נו, גם לי
ובסוגיות כאלה "נשמע טוב" הוא אינדיקציה לא רעה
כי לא מדובר כאן בדקדוק אלא בסגנון ובהתאמה לתוכן, ולכן אין פה "חוקים לשוניים" אלא יותר חוקיות ומסורת. לכן גם לא תמצאי פסיקות של האקדמיה ללשון, היא לא מתערבת (במוצהר) בענייני סגנון ועריכת לשון, ואפילו בתחום התחביר זה די נדיר.
 
החוקיות הלשונית מבוססת על ההיגיון הפנימי של השפה, על המסורת שלה, מה היה מקובל במקורות, מה מקובל היום וכו', וזו חוקיות שדוברים ילידיים מפנימים מצוין, בעיקר אם הם עוסקים בתחום השפה והכתיבה ויש להם "חוש" לתחום. על זה אפשר להוסיף טעם אישי, וכמובן – מה מסתדר בהקשר.
 
"בעריכה לשונית נניח שתי האפשרויות היו מתקבלות" – למה הכוונה ב"עריכה לשונית"? קורס? מבחן? כי אני לא יודעת לענות על "מתקבלות"... אם מדובר בקורס ומבחן, יש לו מרצה שנותן את הטון, ובד"כ מלמד לפי הסגנון שלו, בהתאם לדגשים החשובים לו ול"אני מאמין" שלו. יכולים להיות הבדלים גדולים בין מרצים, ואפשרות שאחד יקבל עשויה להיות שונה בתכלית מהאפשרות שהאחר יקבל. אני לא יכולה לענות בשם אדם אחר, ודאי לא אדם שאיני מכירה...
