הוא כבר כמה שנים בלעדיה

הוא כבר כמה שנים בלעדיה

ואני והוא ביחד, אני עומדת לפגוש את ילדיו. איך אפשר להקל על הפגישה איך לשבור את המתח שבטח יווצר לא הולכת לפגוש אותם כחברה של אבא רוצים להקל עליהם שיעכלו לאט אבל אני מפחדת
 

*יערית

New member
לא מקנאה בהרגשה..

נמצאת באותו מקום ..רק זה עדיין לא הזמן להכיר אותם.. מאחלת לך הצלחה..קחי הרבה אויר...ותראי עסקים כרגיל
 

yanivca

New member
אולי

תנסי לא להיראות יותר מדי מתאמצת. זה יראה כצביעות, ואף אחד לא אוהב צביעות. תנסי לא להיות לחוצה. תהיי רגועה ככל האפשר, והדבר ישרה רוגע על כל הסובבים - עליו, כי הוא יידע שאת רגועה; ועל ילדיו, כי הם יידעו שיש על מי לסמוך. תנסי להיות פתוחה ואמיתית, כמו עם חברים. הרבה יותר קל לחבב מישהו שנפתח מהר, ושיש על מה לדבר איתו, מאשר אדם ביישן. תנסי קצת הומור, אם זה לא קשה מדי. הומור תמיד מקרב לבבות. תנסי להיות עצמך. ואם לא יאהבו את מי שאת, לפחות יינתנו לך נקודות זכות על יושר.
 
שיכורה יקרה../images/Emo41.gif

עמדתי במצב שלך לפני כשמונה וחצי שנים. הילדים היו בני עשר וחצי ושש וחצי והוא היה כבר מזמן פרוד מאמא שלהם. היינו חברים חצי שנה והיכרתי את הילדים כידידה ולא כחברה רשמית של אבא. היה חביב ונעים ונחמד וזהו. פה זה נגמר והתחילה מסכת קשה של יחסים שהידרדרו בעיקר בגלל אמא שלהם. לכן, העצה היחידה שיכולה להיות לי היא שתהיי נחמדה וחביבה ונעימה ולא תתנהגי באורח מוגזם ובהתלהבות יתר, ילדים מרגישים כש"משתדלים" בשבילם יותר מדי ומזהים את זה כהתנהגות מסלידה למדי. בכל מקרה, הכול יכול להתפתח משם, גם תמונה נהדרת וגם תמונה רחוקה מלהיות נהדרת ואת לא המשתנה היחיד במשווא הזו. יש אמא לילדים האלה וגם להם יש אישיות משל עצמם. הם יכולים להיות ילדים סגורים, מופנים ועצובים שלא אוהבים שיתקרבו אליהם יותר מדי, אז פשוט תקווי לטובו אני מאחלת לך שייפול בחלקך הצד הטוב והנפלא של המטבע ולא הצד הקשה והעצוב שלו. בהצלחה גדולה.
 
היי גם אני פוחדת.........

אין לי עיצות חכמות יותר אובדת עיצות אני הכרתי אדם מקסים לפני כחודש יש לו ילדים בני 13 ו-17 כך שהוא סיפר להם שיש לו חברה היום הוא עבר דירה כל הבוקר עזרתי לו וכשהילדים היו צריכים להגיע אחרי בית ספר לעזור לו גם השתפנתי והלכתי..........
 

saritoosh22

New member
או, הנה נושא שאני מבינה בו

שיכורה יקרה, גם אני במצבך, רק שהיום אנחנו נשואים, לי יש מערכת יחסים מאוד יפה עם הילדים וגם עם האקסית. אז מה עשיתי? קודם כל, חשוב שהאמא תדע לפני הילדים, ככה היא תוכל לתמוך אותם במידת הצורך אחרי המפגש, לא להפתיע אותה דרכם, זה מעורר התנגדויות ומביע חוסר כבוד לאם. לא לשקר לילדים ולהגיד שאת ידידה ואח"כ חברה, הם לא מטומטמים, הם קולטים הכל, מבט-חיוך ה כ ל. לכבד אותם ואת האינטלגנציה שלהם ולומר את האמת. לא לקנות מתנות וכו', את לא קונה אותם, את מתחברת אליהם, שלב הקניות יבוא גם יבוא (היום הם עושים לי רשימות מה הם צריכים ואני קונה באהבה). חשוב, יש להם אמא אחת ויחידה, לא חשוב מה דעתך עליה (בעקבות סיפורים שלו) ומה את מרגישה כלפיה, כבדי אותה, בעיקר בנוכחותם, אם הם יספרו/ידברו עליה תקשיבי ותגיבי רק בחיוב. אני אמרתי להם לאורך כל הדרך, אני לא אמא שלכם, לא מנסה ולא רוצה, יש לכם אמא אחת, יחידה ונהדרת, רוצה להיות חברה - עבד אצלינו, אנחנו חברים טובים, הם מקטרים על אמא אצלי כל הזמן וכמובן שאני מגבה את האמא ומסבירה להם, את טובתם בשיקוליה, גם אם אני לא הייתי נוהגת כך, אני לא מעוררת התנגדויות אצלם מול אמא. תביני אותם, הם ילדים, שבא עזב אותם ועכשיו יש לו אישה חדשה בחיים, הם מאוימים, מפוחדים והולכים אל הלא נודע מבחינתם, במיוחד אם מדובר בילדים קטנים. אל תתחבקו, תחזיקו ידיים וכו' בנוכחותם, בתקופה הראשונה, תנו לדברים לזרום בקצב של הילדים. הבן שלו היה בן 6 כשנפגשנו, מאוד רכושן כלפי אבא, יום אחד אחרי 3 חודשים הוא לקח את היד של אבא ואת היד שלי וחיבר ביננו. מקום המפגש: רצוי מקום ציבורי, שיש לילדים עניין בו, אנחנו נפגשנו בפקניק של החבר'ה, היו שם ילדים שהן מכירים ואוהבים, אמרנו שלום והם נעלמו להם לשחק, אחרי שעתיים באו שאלו שאלות (חלקן נוקבות), עניתי בכנות, לא ניסיתי למצוא-חן. לימים, הם אמרו שמצאתי חן בעינהם ישר מההתחלה כי התייחסתי אליהם כבני אדם ולא כאל גורם מפריע בקשר שלי. והכי חשוב, ב ה צ ל ח ה !
 
שבת שלום שיכורה, מאהבה?אולי?

להכיר את ילדיו זה קטע שיכול להיות רק נחמד וכיפי. אל תלחצי הם ילדיו ואם הקשר ביניהם הוא קשר חם, הם יקבלו את הקשר בינכם ואני מציעה לא לשקר ולהגיד שאת ידידה אם את חברה של אבא, למה לשקר? יש סיבה? והאם יש לך ילדים משלך? אם כן תתנהגי אל ילדיו כמו שהיית רוצה שיתנהג אל ילדיך. ואולי אם אפשר שיכין אותם לפגישה בינכם מראש שיהיו מוכנים? כמו שאת רוצה עיצות לפני הפגישה כי את חוששת ודואגת. טוב, בהצלחה!!!
 
וואו..

למרות שהפגישה שלי עם בנו של בן זוגי התרחשה לפני שנה וחצי לערך...אינני זוכרת כיצד זה היה... אינני יכולה לעזור..
 
../images/Emo41.gifעדכון ../images/Emo41.gif

אז נפגשנו הילדים שלי ושלו רק אחת מהבנות לא הצטרפה, החיבור של הילדים בילדים היה מדהים, הילדים קיבלו ושיחקו וחייכו, מה שהסתבר שהפחד היה כולו שלי. הכל היה מאד טבעי. תודות על התגובות שלכם אעדכן בהמשך על ההמשך.
 
למעלה