פחד שמנהל החלטות
פחד מהלא מוכר ולא ידוע הוא מאוד הגיוני וטבעי.
אבל בפרופורציות סבירות, שאפשר בהן להתגבר עליו.
ברגע שהפחד מנהל לנו את הקצב של החיים, עוצר אותם ומקבל בשבילנו החלטות או מפריע לנו לקבל אותן - הוא לא תקין, לא בריא, והוא דורש עזרה מקצועית.
אני מרגישה שלא רק את ההחלטה על הניתוח תוקע הפחד שלך, אלא גם החלטות חשובות אחרות בחיים, וצעדים נוספים בחיים. כלומר שאת צריכה בהחלט עזרה בתחום הרגשות.
אני בטוחה שאני לא מחדשת לך דבר, ואת מודעת בעצמך לקשיים שלך. אז למה אני כותבת לך את זה?
כי אני רוצה להציף למודעות שהדרך היחידה שלך לקבל החלטה היא לגבור על הפחד.
אין שום מידע נוסף שתוכלי לקבל שיאפשר לך לעשות את זה. את המידע כבר אספת במשך תקופה ארוכה. כרגע כל תוספת מידע בעצם היא מסווה שעוזר לפחד להמשיך לנהל את דחיית ההחלטה על הניתוח.
אני לא יודעת למה המון אנשים בפורומים ובחיים אמרו לך שהטבעת שלהם היא עונש וסבל והקאות וחוסר יכולת לאכול מוצק ועוד, כאשר אני אכלתי עד כה, מהשעה 9 בבוקר, המון המון מוצקים כולל לחם, וגם החברות והחברים פה עם טבעת עשו את זה, בלי להקיא כלל.
אם האנשים שאמרו לך רק דיקלמו, כי בכלל אין להם טבעת אבל זה מה שהם שמעו - תסנני כל מה שנאמר לך בצורה כזו.
אם האנשים שאמרו לך יש להם טבעת, כדאי מאוד שתדפיסי את הקובץ המצורף, תחתכי את כרטיסי הביקור ותתני לכל אחד מהם את הפרטים שלי, כדי שאוכל לעזור לו להקל מאוד מאוד על הסבל שהוא עובר לחינם.
אבל אם שמעת כל כך הרבה דברים רעים על הטבעת ואת רוצה איכות חיים, אז למה שלא תקבלי החלטה לעשות שרוול? בגלל תוספת של 1.5 יממות אשפוז? בגלל שיש נקז שצריך להוציא וזה קצת כאב לכמה אנשים?
אני חושבת שהשיקול שלך צריך להיות ההיכרות שלך עם עצמך. ממה מורכבת הפרעת האכילה שלך, מה היכולות הנפשיות שלך כרגע, ולפי זה תחליטי מה נכון לך יותר.
אם את אוכלת בבולמוס רגשי כמויות אדירות, אם את אוכלת בעיקר ממתקים, או בעיקר לחם, או בעיקר כמויות גדולות של אוכל, או בכלל אינך אוכלת הרבה, רק המטבוליזם והגנטיקה מאוד נגדך, ואינך מצליחה לרזות. אם יש לך הרגלים לאכול ירקות, ואת אוהבת ירקות חיים ומבושלים. מה אורח החיים שלך.
שיחות טלפוניות איתי היו מאוד מאוד יכולות להועיל לך, כי הייתי יכולה להאיר לך נקודות חשובות שאולי לא שמת עליהן מספיק את הדגש.
אבל אני מבינה שלא תתקשרי, ולא תתייעצי איתי, ומכבדת את הקושי שלך. אני מקווה שיהיה מי שיוכל לעזור לך לקבל החלטה.
בכל אופן, אם מאוד קשה לך לקבל החלטה, אולי תקחי פסק זמן (לא כדאי לעשות עוד בירורים לדעתי. עשית מעל ומעבר), ותחכי שיגיעו הכוחות לקבל החלטה.
אם לומר את האמת, בשלב זה הייתי כותבת יתרונות וחסרונות על נייר, קוראת ומסתכלת איזה ניתוח קופץ לי טיפה יותר מהשני, והולכת עליו. אני מאמינה באלוקים, ולכן יודעת שאת ההחלטות עבורי הוא מקבל, אני רק בובה על חוטים בכל הנוגע להחלטה בריאותית, ולכן אני מנסה להקשיב לו, או לקבל את העובדה שאני לא יכולה לדעת מה להחליט, ולעשות אנ-דנ-דינו או להחליט על סמך שיקול זעיר שקופץ לי פתאום מול העיניים, וחסל.