ההצלחה

copywrong

New member
ההצלחה

הצלחתי! הדהדה הצעקה בכל רחבי המכון, ודוקטור שמעון גרניט החל במחול אינדיאני סוער במעבדתו המשוכללת, סוחף עמו את קובי עוזרו הנאמן. שנים רבות עבד ד"ר גרניט על המצאת מכשיר השיגור המהפכני, וכעת עמד מולו סופסוף המודל המוגמר. המכונה הייתה מורכבת משתי "קופסאות" מלבניות בגובה 2.5 מטר, שבמרכזן דלת כניסה בגובה 2 מטר. אחרי שנים של מחקר מצא גרניט דרך להעביר בעזרת קרן אנרגיה מיוחדת, אותה כינה למען ההדיוטות "קרן זטא", כל חומר אורגני ומלאכותי כולל חומר חי, מקופסא אחת לחברתה. כל אשר נותר כדי להכתיר את הניסוי כהצלחה, היה למצוא מתנדב, שיסכים לשמש כשפן ניסיונות ולהעביר עצמו במכונה. מציאת אדם כזה הייתה קשה משציפה, איש בכל המכון לא הסכים לעבור במכשיר האימתני. לכן החליט על דעת עצמו לנדב את קובי למשימה. להפתעתו גם קובי הנאמן לא הסכים בקלות וביקש מהמדען שיסביר לו את התהליך שנעשה במכונה. ד"ר גרניט שמח להסביר על עבודת חייו: האובייקט המיועד להעברה, מוכנס לקופסא א' ולאחר מכן אני לוחץ על הכפתור הסגול, והוא יוצר פעולה שהופכת את האובייקט לאנרגיה המשודרת לקופסא השניה, שם יתגשם כפי שהיה. קובי לא השתכנע, וכשלחץ את גרניט אל הקיר, הודה כי הסברו לא היה מדויק, והסביר כי המכונה יוצרת העתק של האובייקט שבקופסא א' ובונה אותו בקופסא ב' תוך השמדת המקור, ואף הוסיף כי הוא עצמו ניסה זאת על עצמו מספר פעמים ואין בכך כל סכנה. שיגורו של קובי הוא עניין פורמאלי בלבד לתורך הצגת ההמצאה למשקיעים. הסבר זה לא שכנע את קובי והוא טען כי העומד מולו אינו ד"ר גרניט האמיתי אלא העתק, ולמרות שגרניט הראה לו את כל תעודותיו, עדיין התעקש שאם המקור הושמד, הדוקטור בכל מקרה הוא העתק שנוצר ע"י מכונה. המדען אמר שאולי טכנית הוא העתק, אך כמובן שהוא ד"ר גרניט, מאחר שיש לו את כל הידע, והזיכרון של המקור. קובי הסכים שיש משהו במה שאמר, והציע לו לנסות לעבור שוב במכונה. גרניט הבין שרק זה ישכנע את עוזרו כי המתקן בטוח ונכנס ללא היסוס אל הקופסא במטרה להשתגר אל השנייה. באמצע תהליך שיגור האנרגיה, הופיע על חיוך זדוני על שפתיו של העוזר ובאבחת סכין ניתק את זרם החשמל למכונת השיגור. "דוקטור יעקב ברגמן", שלט יפה למעבדתי החדשה, חשב קובי ונכנס לשם בצעד קליל.
 

idoz

New member
יפה, רק לא הבנתי משהו

למה קובי אמר ""דוקטור יעקב ברגמן", שלט יפה למעבדתי החדשה" ?
 

copywrong

New member
הסבר

אחרי שנפטר מגרניט, הוא קיבל קרדיט על עבודתו והציב את שמו בגאווה על דלת המעבדה.
 

idoz

New member
אז קובי זה לא באמת השם שלו?

אני לא מבין כלום כשהדברים מסתבכים כמו בטלנובלות.
 

ספפו

New member
התלהבתי!

נורא נהניתי מהסיפור. איך קובי גרם לד"ר ברגמן המסכן להכנס בעצמו לתוך המכונה, למרות שמכתחילה הוא לא רצה. גאוני. מחכה לקרוא עוד סיפורים רוחמה
 

alonyo

New member
משהו שלא הבנתי...

אם הפרופסור כבר ניסה את זה על עצמו, בשביל מה הוא צריך שפן נסיונות, לא מספיק שהוא העביר את עצמו? היה נחמד אם היית מרחיב על הרעיון של האם הפרופסור המשוכפל הוא עדיין הפרופסור, או חיקוי משוכפל שנופל מן המקור. עוד דבר שלא הסתדר לי הוא קובי, "עוזרו הנאמן", שאין לו מושג במה הוא עוזר לפרופסור ומבקש הסבר איך פועל המכשיר. לידיעתך, עוזרי מעבדה הם בד"כ בעלי תואר שני (או בדרך לתואר שני) ואמורים לדעת מה הם עושים. ובכלל, אפילו איגור (עוזרו של פרנקשטיין) ידע איך להפעיל את המכשיר שקולט את הברקים. זה הזכיר לי את הסיפור "חכם בלילה", שלדעתי, נעשה במיומנות רבה יותר, תוך הקפדה על הגיון ומניעים סבירים.
 

copywrong

New member
קריאה עוזרת להבנה

אם הפרופסור כבר ניסה את זה על עצמו, בשביל מה הוא צריך שפן נסיונות, לא מספיק שהוא העביר את עצמו? קרא את פסקה 4 שוב. "היה נחמד אם היית מרחיב על הרעיון של האם הפרופסור המשוכפל הוא עדיין הפרופסור, או חיקוי משוכפל שנופל מן המקור." לא ראיתי צורך להרחיב מעבר למה שנכתב "עוד דבר שלא הסתדר לי הוא קובי, "עוזרו הנאמן", שאין לו מושג במה הוא עוזר לפרופסור ומבקש הסבר איך פועל המכשיר. לידיעתך, עוזרי מעבדה הם בד"כ בעלי תואר שני (או בדרך לתואר שני) ואמורים לדעת מה הם עושים." אם תקרא עד הסוף תראה שקובי הוא דוקטור ולא סתם עוזר, מה שלא אומר שהוא צריך להכיר כל פרוייקט פורץ דרך של גרניט על בוריו
 

CMOT Marvin

New member
דווקא לקראת הסוף

כבר חשבתי לכתוב לך על חורים בעלילה, או על טעויות בניסוח, אבל במחשבה שנייה ויתרתי. אתה במילא מתעלם מההערות וההארות שכותבים לך בפורום. אולי בכל זאת: 1. במקרה של גוף חי, שללא ספק ממשיך להתפתח וחש בתהליך שעובר עליו, האם ההעתק זהה לאובייקט לפני השיגור, או למצבו בזמן כלשהו של השיגור? כפי שאומר הד"ר: יש לו את כל הזיכרון של הד"ר המקורי, האם גם את זיכרון השיגור עצמו (תהליך שנשמע לא נעים במיוחד). בייחוד כשמדובר על תהליך ארוך אם ניתן לחתוך את הכבל תוך כדי ההעברה אז היא חייבת להיות באורך של מספר שניות. 2. הדגמה שבה הד"ר משגר את עצמו מול עיני המשקיעים אפקטיבית מהדגמה שבה משוגר עוזרו הלא כל-כך נאמן. 3. אף אחד לא מנתק את הזרם למכונה בעזרת סכין. בייחוד לא אם הוא מבין משהו בטכנולוגיה ניסויית מודרנית. משתי סיבות עיקריות: (א) בד"כ יזרום שם זרם מספיק חזק כדי לגרום נזק לחותך ו-(ב) יש כפתור, לא בהכרח אדום, אבל בשביל הסיפור נניח שכן, שאם לוחצים עליו המכונה נכבית. 4. ונקודה אחרונה, ניסית פעם להבין משהו מתוך תיעוד שהשאיר אחריו מדען שמת בטרם עת? תחשוב למשל על הבעיות שהשאיר אחריו פרמה... מי שרוצח מדען, יתקשה מאד להמשיך את עבודתו ולקבל עליה את הקרדיט. בתקווה שתשנה את צורת ההתנהגות שלך בפורום, ואני מקווה שבמקומות אחרים אתה נותן לאנשים מעט יותר כבוד.
 

ספפו

New member
אתה קטנוני!

זה סיפור, לא עבודת דוקטורט. סיפור שנועד להנעים את זמנך. אולי אפילו לעלות חיוך על שפתך. תגיד, כך אתה מגיב לכל הסיפורים שאתה קורא, או רק לאלה שמופיעים פה בפורום? כי אם אתה מנתח כל שביב בכל סיפור שאתה קורא, אז צר לי עליך. אתה לא יודע הנאה מהי.
 

Rivendell

New member
הנאה וביקורת (בונה!!)

למה אי אפשר גם וגם? אני נהנית מהרבה מהסיפורים שמופיעים כאן, ועדיין יש לי בד"כ הערות והארות. זה לא כי לא נהניתי, וזה לא כי הסיפורים נוראיים. הם ממש לא. אלה פשוט הערות שנועדו לעזור לכותב, במידה והוא רוצה עזרה, להשתפר. כי לשפר תמיד אפשר
והסיפור היה חמוד,אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שנאמר.
 

N Y

New member
יש לי הרגשה שאתה לא יודע סיפור מהו.

סיפור, להשכילך, אמור להיות יצירת אמנות. כל מילה, כל הגיג, כל רעיון וכל פסיק אמורים להשקל היטב היטב ליצירת מהות מגובשת, קוהרנטית, בעלת עניין ומשמעות. אחרת לא מדובר בסיפור אלא בחרטוט. הכתוב למעלה נטול הגיון, פואנטה, רעיון, דמויות, רקע ואמינות - מה נשאר? איפה כאן אותה הנאה, זו שאתה מדבר בשבחה? מדוע אמור לעלות חיוך על שפתי אם ה"סיפור" לא מצליח לגרום לי לכל תחושה פרט לשעמום ולבוז? האם אני אמור להזדהות עם אחד ה"גיבורים"? האם אני אמור לחוש התפעלות לנוכח ההמצאה ה"מדהימה" (שנלעסה כבר באלפי ספרים, סיפורים וסרטי קולנוע, ובאופן טוב בהרבה)? האם אני אמור להתעצב על המדען האויל שנרצח? מה יש ב"סיפור" הזה, בשם אללה, שגורם לך להנות ולחייך - להבדיל מכתבה ב-Ynet אודות הרעב בסומליה, למשל? אני, להבדיל ממך, יודע הנאה מהי. הנאה (בהקשר זה) היא קריאת סיפור *מושקע*, כזה שגורם לך לחשוב, להתרגש, לצחוק (צחוק אמיתי, לא גיחוך של אויל שכל דבר מצחיק אותו), לבכות, להיות שרוי במתח, לבדוק את נכונות הנחות היסוד לפיהן חיית על עכשיו. סיפור צריך לכלול *לפחות* אחד מגורמים אלה. למעשה, מבחינה זו, הודעתי הנוכחית עונה לתואר "סיפור" הרבה יותר מאשר הדבר ההוא שהוצג למעלה.
 

ננסק

New member
אבל הרי קטנוני זה כיף ../images/Emo8.gif

יש לי עוד. איך לעזאזל מוסד מכובד לא חוקר בנושא מותו של הפרופסור? ואם יתברר שהפרופסור מת כתוצאה מהניסוי, הרי שמיד יכריזו שזה מכשיר מסוכן ויסגרו את הפרוייקט. חוצמזה, סיפור כתוב באופן חביב, וכן, נהנתי לקרוא אותו. הייתי מרגיש קצת יותר טוב אם היה יותר הגיון פנימי: עוזרי מעבדה לא נוטים להרוג את הפרופסור שלהם בשביל קרדיט, אז אם זה מה שקרה בסיפור צריך לתת לקובי מניע רציני הרבה יותר, ולהראות זאת באמצעות פסקת סיום מפורטת יותר.
 
יש אנשים שאין להם אלוהים

מאד אהבתי איך קובי נפטר מהדוקטור והניג'וסים שלו סיפור יפה
 
הרעיון הופיע כבר במספר ספורים ...

ובעקר השאלה של "מיהו המקור" - כדוגמה - בחלק מפרקי "מסע בין כוכבים" (כאשר במקרה של תקלה במשגר משוכפלים אנשים) כדוגמה - בקובץ "הקיבריאדה" של לם (אם אני זוכר נכון) פרופסור איון טיכי השתמש במכשיר העברה שמשמיד את המקור (שם היתה בעיה - המקור לא הושמד ...)
 
למעלה