הוא כל כך חסר
אח שלי סיים השבוע קורס חובשים ולמרות השמחה הגדולה, זה מציף מחדש את הכאב שכולנו התלוונו אליו מאז המוות של החבר הכי טוב שלו. הקשר ביני לבין אחי שדישדש עד לפני המוות של החבר, התחזק מאוד מאז וזה משהו שציפיתי ויחלתי אליו. כמעט כל יום אנחנו מדברים בטלפון, לעומת העבר שיכולתי לא לדבר איתו יום שלם וזה למרות ששנינו היינו בבית כל היום. אנחנו גם מדברים על נושאים אחרים, הרבה יותר אישיים, דבר שגם לא היה לנו עניין לדבר עליו אחד עם השני עד אותו מוות. לא עובר יום אחד שאני לא חושב על אותו חבר, שבתאי (שבי). למרות שהוא לא היה קרוב אלי כמו שהיה קרוב לאח שלי, זה עדיין מישהו שהייתי מדבר איתו ונפגש איתו בהרבה מאוד הזדמנויות. לחשוב שהוא לא כאן זה פשוט משהו שכבר חצי שנה כמעט אני מתקשה להוציא מהראש. גם העובדה שהמוות שלו כנראה זירז את הקירוב ביני לבין אחי גם מטרידה אותי וזה לא נותן לי יותר מידי מנוחה. יש ימים שאני פשוט מוצא את עצמי על סף בכי רק בגלל זה שאני חושב על זה שהוא איננו יותר. זה פשוט לא יאמן שהוא לא כאן, צעיר. כנראה זה העובדה שאח שלי סיים עכשיו את הקורס, וששבי היה אמור להתגייס החודש לפרוייקט גאמא, ואמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-19 בעוד 4 ימים, גורמים לי להצפה של מחשבות עליו. וזה בנוסף לבעיות אחרות שאין לי כוח ורצון לדון עליהם כאן. רק מחפש מקום להוציא את זה. פאק, הוא כל כך חסר.
אח שלי סיים השבוע קורס חובשים ולמרות השמחה הגדולה, זה מציף מחדש את הכאב שכולנו התלוונו אליו מאז המוות של החבר הכי טוב שלו. הקשר ביני לבין אחי שדישדש עד לפני המוות של החבר, התחזק מאוד מאז וזה משהו שציפיתי ויחלתי אליו. כמעט כל יום אנחנו מדברים בטלפון, לעומת העבר שיכולתי לא לדבר איתו יום שלם וזה למרות ששנינו היינו בבית כל היום. אנחנו גם מדברים על נושאים אחרים, הרבה יותר אישיים, דבר שגם לא היה לנו עניין לדבר עליו אחד עם השני עד אותו מוות. לא עובר יום אחד שאני לא חושב על אותו חבר, שבתאי (שבי). למרות שהוא לא היה קרוב אלי כמו שהיה קרוב לאח שלי, זה עדיין מישהו שהייתי מדבר איתו ונפגש איתו בהרבה מאוד הזדמנויות. לחשוב שהוא לא כאן זה פשוט משהו שכבר חצי שנה כמעט אני מתקשה להוציא מהראש. גם העובדה שהמוות שלו כנראה זירז את הקירוב ביני לבין אחי גם מטרידה אותי וזה לא נותן לי יותר מידי מנוחה. יש ימים שאני פשוט מוצא את עצמי על סף בכי רק בגלל זה שאני חושב על זה שהוא איננו יותר. זה פשוט לא יאמן שהוא לא כאן, צעיר. כנראה זה העובדה שאח שלי סיים עכשיו את הקורס, וששבי היה אמור להתגייס החודש לפרוייקט גאמא, ואמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-19 בעוד 4 ימים, גורמים לי להצפה של מחשבות עליו. וזה בנוסף לבעיות אחרות שאין לי כוח ורצון לדון עליהם כאן. רק מחפש מקום להוציא את זה. פאק, הוא כל כך חסר.