TO YELED
אוקיי, סטית מהנושא אבל לא נורא, אין דבר רע בזה
(לדעתי!) כן, נקודת המבט שלנו תקבע מה לעשות. קניבל ימצא בן אדם ויאכל אותו, אני אקנה המבורגר ואוכל אותו, צמחוני יאכל רק סלט .. כולנו בני אדם, לכולנו נקודות מבט שונות שמגדירות מסלולים שונים למעשים שלנו. (ובסופו של דבר לעתיד שלנו. עכשיו אני נשמעת כמו מנהלת בטקס סיום) אני מסכימה אתך בקשר לניבוי הפסיכולוגי. אם, חס וחלילה, הם ימותו, חלק מהאנשים יצטערו, חלק יגידו "ברוך שפטרנו", נתחיל להתווכח.. אבל כעבור כמה זמן זה יימאס, נתרגל. מישהו התרגש השנה בטקס לזכר רבין? התרגלנו. למה לא להרוג אותם? זה לא קשור לתגובות של האנשים. כמה סיבות, בלי סדר: - מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, תהרוג אותם ויהרגו אותך - למה כן להרוג? מי שם אותנו אלוהים, שנחליט מי ימות ומי יחיה? למה שהם לא יחליטו עלינו? - אפילו אם לא אכפת לנו מהאקט עצמו, הרג הופך את החברה לברברית יותר. תשים לב, שמאז שהתחלנו להיות אלימים יותר כלפי הפלשתינאים (והם כלפינו) האנשים בארץ נוטים יותר ימינה (הכוונה לדעות הקיצוניות הימניות, אין לי שום דבר נגד הימין חוץ מזה שאני לא מסכימה איתם), אתה שומע יותר "אוף, תהרגו את כולם כבר". אם היינו חברה מתורבתת שלא הורגת, אנשים היו אומרים "אוף, שימו להם רק כפית אחת של סוכר בתה, שיסבלו." - מבחינתנו, אם נהרוג אותם, כל העולם ואחותו ישנא אותנו. אמנם יש לנו גאווה בעצמנו, אבל אנחנו מעטים. וחלשים. ($$$!) - מלבד הסיבות הנ"ל, שרובן היו יותר אנוכיות (כי רוב האנשים כבר שמעו את החלק האלטרואיסטי), יש לי ערך לחיי אדם אחר כמו שיש לי לשלי. אני לא רואה סיבה לבוא ולפגוע בהם. לדעתי, חיי האדם היחידים שמותר לי לקחת הם שלי. (ואני רואה ויכוח צמחונות מגיע..) מישהו רוצה להוסיף? (תשתדלו לא להתווכח יותר מדי, זה לא פורום פוליטיקה וזה מה שנחמד כאן
) "אני לא מבין בשיט" - אין דבר כזה, אם יש לך דעה על נושא סובייקטיבי, היא שווה משהו. אם אתה לא מכיר נושא ורוצה לתת עובדות, תגיד שאתה לא בטוח.
) )