופן ריכוזי ■ אבל למהלך צפויים כמה מכשולים
***
www.themarker.com
עריכה: מסתבר שהחקיקה הראשונית לביטול שיטת הזיכיונות עברה קריאה שניה בשני בתי הפרלמנט. די מפתיע כי זה ארע בשבועיים שבין נאום המלך לפגרה - בלי שהנושא יקבל כותרות בחדשות מעבר לכך שמדובר בתוכנית עתידית. לפי אתר הפרלמנט הקריאה השניה תהיה בספטמבר:
עדיין לא היתה חקיקה להקמת המפעילה הממשלתית החדשה.
באשר למכשולים: הרעיון לסיים את הזיכיונות ולהקים חברה ממשלתית היה של אחת הממשלות השמרניות הקודמות (אולי בסוף ממשלת ג'ונסון). האופוזיציה, עד כמה שיש כזו בפרלמנט בו הממשלה הנוכחית מחזיקה רוב של כ 66% על בסיס 33% מהקולות (נפלאות השיטה המחוזית) לא תוכל לתקוף תוכנית שהיא שמרנית במקורה. בית הלורדים אולי יחזיר את החקיקה לחידוד סעיפים, אבל יש מוסכמה שבית הלורדים הממונה אינו פוסל חקיקה של הבית התחתון הנבחר. החקיקה תעבור והרכבות יולאמו.
שיטת ההפרטה הבריטית מאד לא פופולרית ואף אחד לא יבכה כשהיא תסתיים. המחירים הגבוהים ביותר באירופה, מגוון מחירים מסובך לאותה הנסיעה לפי שעות, הנחות או הזמנה מראש, חברות שמבחינת הנוסע הן מונופולים פרטיים.
הבעיה הגדולה בשיטה היא שבסופו של דבר המערכת מוציאה את רווחיה לבעלי המניות של המפעילות וחברות האחזקה שהרכבות שייכות להן. הרווחים מהרכבת לא הולכים להשקעה ברכבת אלא יוצאים את המערכת, ההפסדים גוררים סיבסוד ממשלתי שעדיף כבר שיושקע בחברה ממשלתית ללא דיבידנדים לבעלי המניות.
יש כבר תקדים - חברת המסילות הלאומית National Rail היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 2002 עם קריסת חברת המסילות המופרטת Railtrack. החברה הפרטית קרסה אחרי שמספר תאונות רכבת שנבעו מאחזקה לקוייה גרמו לחשיפתה לתביעות פיצויים. סקירת מצב המסילות הביא לתוכנית חירום לתחזוקת רשת המסילות. המניה צנחה ובסוף החברה נמכרה לממשלה בפאונד אחד £1 !
החקיקה החדשה מפתיעה (כי לא הגיעה לכותרות למרות שהרכבות חיוניות למעמד הביניים וליוממים) והעובדה שהגיעה לקריאה שניה בשבועיים שבין נאום המלך לפגרה מראה על חשיבותה בסדר העדיפויות. בפוליטיקה הבריטית אוגוסט הוא זמן הפגרה, ספטמבר - תחילת אוקטובר הוא זמן הוועידות המפלגתיות, כשכל שבוע מפלגה אחרת עורכת ועידה, הלייבור, השמרנים, הליברל דמוקרטים, וכן מפלגות קטנות יותר כמו המפלגות הלאומיות בסקוטלנד ו-ווילס. תהליך החקיקה הבריטי לוקח יותר זמן מבישראל כי יש 6 קריאות שונות, ראשונה עד שלישית בכל בית. אין את המצב המגוכח של "קריאה שניה ושלישית". ישנם גם אלמנטים כמו התקציב (כנראה שיהיה תקציב משני בסתיו) והשנה הפיננסית - שבבריטניה מתחילה ב 5 לאפריל. יקח זמן והרבה דיונים להגיע למודל החדש.