ההתגברות שלי על אנשים שאני לא אוהבת

[kc pro]

ההתגברות שלי על אנשים שאני לא אוהבת

חשבתם פעם למה אנחנו כל כך לא אוהבים אנשים אחרים ולמה הם מעלים באנו כל כך הרבה סלידה? זה פשוט לא יאמן!!! הרבה פעמים אני מגלה אצל אנשים את הפחדים האישיים שלי ושאני רואה את זה מיתממש אצל מישהו אחר ממש אבל ממש קשה לי ואז אני אוטומטית שונאת

 

[נסיכת אהבה]

יש משהו בדברייך...

אולי זה מקינאה באחר שהצליח לממש משהו שאנחנו לא בטוחים שנצליח, אולי זה באמת בגלל הפחדים שלנו. אבל יש לי הערה קטנה, שמתייחסת אליי: אני אישית לא שונאת אף אחד, לדעתי שינאה זאת מילה חזקה מאוד ולא קל לי להשתמש בה.

 

[kc pro]

נכון, לשנוא זו מילה חזקה

 

[להבה ירוקה]

אנשים הם כמו מראות שלנו

כשכועסים על מישהו, הרבה פעמים זה בגלל שהוא מייצג משהו שלנו, שאנחנו כועסים עליו. משהו בתוכנו. מה דעתך? הרבה פעמים, כשאני כועסת על מישהו, אני מנסה להבין למה אני כועסת - למה פנימי, ולא חיצוני. כלומר, לצאת לרגע מהשאלה: מה הוא עשה שהכעיס אותי, ולעבור לעיסוק שלי עם עצמי: מה קרה, שהאירוע הזה מכעיס אותי

 

[נסיכת אהבה]

../images/Emo45.gif

הרבה פעמים מצאתי את עצמי כועסת על אחותי, גם כשהיא לא הייתה ביקורתית בגלל שקינאתי ביחס המועדף שהיא מקבלת וקיבלה מההורים. הנה למשל, כשרק הגיעה לפה, היה בי מעין כעס עליה, שהסיבה לכך הייתה כנראה הידיעה שמעכשיו הכל בבית יהיה סביבה.

 

[להבה ירוקה]

אז איך מתגברים על הכעס הזה?

אחרי שגילית שהסיבה היא בעצם בקינאה שביחס של הורייך כלפי אחותך? אולי אפשר לדבר עם הורייך על הנושא? אני לא יודעת עד כמה הם פתוחים לשמוע. לפעמים אני מספרת, רק כדי להוציא מהלב. אבל עם ההורים שלי - לא ממש מרגישה שזה עובד. זרקתי להם לא מזמן שאני מרגישה מקופחת לעומת אחי. לא באהבה, כי האמת היא שאני האהובה בבית, אבל בתשומת לב. אחי תמיד עשה בעיות, תמיד החצין את עצמו, צעק ומשך אליו תשומת לב, ואני בדיוק ההפך - בסדר, גם כשלא בסדר. יש על מי לסמוך. אצל להבה הכל בסדר. וזה לא תמיד נכון (וגם היה רחוק מאד מלהיות נכון). אז הקיצור, סיפרתי להוריי על ההרגשה הזו שלי. לא יצא מזה כלום בינתיים. הם ממשיכים לעזור לאחי מסביב לשעון ואני מסתדרת בצד. אתמול אמנם אבא שלי קנה לי כמה דברים, אבל זה הרי לא העניין של עזרה חומרית.

 

[נסיכת אהבה]

לא ממש עובד...

אמרתי להם על זה כל כך הרבה פעמים, ולא רק שאמרתי, גם הטחתי ברגעי כעס ובכי אבל זה לא עוזר, הם טוענים שזה לא נכון אבל ההוכחה היא בשטח ועובדה שלא רק אני מרגישה ככה. איך מתגברים על הכעס? הבנתי שלא אחותי אשמה בזה אלא הוריי שהם אלה שנותנים את היחס המועדף וזה שהיא זאת שמקבלת זה לא אשמתה... רק חבל שהיא סיפקה לי סיבות אחרות לכעוס עליה...

 

[aravast]

אני שונא...

עוברת בי סוג חלחלה כשאני רואה אנשים מחייכים ומרוצים , ברור שזה לא משהו אישי כי אני לא חייב להכיר אותם, מה לא בסדר איתי? אני חייב לנער את זה מעצמי כי זה אוכל בי כל חלקה טובה.

 

[reedgreenwhait]

יכול להיות שזה מתוך קינאה?

 

[להבה ירוקה]

ומה עם חייך שלך? אתה מרוצה?

מרבה לחייך?

 

[aravast]

כן אני אוהב לחייך, זה האבסורד

 

[aravast]

אני שונא...

עוברת בי סוג חלחלה כשאני רואה אנשים מחייכים ומרוצים , ברור שזה לא משהו אישי כי אני לא חייב להכיר אותם, מה לא בסדר איתי? אני חייב לנער את זה מעצמי כי זה אוכל בי כל חלקה טובה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

שנאה לאנשים אחרים.

אני גיליתי שכל מי שאני שונאת אותו- משקף לי דברים שכואבים בעצמי. דברים שאני חלשה בהם, או דברים שיש לי יותר מדי, או פשוט פחדים גדולים שלי. הקושי שלי עם אותו אדם, הוא בעצם קושי שלי עם עצמי. היום, כשאני חשה שנאה ורתיעה ממישהו- אני מבררת עם עצמי היטב מה הסיבה לזה, ולומדת הרבה מאוד על עצמי דרך הבירור. לרוב, אחרי ש"נפל האסימון" והבנתי מה הדבר שגורם לי לשנוא ולהירתע- אני יכולה להתייחס לאדם ביותר אדישות, והוא מעורר בי פחות אמוציות.