ההרפתקאות המעייפות שלי מהימים האחר
נים *קיראו נא והתמתחו בעייפות*
הדמויות המטיילות- ( ש´-ידידתי חובבת הטיולים, אוהבת לתלונן (ואפילו מעידה כך על עצמה) אוהבת לדבר וכל הזמן נדלקת על ומדברת על בנים.
. עוזרת תמיד
) ב´-ילדה קטנה,בלונדינית,חנונית במידה מסויימת, מאוהבת באמינם,פסמיסטית מאוד. י´-ילדה חמודההה, שמחה תמיד, נחמדה תמיד, אופטימית מאוד (קל לראות מי רואה איזה חלק מהכוס החצי מלאה/ריקה כשכולנו קפואים ורטובים. ד"א דעתי היא שהכוס חצי מלאה-- כי החלק המלא הוא זה שאני מתייחסת אליו-- אני לא שותה את החצי הריק.
) עושה כל הזמן ´יוגה´ (מדיטציה), עושה הרבה רעש, היפראקטיבית ג´-יורדת על כל החברות שלה כל הזמן שלא בכוונת זדון, יש לה יופי טבעי (אחרי הלילה המגעיל היא נראתה יחסית טוב לא כמו חלק מאיתנו
), דפוקה, אגואיסטית לא מתכחשת, אופטימית, נעימה. התחילה כל הזמן עם א2 (זכר)אבל ליכלכה עליו מאחורי הגב.
ע´-המדריכה, מדריכה לא משהו ומאודדדד חביבה
א´-מלווה בנשק ר´-חמודהההההההההההההה ה´-שמנה, פדלאה, לצערה הרב זה כל מה שלמדתי עליה שם.
א2-האח הקטן של המדריכה ע´, בסדר, בלונדיני, לא מדבר הרבה. ר2-ילדה חמודההה, מתוקה מאוד
(לצערי ד´,ג´ ור3
... הבנות האהובות עליי שם לא הגיעו...
אקווה שיהיו בטיולים הבאים
) ואז אני- ש´-פדלאה עד מאוד, עצלנית,אופטימית במאוד מאוד בטיולים מעין אלו, מנסה להנות מהרגע, סנובית בהכחשה, נחמדה, אוהבת לדשדש בבוץ, 1)ביום רביעי יצאתי לטיול הסיירות הראשון שלי... מצאתי בקושי את הר הרצל, פגשתי את הכל הילדות הקטנות ומוזרות (כיתה אחת מתחתי, ובכלל קטנטנות כאלה. אני בקבוצה הזאת בגלל ידידה שלי ש´ שבכיתה ח´לקחה אותי אילהם) עלינו למיניבוס והבנות התחילו לצרוח כל מיני דברים לא ברורים והמון רעש לא נעים הגענו, התפרקנו, התפגרנו ליד המדורה ואכלנו אוכל דוחה
האזור היה כ45 דקות מחוץ לירושלים, בתוך יער... הרי ירושלים מקיפים אותנו. ילדה אחת חמודהההה ומתוקה
כל הזמן פרשה לצד ועשתה מדיטציה או לדבריה ´יוגה´ אני לא מבינה איך מישהו יכול כל הזמן לעשות מדיטציה וכל הזמן להגיד שזה יוגה
:_D פרשנו שקי שינה ואספנו קרשים למדורה בלילה--- לאנשים שמשמרת השמירה כאשר החל לרדת עלינו גשם, בהתחלה לאט לאט ואז המון וחזק וקר...
ברחנו לתוך שקי השינה-- הסערה השתוללה בכל מקום מסביבינו סיפקה לנו ברקים ורעמים להאיר עת הסביבה כל איזה חצי דקה, רטובים ומגעילים שכבנו בתוך שקי השינה... עד שקלטנו ששקי שינה אינם חסיניי מים :-O
ילדות מסויימתו (ו2 ילדים
) החליטו להישאר ולשחות בתוך השק שינה, אני ברחתי החוצה--- ולמזלי היו לי מגפי צבא מאגניבות
אז לא נרטבו לי הרגליים למוות כמו כל השאר, ומעיל כך שהייתי יחסית רטובה
עמדנו בגשם מתחת לעצים במשך אי\ה שעה עד שהבנו שהמצב זוועה
הגשם לא נחלש וכו´, רוב הבנות רוצות למות או ללכת הביתה-- הדלקנו שוב את המדורה ושרנו שירים (לא נתנו לי לשיר באנגלית :-O) שלחנו משלחת לחורבה בקירבת מקום שבה נוכל ללון בלילה... הם חזרו, אבל משום מה לא התחלנו לזוז--- כולם היו ספוגים לגמרי במים ובלי שקש"ים... לאחר שעה מישהו בא מירושלים עם מכונית איש נחמד עם שקשים אחרים, שמיכות, סווצ´רטים וכו´... כבר הפסיק הגשם, בערך במשך שעה החלפנו בגדים, קיפלנו דברים רטובים וכו´ המכנסיים שלי היו נורא נורא נורא נורא רטובות, לא היו מכנסיים אז הכנתי לעצמי חצאית מסדין
וראינו צבוע
) והתחלנו לצלוע בבוץ לעבר החורבה הקרובה ביותר-- נתתי לאיש עם האוטו את המעיל שלי ברוב טיפשוטי
הלכנו בהמוןןן בוץ-- אני התלוותי אל ב´ שהיא ילדה מבואסת עד מאודפסמיסטית וניסיתי לעודד אותה עד שהיא רצתה לבתר אותי
השעה הייתה 2 כשנכנסו לתוך חורבה מלאת חול וחביבה , קפואים מקור אך לפחות לא רטובים הכנו רשימות למשמרות בלילה ופרשנו שקי שינה (ובמקרה שלי-שמיכה---לא נשאר בשבילי כי הייתי עסוקה מדיי בלייבש את עצמי או משהו
) ורגע לפני שניסיתי להתפגר לישון התחלנו לשמוע המון יללות חזקות- קצת פחידות, מכל הכיוונים---בכל מיני אורכים וטונים
וואו :-X זה נמשך בערך דקה וזה היה מדהים, דיי מצמרר אבל שווה שמיעה
) בררר הלכתי לישון. לקול הצעקות של חברותי למסע התעוררתי, שתינו תה, התפללנו (כייףףף להתפלל ב6 בבוקר באמצע הכלום
) כן...הסוגריים לא טועות, ישנו 3 שעות. והתחלנו ל-ל-כ-תתתת וללכת וללכת... כל היום
כל היום... בסופו של דבר הגענו למעיין שהייתי מפחדת מדיי להירטב (אתמול) מכדי להיכנס אליו
אבל דמיינתי לעצמי שנכנסתי ונחתי בחוץ עם כל הפדלאות, ודיברנו על--- צ´יטוס או משהו
באותו הזמן עוד לבשתי *סדין* כחצאית... וגרביי (שהצילו אותי כי הן עוות וענקיות) הענקיות,הכבדות והחממות היו מתוחות עד לברך... מאוד משעשע לראות אותי ככה
במיוחד עם סווצ´ארט בגודל XXL עם פסים
(לקחתי מהאיש עם האוטו מסיירות) , אז תקעתי את המפה בתוך גרב אחת, וכשש´ יצאה משם היא נתנה לי מראה קטנה עגולה של מכונית (כמו שבטח מדביקים על המראות הקדמיות) שהיא מצאה שם משום מה, אז עשיתי לה (למראה העגולה-- ז"א... המקומרת או מה המילה בשביל זה...
) פרצופים מפחידים ותקעתי אותה בתוך הגרב השניה.
) י´ מצאה מקל הליכה, חיקיתי אותה ומצאתי לי גם מקל הליכה--- מאודדד נוח
) ג´ קלטה שיש לה חצאית עודפת בתיק ונתנה לי אותו. הוא קצר וכחול, גרביי אפורות וארוכות, מגפיים, חולצה מפופספת כחולה (אך ענקית עליי) היתה חסרה העניבה כדי להשלים את מראה הילדת ביפן
הלכתי עם ב´ כי היא פדלאה כמוני
היא סיפרה לי כמה היא מאוהבת באמינם
וכמה שהוא אממ...שולת (טוב, הוא שולת, אבל לשמוע את זה מגמדה בלונדינית בסיירות דתית כמה הוא חתיך ומקסים היה מבלבל במידה רבה
) המשכנו ל-ל-כ-ת על ההרים וכו´ (יש להוסיף שנשאתי 4 ליטרים מים
) ) למעשה--הלכנו באותו היום כ25 קילומטרים
עלינו בהרים, בהרים בהרים, דישדשנו בבוץ הייטב ... והתחיל שוב לרדת גשם זלעפות
אבל חיינו... וב´ שהתעקשה להאשים אותי בכך שהיא התדפלאה איתי מאחור כדי שאני אלמד אותה את המילים של ´מכה אפורה´ התחילה להמציא שיר: "אמרתי לשרה תראי: החיים דיי קשים אנחנו מאחור בכפור וכולם מלפנים אני שקועה בבוץ, ובא לי לבכות... שרה פדלאה מסריחה (או משהו מעין זה
הכרחתי אותה לשנות את זה אחר כך) הנה השיר שלי: "היא אמרה לי תראי החיים דיי דפוקים הולכים מאחור, בגשם, בכפור וכולם מלפנים התיק כה כבד אני רוצה לתאבד ישנתי רק שלוש שעות בלילות אפשר כבר לבכות?!" ממששששששש נהנהתי ללכת בתוך הבוץ הדיי עמוק
המממ... במצב הזה--- תקועה מאחור בעליה להר רק איתה, שחושבת שבגללי היא אחרונה <img border=0 src=.
נים *קיראו נא והתמתחו בעייפות*
