משקיףציוני
New member
ההתיישבות העובדת במאבק ../images/Emo104.gif
השבוע צפויים לצאת אנשי ההתיישבות העובדת הפעילים במאבק לביטול תוכנית העקירה דרומה לכיוון גוש קטיף. רונן צפריר : "אנחנו קוראים בכלל לכל הציבור להגיע לשם ובזרימה מתמדת לכיוון כיסופים מכל הצירים המרכזיים". "הפעם מועצת יש"ע חייבת להבין שדי לנו בהפגנות, הציבור היה מוכן ללכת ואנשים סבלו ימים כדי ללכת לעזרת אחינו הגיבורים", אומר רונן צפריר, בן קיבוץ עין חרוד. "המדינה הונתה אותנו וגנבה והפרה את כל הכללים, לא ייתכן שבשלוש מערכות בחירות ניצחנו למי שקרא 'דין נצרים כדין תל אביב', והוא לוקח את היריב ובמאצעותו שולט- זה מטורף, השלטון לא לגיטימי, דיקטטורי ולכן אני קורא לכולם להתפנות מעיסוקיהם ולבוא". בני הקיבוצים והמושבים, שהשתתפו בצעדה הקודמת בכפר מימון, למדו לקחים והפעם הם מתכוונים להפתיע עם חולצות צבאיות פתוחות ותחתיהן יהיו החולצות הכתומות. צפריר, ששירת בסיירת מטכ"ל, מסביר כי הכוחות מתנהגים אל המפגינים והצועדים כאל אוייבי הדמוקרטיה. "ראינו אותם יושבים שעות לפני הצעדה ועושים להם שטיפת מוח. הם מקבלים הרצאות עם הרבה שנאה כלפינו. מי שהתכוון להרביץ לך שיידע מי אתה וזה לדעתי יהווה פתח למהפכה". רונן צפריר מבהיר כי זו לא רק דעתו, אלא גם של חבריו למאבק. "חבר'ה בקיבוץ חמדיה אמרו לי כי העניין מרתיח אותם וצריכים לבחור באקטים סמליים כי זה לא הצבא שלנו". "הצבא נלחם נגד מי? נגד מי הופנו כל כוחות הצבא והמתזי מים והגז נגד מי? נגד נשים וילדים. צבא המפגינים היה ברובו נשים וילדים וזה העם הזה. נגד מי אתם נלחמים?", זעק רונן מתוך כאב כשהוא מתייחס להטלת המצור על כפר מימון והאיומים שנשמעו מצד כוחות הביטחון כלפי המפגינים. "אני כאדם חילוני ראיתי תופעה מדהימה בצעדה, לא ראיתי לכלוך על הקרקע ולא ראיתי דחיפות. אנשים הלכו עם נהרה על פניהם והתעלות רוח. הכוחות הטילו מצור, לא נתנו לאמבולנסים של מד"א להיכנס והיו צריכים לגלגל פצועה באלונקה. תפסו את המנהיגים והרביצו להם מכות רצח, זה הסגנון של השלטון הדיקטטורי". כשהוא חושב על מפגן הכוח שהיה במקום, מצטער רונן על כך שכפר מימון לא הפך למודל והאמירה של המנהיגים הייתה צריכה להיות בסגנון "מפה נצא רק לכיוון אחד ואם לא- נשב כאן והאחריות על גורל המדינה". הוא משווה את המפגן למעפילים שהיו על ה'אקסודוס' ובצרפת סירבו לרדת לחוף למרות שהבטיחו להם אוכל. בזכותם עצרת האומות החליטה לבסוף על הקמת מדינת ישראל". "האזרח הפשוט בבית ראה דרך התקשורת 'קבוצה מטורפת עם רבנים במבט הזוי' ואז הם אומרים שהמשטרה פעלה כיאות, אחרת הם היו עלולים להפוך את המדינה. לכן החלטנו לצאת עם חולצה צבאית ומתחתיה חולצה כתומה ולומר 'אתם נקראת למילואים, גם אנחנו נקראנו לאימונים על ארץ ישראל". רונן צפריר אומר כי הצבא והמשטרה פעלו תוך בלבול רב. "הייתי בסיירת מטכ"ל ואני מזהה את התנועות בקלות, כל פעם שהלכנו נמתחו ונמתחו השוטרים והחיילים וכשהתקרבנו לחיילים ראינו את האימה על פניהם בלילה הראשון הגעתי לנקודת הפריצה יחד עם אנשים מעמק הירדן ולפתע שמענו שמטיפים שם מוסר לחיילים. "קבוצת אנשים הרביצה להם שיחה מוסרית וראית כאילו חומות יריחו נפלו והשרשרת שלהם נפלה. החיילים עזבו את הידיים ונחשול עצום של אנשים החל ללכת. אנשים אצלנו נתנו להם מים כי לחלקם לא היה בכלל חגורים . היו חברה מההמון שנתנו להם פירות וסנדיביצים". "באיזה שהוא שלב הגיע ג'יפ מג"ב שלא ידע לאן נקלע ופתאום ראינו חיילי מג"ב ויס"מ שמנסים לשלב ידים וליצור חגורה, אך הם הבינו שאין סיכוי והכל מתפורר". לטענתו, היו קרוב ל-100 אלף איש ולא 40 או 50 כפי שדיברו המארגנים. אנשי ההתיישבות העובדת התרכזו לצד הבמה יחד עם אנשים המזוהים כאנשי א"י בימין. הקשר ביניהם נרקם בשנים האחרונות ונראה כי הוא מתהדק ביותר. "ההיכרות החלה לפני כ-15 שנה ולאט לאט נוצר קשר נפשי בין האנשים, וזה מוסף ערך אדיר לבאות אבל זה לא הנושא", מציין רונן. לדבריו, בתוך מחנה הצועדים הייתה החלטה פנימית שלא לפרוץ באלימות על אף שהיו המונים ואי אפשר היה לעצור את הנחשול הזה. "כל אחד מהצועדים יכל לקחת חגורים ומה שרצו אבל כולם הלכו בסדר מופתי ונתנו לחיילים אוכל - שווה היה להגיע לגילי ולחזות בזה". "לא ראיתי צבא מובס כזה מפני שצבא מובס מפנה את כל כלי נשקו כלפי בני עמו. הצבא נדרש היום לבצע פעולות בלתי מוסריות ובלתי חוקיות ומפקדיו ישלמו בהמשך מחיר על זה". צפריר מוסיף כי "עם ישראל האמיתי הם אלה שמאמינים בעתידנו וכאן קו המחלוקת. הימין אומר 'זו ארצנו', והשמאל אומר 'זו לא ארצנו'- כלומר ציונות או אנטי ציונות. מה שמצחיק הוא שאומות העולם נתנו גושפנקא ואם בתנ"ך נכתב שהארץ ניתנה לעם אחד, אז מי אלה שהנוצרים יפקפקו בזה?" הוא יוצא בחריפות גם נגד מערכות המשפט: "מצב של דיקקטורה נוראה, באיזה זכות מטיל צה"ל מצור על יישוב אזרחי שלם ובג"ץ לא מתערב? המערכת השיפוטית הפסיקה לתפקד כבר מזמן, היא מערכת פוליטית כבר מזמן וכל דבר יעוות לצרכיה. דחו את הדיון אז ליום ראשון ובינתיים הפעילו צבא שלם נגד אזרחים". בלבנון כשהתחפשו לוחמי חיזבאללה לאזרחים נמנע צה"ל מלפגוע בהם ואילו כאן צה"ל מביא אמצעים כדי לפגוע באזרחים שלו?, הוא תמה. צפריר מוסיף ומספר כי במהלך הצעדה ניגש יחד עם סא"ל חיים מורד מחטיבת בנימין שהודיע על סירוב, אל אחד המפקדים ושאל אותו מדוע הם לא נושאים תגי זיהוי של יחידותיהם. "הוא גילה כי החיילים הורידו תגים כי הם פשוט התביישו להיות במקום. הסגן אמר לחייליו קודם לפעולה שהוא מתבייש להביא אותם לשם ואין ספק שמדובר ביחידה קרבית לוחמת". "אנחנו נתלה את הדרגות על החולצות הצבאיות ואני למשל אדפיס 'צפריר רונן סיירת מטכ"ל'. הרי רוב המתיישבים ביהודה ושומרון נלחמים להגיע ליחידות קרביות, כך נשדר לדיקטטורה שאתם נלחמים באנשים אשר נלחמו על המדינה והקריבו עבורה", מצהיר רונן צפריר. "השוטרים והחיילים כבויים לחלוטין, כמו שהכריחו אותם לאכול חזיר, מדובר באנשים אומללים ודיברנו איתם. ראינו את ההסכמה גם בעיניים של חלק מהשוטרים שהגיעו מכל מיני חורים בארץ". לקראת הצעדה המתוכננת השבוע אומר כי רונן כי רק "המסה תכריע ולא עת ביקורת אלא עת עשייה". "אני קורא לכל אנשי מפלגת העבודה ההגונים, שהקימו בעבר את גוש קטיף ובקעת הירדן שיחזרו ליסודות שאפיינו אותם כל השנים. אני עצמי גדלתי במפלגת העבודה והקמנו יישובים בבקעת הירדן. חייבים להתעשת אחרת לא ישאר לנו כלום". הוא משוכנע כי אם הממשלה תצליח לגרש את התושבים מגוש קטיף וצפון השומרון, הרי היא תנסה הלאה להוריד גם את הבקעה ומקומות נוספים. "בצפון הבקעה ליד מחלה העבירו לאחרונה מעבר גבול בין מדינות כמו שרואים ברפיח- המעבר נועד כדי לרוקן את הבקעה וכדי להתנפל על שאר המקומות, מדובר כאן בשלטון מטורף ורודן מטורף ופקודות לא חוקיות לא צריך לבצע. החיילים צריכים לדעת שיבוא היום ויהיה שלטון חדש במדינה והם יכולים להיענש על מעשיהם", מסכם.
השבוע צפויים לצאת אנשי ההתיישבות העובדת הפעילים במאבק לביטול תוכנית העקירה דרומה לכיוון גוש קטיף. רונן צפריר : "אנחנו קוראים בכלל לכל הציבור להגיע לשם ובזרימה מתמדת לכיוון כיסופים מכל הצירים המרכזיים". "הפעם מועצת יש"ע חייבת להבין שדי לנו בהפגנות, הציבור היה מוכן ללכת ואנשים סבלו ימים כדי ללכת לעזרת אחינו הגיבורים", אומר רונן צפריר, בן קיבוץ עין חרוד. "המדינה הונתה אותנו וגנבה והפרה את כל הכללים, לא ייתכן שבשלוש מערכות בחירות ניצחנו למי שקרא 'דין נצרים כדין תל אביב', והוא לוקח את היריב ובמאצעותו שולט- זה מטורף, השלטון לא לגיטימי, דיקטטורי ולכן אני קורא לכולם להתפנות מעיסוקיהם ולבוא". בני הקיבוצים והמושבים, שהשתתפו בצעדה הקודמת בכפר מימון, למדו לקחים והפעם הם מתכוונים להפתיע עם חולצות צבאיות פתוחות ותחתיהן יהיו החולצות הכתומות. צפריר, ששירת בסיירת מטכ"ל, מסביר כי הכוחות מתנהגים אל המפגינים והצועדים כאל אוייבי הדמוקרטיה. "ראינו אותם יושבים שעות לפני הצעדה ועושים להם שטיפת מוח. הם מקבלים הרצאות עם הרבה שנאה כלפינו. מי שהתכוון להרביץ לך שיידע מי אתה וזה לדעתי יהווה פתח למהפכה". רונן צפריר מבהיר כי זו לא רק דעתו, אלא גם של חבריו למאבק. "חבר'ה בקיבוץ חמדיה אמרו לי כי העניין מרתיח אותם וצריכים לבחור באקטים סמליים כי זה לא הצבא שלנו". "הצבא נלחם נגד מי? נגד מי הופנו כל כוחות הצבא והמתזי מים והגז נגד מי? נגד נשים וילדים. צבא המפגינים היה ברובו נשים וילדים וזה העם הזה. נגד מי אתם נלחמים?", זעק רונן מתוך כאב כשהוא מתייחס להטלת המצור על כפר מימון והאיומים שנשמעו מצד כוחות הביטחון כלפי המפגינים. "אני כאדם חילוני ראיתי תופעה מדהימה בצעדה, לא ראיתי לכלוך על הקרקע ולא ראיתי דחיפות. אנשים הלכו עם נהרה על פניהם והתעלות רוח. הכוחות הטילו מצור, לא נתנו לאמבולנסים של מד"א להיכנס והיו צריכים לגלגל פצועה באלונקה. תפסו את המנהיגים והרביצו להם מכות רצח, זה הסגנון של השלטון הדיקטטורי". כשהוא חושב על מפגן הכוח שהיה במקום, מצטער רונן על כך שכפר מימון לא הפך למודל והאמירה של המנהיגים הייתה צריכה להיות בסגנון "מפה נצא רק לכיוון אחד ואם לא- נשב כאן והאחריות על גורל המדינה". הוא משווה את המפגן למעפילים שהיו על ה'אקסודוס' ובצרפת סירבו לרדת לחוף למרות שהבטיחו להם אוכל. בזכותם עצרת האומות החליטה לבסוף על הקמת מדינת ישראל". "האזרח הפשוט בבית ראה דרך התקשורת 'קבוצה מטורפת עם רבנים במבט הזוי' ואז הם אומרים שהמשטרה פעלה כיאות, אחרת הם היו עלולים להפוך את המדינה. לכן החלטנו לצאת עם חולצה צבאית ומתחתיה חולצה כתומה ולומר 'אתם נקראת למילואים, גם אנחנו נקראנו לאימונים על ארץ ישראל". רונן צפריר אומר כי הצבא והמשטרה פעלו תוך בלבול רב. "הייתי בסיירת מטכ"ל ואני מזהה את התנועות בקלות, כל פעם שהלכנו נמתחו ונמתחו השוטרים והחיילים וכשהתקרבנו לחיילים ראינו את האימה על פניהם בלילה הראשון הגעתי לנקודת הפריצה יחד עם אנשים מעמק הירדן ולפתע שמענו שמטיפים שם מוסר לחיילים. "קבוצת אנשים הרביצה להם שיחה מוסרית וראית כאילו חומות יריחו נפלו והשרשרת שלהם נפלה. החיילים עזבו את הידיים ונחשול עצום של אנשים החל ללכת. אנשים אצלנו נתנו להם מים כי לחלקם לא היה בכלל חגורים . היו חברה מההמון שנתנו להם פירות וסנדיביצים". "באיזה שהוא שלב הגיע ג'יפ מג"ב שלא ידע לאן נקלע ופתאום ראינו חיילי מג"ב ויס"מ שמנסים לשלב ידים וליצור חגורה, אך הם הבינו שאין סיכוי והכל מתפורר". לטענתו, היו קרוב ל-100 אלף איש ולא 40 או 50 כפי שדיברו המארגנים. אנשי ההתיישבות העובדת התרכזו לצד הבמה יחד עם אנשים המזוהים כאנשי א"י בימין. הקשר ביניהם נרקם בשנים האחרונות ונראה כי הוא מתהדק ביותר. "ההיכרות החלה לפני כ-15 שנה ולאט לאט נוצר קשר נפשי בין האנשים, וזה מוסף ערך אדיר לבאות אבל זה לא הנושא", מציין רונן. לדבריו, בתוך מחנה הצועדים הייתה החלטה פנימית שלא לפרוץ באלימות על אף שהיו המונים ואי אפשר היה לעצור את הנחשול הזה. "כל אחד מהצועדים יכל לקחת חגורים ומה שרצו אבל כולם הלכו בסדר מופתי ונתנו לחיילים אוכל - שווה היה להגיע לגילי ולחזות בזה". "לא ראיתי צבא מובס כזה מפני שצבא מובס מפנה את כל כלי נשקו כלפי בני עמו. הצבא נדרש היום לבצע פעולות בלתי מוסריות ובלתי חוקיות ומפקדיו ישלמו בהמשך מחיר על זה". צפריר מוסיף כי "עם ישראל האמיתי הם אלה שמאמינים בעתידנו וכאן קו המחלוקת. הימין אומר 'זו ארצנו', והשמאל אומר 'זו לא ארצנו'- כלומר ציונות או אנטי ציונות. מה שמצחיק הוא שאומות העולם נתנו גושפנקא ואם בתנ"ך נכתב שהארץ ניתנה לעם אחד, אז מי אלה שהנוצרים יפקפקו בזה?" הוא יוצא בחריפות גם נגד מערכות המשפט: "מצב של דיקקטורה נוראה, באיזה זכות מטיל צה"ל מצור על יישוב אזרחי שלם ובג"ץ לא מתערב? המערכת השיפוטית הפסיקה לתפקד כבר מזמן, היא מערכת פוליטית כבר מזמן וכל דבר יעוות לצרכיה. דחו את הדיון אז ליום ראשון ובינתיים הפעילו צבא שלם נגד אזרחים". בלבנון כשהתחפשו לוחמי חיזבאללה לאזרחים נמנע צה"ל מלפגוע בהם ואילו כאן צה"ל מביא אמצעים כדי לפגוע באזרחים שלו?, הוא תמה. צפריר מוסיף ומספר כי במהלך הצעדה ניגש יחד עם סא"ל חיים מורד מחטיבת בנימין שהודיע על סירוב, אל אחד המפקדים ושאל אותו מדוע הם לא נושאים תגי זיהוי של יחידותיהם. "הוא גילה כי החיילים הורידו תגים כי הם פשוט התביישו להיות במקום. הסגן אמר לחייליו קודם לפעולה שהוא מתבייש להביא אותם לשם ואין ספק שמדובר ביחידה קרבית לוחמת". "אנחנו נתלה את הדרגות על החולצות הצבאיות ואני למשל אדפיס 'צפריר רונן סיירת מטכ"ל'. הרי רוב המתיישבים ביהודה ושומרון נלחמים להגיע ליחידות קרביות, כך נשדר לדיקטטורה שאתם נלחמים באנשים אשר נלחמו על המדינה והקריבו עבורה", מצהיר רונן צפריר. "השוטרים והחיילים כבויים לחלוטין, כמו שהכריחו אותם לאכול חזיר, מדובר באנשים אומללים ודיברנו איתם. ראינו את ההסכמה גם בעיניים של חלק מהשוטרים שהגיעו מכל מיני חורים בארץ". לקראת הצעדה המתוכננת השבוע אומר כי רונן כי רק "המסה תכריע ולא עת ביקורת אלא עת עשייה". "אני קורא לכל אנשי מפלגת העבודה ההגונים, שהקימו בעבר את גוש קטיף ובקעת הירדן שיחזרו ליסודות שאפיינו אותם כל השנים. אני עצמי גדלתי במפלגת העבודה והקמנו יישובים בבקעת הירדן. חייבים להתעשת אחרת לא ישאר לנו כלום". הוא משוכנע כי אם הממשלה תצליח לגרש את התושבים מגוש קטיף וצפון השומרון, הרי היא תנסה הלאה להוריד גם את הבקעה ומקומות נוספים. "בצפון הבקעה ליד מחלה העבירו לאחרונה מעבר גבול בין מדינות כמו שרואים ברפיח- המעבר נועד כדי לרוקן את הבקעה וכדי להתנפל על שאר המקומות, מדובר כאן בשלטון מטורף ורודן מטורף ופקודות לא חוקיות לא צריך לבצע. החיילים צריכים לדעת שיבוא היום ויהיה שלטון חדש במדינה והם יכולים להיענש על מעשיהם", מסכם.