ההצלה (שנת הלימודים) באופק....

[debby12]

ההצלה (שנת הלימודים) באופק....

איך היא בעיניכן שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה? הצלה או מבאסת? לאילו דברים אתן מחכות בכיליון עיניים? לאילו דברים אתן לא מחכות?

בתור ילדות שמחתן לחזור לביה"ס או לא כל כך?

מה אתן שומעות מהתלמידים/ות הפרטיים בביתכן? הן/הם ממשיכים באותו בי"ס/עם אותה מורה או לא? עם אותם החברים לכיתה?

 

[debby12]

שנה"ל (עוד 8 ימים אבל מי סופר....)

הצלה. מחכה שהילדות לא יישבו כל היום מאחורי המחשב/משחק המיינדקראפט [הן כנראה פחות מחכות לרגע הזה....]

בתור ילדה תמיד שמחתי לחזור כי הייתי בת יחידה ושעמם לי בקיץ

לצערי אצלנו מערבבים את הכיתות כל שנה מחדש. בעיני זה סוג של עינוי.... אצלנו זה נחשב "אפשרות לתלמידים להתחיל מחדש כל שנה". כך שאין לנו מושג אם הילדות יהיו עם חברותיהן. גם אין לנו מושג עדיין מי יהיו המורים.

הדבר היחיד שמבאס אותי בחזרה ללימודים היא התחושה ש"עוד שנה עברה". זה מרגיש לי ככה הרבה יותר בספטמבר מאשר בראש השנה האזרחית בינואר, גם כשאני גרה בחו"ל.

 

[אגוזים1]

אני אוהבת את החופש

זה כיף. ומכיוון שהילדים אצלי כבר גדולים אז גם אין צורך ב״סידור לילדים״. הם עושים מה שבא להם. כיף!
&nbsp
בנוסף, השנה האמצעית עולה לכיתה י״א - מה שאומר בגרויות, כך שאני צופה לחץ רציני בכיוון הזה. לא כיף....
&nbsp

 

[debby12]

כיתה י"א היא באמת מלחיצה...

היא לא זכורה לי כאחת השנים הכיפיות בחיים. רחוק מזה.... טוב שהיא נגמרה.

 

[michal@gal]

אני נהנית מהחופש הגדול

יש פחות פקקים בבוקר בדרך לעבודה
אני יכולה לקום בנחת בבוקר בלי לחץ להעיר ילדים
לא צריך להכין סנדוויצ'ים וארוחות צהריים ארוזות לביה"ס.
&nbsp
נשאר לי רק ילד אחד בבית ספר. ממש מוזר לי שההתנהלות בבית תהיה כל כך מצומצמת עכשיו.
הוא שמח לחזור לבית הספר כל שנה. מעניין אם זה ימשיך ככה גם עכשיו כשהוא כבר לא ביסודי.
הוא נכנס לבית ספר חדש אז עבורו הכל יהיה חדש השנה. אחרי יום היכרות שהיה להם אתמול הוא נשמע מרוצה. המורה נחמדה, פגש חברים חדשים. מקווה שימשיך להיות מרוצה.

 

[אישה בחופשה]

סוף החופש הגדול = סוף הקיץ

אני אוהבת את החורף אבל שונאת את הימים המתקצרים ולכן סופו של החופש הגדול תמיד מעציב אותי על סיומם של ימי האור הארוכים.

הבדיחה המשפחתית שלנו שתמיד ב 1 בספטמבר (מהתרגשות ולחץ) היה לי חום ולא הייתי הולכת ביום הראשון ללימודים.
גם עכשיו המשפחה מקפידה לשאול אותי כל שנה מה שלומי ב 31.08 וצוחקים עלי שאני מתרגשת בשביל הילדים

הילדים שלי יהיו במשבר... הם התרגלו ללכת לישון מאוחר לקום מאוחר ולא לעשות כלום..... ועכשיו למסגרות. אני עצובה בשבילם. מבחינתי חוזר "מפעל ההזנה" של הכנת הסביצים בבוקר... 20 דקות שצריך לקום יותר מוקדם.

הצעיר עולה לכיתה א'. היום היה מפגש ראשון עם המורה ועם החברים לכיתה. נראה שהצלחנו. מקווים שהתכשיט שלנו יהיה במושכים קדימה ולא יגרר אחרי אחרים.

השניים הגדולים ממשיכים באותן הכיתות ועם אותם המורים.