הוא לא מסכים

מילקי110

New member
הוא לא מסכים


היום שאלתי את אבא שלי האם אני יכולה להביא עוד חתול לדירה


הייתי רוצה מאד להביא לתיאו אחות , כי ממש כואב לי לחשוב שהוא משתעמם כאשר אני בעבודה

סיפרתי פה שלקח לי הרבה זמן לשכנע אותו להביא בעל חיים לדירה ושהוא אמר בעל חיים אחד אז היום שאלתי אותו והוא לא הסכים

הוא אמר שגם אחד זה יותר מידי ושאני לא אגזים הסברתי לו שבאה עוזרת פעם בשבועיים ושאני אסרס ויעקר ושלא יהיו להם גורים והוא אמר שאני לא אתחיל איתו

ושהוא לא רוצה גן חיות ...

* סיפרתי פה פעם בעבר שלפני שני כאשר גרתי באיזור המרכז במסגרת הלימודים והייתי בתקופה איומה נוראה אחת הנוראות שהיו לי עקב בעיות חברתיות קשות ביותר

באותה תקופה הייתה לי חתולה שאימצתי ממישהי שמצאה אותה , טיפלתי בה יפה וכו' אבל השטות הייתה שלא עיקרתי אותה

ואז בגלל התקופה האיומה שעברתי חזרתי לבית הוריי ( מה שהיום לא הייתי עושה בשום אופן , הייתי מעדיפה לעבור לגור בגינה , אפילו בגינה בתחנה המרכזית הישנה

בת"א ולא לעבור לשם ) החתולה כאמור לא הייתה מעוקרת ונכנסה להריון לאחר מכן חזרתי לדירה באזור המרכז והיא המליטה שם והיה בלגן הייתי בדיכאון ולא ניקיתי את

הדירה ואז בעל הדירה כעס מאד וגם השכנים אמא שלי באה לעזור לי לנקות והיא אומרת שעד היום יש לה טראומה מזה

היום זה לא היה קורה מאחר ואני לא אותו אדם אני יסרס את החתול ובכלל גם אם תקרה לי שוב נפילה כמו שהייתה לי אז החתול לא ייפגע

בכל אופן אבא שלי לא מסכים בשום אופן הוא אמר שהוא לא מוכן לשמוע על עוד בעל חיים בדירה ושאם אני רוצה אז שאעבור לדירה משלי הכוונה לא לדירה בבעלותם

מה שכמובן בילתי אפשרי כי אני עובדת בעבודה שמקבלים בה שכר מינימום כך שגם לו רציתי דירה עם שותפים לא היה מספיק לי הכסף גם לשכר דירה וחשבונות

לחתול , שלא לדבר על שני חתולים מחייה וכו' .

לו היה לי כסף כמובן שהייתי עוברת מפה הייתי רוצה לנהל לעצמי את החיים ולא שמיהו יקבע לי כמה בעלי חיים יהיו לי , הוריי הם לא אנשים של בעלי חיים והסירוב שלו

לא נובע רק בגלל מה שקרה בעבר אלא בגלל שהוא רוצה לכפות עליי את סגנון החיים שלו אם הוא לא חושב ששני בעלי חיים זה ראוי בדירה אז כךף גם אני צריכה

הוא גם אמר לי פעם שאם אעבור לדירה אחרת לא בבעלותם אז הוא לא יעזור לי עם החשבונות , הוא נהנה מהשליטה הזאת , וגם מ"הנתינה" שהם נותנים לי לגור

בדירה ששייכת להם וזה משקיט את המצפון שלהם .

כמו כן דיברתי איתו על המעבר דירה אני אצטרך לעשות את הכל לבד את כל הבירורים והטלפונים , התחלתי כבר , הזמנתי פנקס צ'קים שיהיה לי

העברתי מסמכים למקומות כדי להעביר את החשבונות על שמי .

אבל מה שצריך לעשות זה לחפש דירה וגם לקבל אישורים מכל המקומות על סיום חוזה , קשה לי מאד , אף פעם לא הייתי במצב של הורסים בניין

דיברתי איתו עכשיו הסיבה היחידה שאני בקשר איתו זה בגלל העזרה שלו עם החשבונות וגם במידה ואמצא דירה אז הרי אני אצטרך לתת צ'קים דחויים ויש פרוצדורה

עם ההחזרים והוא אמר לי שאם אתקע אז בחודש הראשון הוא יעזור לי , כי צריך להעביר קבלות לקבלן ואז הוא נותן החזרים אבל בחודש הראשון זה יירד מהחשבון שלי

ואין לי 4000 לשכר דירה זה בערך כמו כל המשכורת שלי . אז תגידו וואו הוא עוזר לך וכו'

הייתם צריכים לשמוע באיזה קול תקיף הוא מדבר , לקראת סוף השיחה עכשיו הוא אמר לי אני לא מוכן לשמוע בשום אופן על בעל חיים נוסף בדירה , אני לא רוצה גן חיות

שכן כתבתי לו את זה היום במסרונים ..

יש לי גם ארון קיר שצריך לפרק אז שאלתי מה צריך לעשות ? אז הוא אמר צריך להתקשר לחברה שהרכיבה אותו שיבואו , ואני שאלתי "איזו חברה זאת "?

פשוט בדירה שבה אני גרה כעת , הוא דאג להכל הוא הזמין את המזרון , ואת הארון , ודאג שיחברו את האיטנרנט אני רק חיכתי בזמנו לטכנאים

הייתי בדירה כאשר הביאו את הדברים השונים אבל מעולם לא הצתרכתי לדאוג לדברים כאלה , ועכשיו נראה שהוא קר וכו' ותגידו הגיע הזמן את אישה לא ילדה

אבל קשה לי עם כל הסידורים האלה , ואני גם נורא מודאגת ממה יהיה , ארגיש רגועה כאשר אהיה בדירה החדשה והכל יהיה מחובר .

וגם אני צריכה לעבור לא עכשיו אלא עד אוק' , אז בינתיים זה כזה בהמתנה והמתח הזה... התחלתי לעשות דברים כפי שאמרתי אבל זה חתיכת פרוצדורה

ממש מעצבן אותי שלא אני שולטת בחיי , כלומר אני בחרתי איזה חתול יהיה פה , אני גם בחרתי את הרהיטים לדירה זה כן , אבל בגדול , אין לי שליטה עליהם

כי הנה אומרים לי מה לעשות . כל הקשר מבוסס על חומר אין שום רגש , אני יודעת שאני נשמעת כמו כפויית טובה אבל אני לא .. פשוט זה כל מה שקיבלתי ומקבלת

לא ראיתי את אבא שלי חודש ימים הוא עדיין אפילו לא ראה את החתול רק בתמונה בישיבה שהייתה וזה גם לא בגלל שביקש , זה לא מעניין אותו מבינים ?


 
 
אני כל כך מבינה אותך, את חוסר האונים הזה...

ההתמודדות מול הרשויות ומול סידורים... גם לי קשה עם זה, עד היום, אבל אני מתמודדת כי אין ברירה. חיבוק.
 

מילקי110

New member
עוד יום שיגרתי בעבודה

שיגרתי זה אומר משעמם , שכחתי לספר שהילד עזב , פיטרו אותו או יותר נכון הוא התפוטר

זה קרה ביום שלישי היום שלא הייתי , הבנות אמרו שהוא מסר לי שלום , וזהו .

מזדהה עם מה שנכתב בישביל מה לישון , לאכול וכו' ... בניגוד אליה לי לא יהיו ארוחות משפחתיות הפעם לא אשב

לבד אחגוג עם תיאו- צמר גפן מתוק את החג ... וופי . האמת שאני מצפה לחגוג איתו .

אני מתכננת לקנות אוכל של חג בחנות מסויימת וזהו ..

אין לי בכלל כסף לחתול נוסף נשארו לי 77 ש"ח עד התקרה של האשראי ואני מקבלת משכורת רק ביום שישי זה

אבל עדיין עצם העובדה שאין לי אפשרות לבחור .

אבל היי לא בחרתי כלום עד עכשיו באופן כללי , הייתי רוצה לבחור בן זוג , לבחור חיים , לבחור מראה איש לא שאל אותי מעולם

לא חשבתי שאשב לבד בדירה בגיל כזה בלי כלום .. בלי רחמים זאת המציאות . רציתי ללכת לשחות היום אבל אין לי כוח אלך מחר וביום שבת

זה ייצא רק פעמיים השבוע כאשר צריך מינימום שלוש פעמים אבל אני באמת גמורה ..
 
אין מה להשוות בין כאב של אחד לכאב של אחר ט'

מילקי.

אחד סובל כי יש לו משפחה מציקה וחטטנית, ואחד סובל כי אין לו משפחה בכלל. אחד סובל כי יש לו הורים שמממנים לו את הכול אבל הוא לא בקשר איתם, ואחד סובל כי אין לו הורים או שיש לו הורים אבל אין להם כסף או רצון לעזור לו.

ברגע שאת משווה בינך לבין "אליה", זה לא פייר. "לה" יש הכאב שלה ולך יש את שלך. ולכאב של שתיכן יש מקום.

אני בכלל חושבת שאנחנו צריכים יותר להתמקד במה שיש לנו ולא במה שיש לאחרים ולנו אין. אני, אגב, אלופה בלהשוות ולצאת מסכנה כל הזמן, אבל אני מנסה להיות מודעת לזה ולא לתת לזה לנהל אותי, אחרת אני באמת אתחרפן. הייתם צריכים לשמוע אותי רק לפני כמה שנים, על כמה שאני מסכנה, יתומה, עברתי התעללות, אף אחד לא אוהב אותי, אני לא שווה, אני שמנה, אני נכה, אין לי חברים, האחים שלי מתייחסים אליי כמו לזבל... ולפעמים עדיין מרגישה ככה! ויש לי זכות!

אבל אם אני בוחרת לא להרגיש מסכנה ולראות את הטוב שבחיי, אני פתאום רואה שזה בכלל לא נכון ושזו רק הדרך שלי להסתכל על העולם, רק זה מה שקובע. ואז אני אומרת תודה לאלוהים שיש לי קורת גג. ומנסה להסתכל על הטוב שהיה בהורים שלי. ועל זה שאח שלי כן שלח אסמס וניסה להתקשר (זה לא הופך אותו לפחות חרא בן אדם, אבל זה הופך אותו לבן אדם חרא עם טיפה מוסר כליות). ואת זה שאחותי השאירה לי הודעה מצחיקה במשיבון ואחר כך ניסתה להתקשר שוב. ואת זה שנסעתי לפגישת או.איי חדשה ונהניתי. ואת זה שיש לי מדריכות מקסימות ועו"סית די סבבה. ויש לי את איילה שאוהבת אותי. ויש אנשים שמנסים ליצור איתי קשר ומוכנים לקבל את הדפקטים שלי בתחזוקת קשרים ולהמתין בסבלנות. ואת זה שיש לי חתולה שאני באמת מנסה לתת לה את הטוב ביותר, אבל זה לא כל כך מסתדר לאחרונה. ואת זה שחברת ילדות דאגה לזרוק עליי מילה טובה למקום העבודה שגם ככה אוהב אותי. והשכנים שלי שתומכים כל כך למרות התקופה הסוערת שהם נמצאים בה. והמזכירות במרפאה של איילה, שמתייחסות אליי יפה. והתספורת המהממת החדשה שלי. וזה שהשותפה שלי הייתה די בסדר למרות כל הקשיים. וזה שיש לי עוזרת מקסימה שאני סומכת עליה במיליון אחוז.

ואני יכולה לספר את הסיפור שלי בדיוק הפוך: שמנה, דוחה, מגעילה, מיליון מחלות, אין לי תואר, אין לי קריירה, אין לי משפחה וגם לא תהיה לי, אני לא מעניינת את הדודים שלי שאפילו לא יודעים ששיניתי את שמי לפני 8 שנים. מלא אנשים ניתקו איתי קשרים כולל אישה אחת שאימצה אותי ושחגגה אתי כל יומולדת בשמונה השנים האחרונות. אנשים פגעו בי על ימין ועל שמאל. הפסיכולוגית עזבה אותי ביום שני בלי להודיע כלום וזה נודע לי במקרה. איילה קצת כעסה עליי אתמול (או שנדמה לי), גרמתי לעצמי לפגיעה קשה ובא לי עוד. יש לי סיוטים בלילות ומחשבות אובדניות. אנשים לא רוצים אותי ונרתעים ממני. הפסיכיאטר מהאשפוז יום כתב עליי דברים קשים. אין לי כרגע כסף בחשבון וגם כשאקבל (אם אקבל) את הסכום מההוצאה לאור לא אתעשר. אני מוציאה אלפי שקלים על תרופות. אני חולנית וזקנה ורווקה ולא יהיו לי ילדים. אני בוכה בקלות מכל דבר, ויש לי עכשיו תחבושות מפחידות על הידיים ואנשים מסתכלים ונבהלים, תכלס.

במה אני בוחרת להתמקד? לא תמיד זה ברור לי. יש רגעים כאלה ויש רגעים כאלה. לגמרי. לרוב אני משתדלת לאוורר את הסיפורים הרעים כדי להיפטר מהם, ולא תמיד מצליחה. אבל אני כן משתדלת להקפיד לא להשוות בין הצרות שלי לבין צרות של מישהו אחר, כי זה לא רלוונטי. עם כל החרא של החיים שלי, לא נראה לי שהייתי מתחלפת עם מישהו אחר. אי אפשר לדעת מה יש לבן אדם השני בפנים. הכול כלפי חוץ יכול להיראות נפלא וזוהר, ובפנים הבן אדם יכול להיות רקוב. צריכים להיזהר מהשוואות.

ואני כן מאמינה בבחירה (ע"ע ויקטור פרנקל). לא תמיד היא מודעת, לא תמיד היא קלה, אבל לרוב היא קיימת אם נבחן אותה בעיניים פקוחות. אני יודעת שזה מעצבן אותי לפעמים כשאומרים לי את זה, אבל אולי זה מעצבן אותי דווקא כי זה אמיתי. לא יודעת.
 

מילקי110

New member
אני לא התכוונתי להשוות

רק התכוונתי לציין עובדה .

ואני לא חושבת שהכל זאת בחירה אני יודעת שתמיד אומרים את זה

אבל למה לי לבחור להיות לבד ולעבוד בעבודה דפוקה ? אני מכירה את התאוריות האלו כמו הספר הזה "הסוד " שאומר שאם נרצה משהו

אז היקום יעזור לנו להגשים את זה .

ולא התכוונתי להשוות את הסבל שלי לשלה ולהגיד שאני יותר מסכנה , ברור לי שיש משפחות דפוקות והאמת שלשבת לבד בחג לעומת לשבת עם המשפחה שלי

אני מעדיפה לשבת לבד אז אני מבינה אותה

בואי אכנס לחוט המחשבה שלך : יש לי קורת גג , יש לי חתול מקסים , יש לי עבודה , יש לי חברות אנחנו לא נפגשות או מדברות על בסיס יום יומי אבל עדיין , אבא שלי משלם

את החשבונות בדירה (חוץ מאוכל , בגדים , הוצאות של החתול ) , רזיתי 45 קילו , אני אינטילגנטית וחכמה .

ועכשיו לחוט המחשבה שלי : אני חולת נפש , אני לא בקשר עם ההורים שלי עם אמא שלי כבר שלוש שנים ועם אבא שלי זה כמו הסכם השלום שלנו עם מצרים שזה אומר

שאין מלחמה אבל לא שלום במובן הקלאסי של המילה , שלום שמבוסס על אינטרסים שלום קר אבל ברור ששלום עדיף על מלחמה, אין לי משפחה, אין לי בן זוג ויש לי הרגשה

שגם לא יהיה לי אני רווקה בתולה וזקנה , גברים לא נמשכים אליי , אין לי מקצוע , אני עובדת בעבודה דפוקה ומרוויחה משכורת מינימום, אין לי שליטה מלאה על חיי

נשאר לי 66 ש"ח בחשבון והרבה אנשים לא סובלים אותי.

הייתי רוצה לסוע לחו"ל ואני לא יכולה , הייתי רצה לגור בארצות הברית אבל אין לי כסף לו היה לי הדבר הראשון שהייתי עושה זה קונה כרטיס טיסה לוקחת את תיאו-צמר גפן מתוק

ועפה מכאן אפילו מחר .
 
אני תמיד מפסידה בוויכוחים כאלה

והם רק מסבים לי תסכול ורחמים עצמיים, אז אני אעצור כאן. גם נראה לי שדי הבנת את הפרינציפ.

מה שכן, מאוד לא נעים לי לקרוא דברים בגוף שלישי על מישהי שנוכחת בפורום, ועוד ברמיזה שצריך לנחש.

ואם לא רוצים להשוות, לא משתמשים בביטויי השוואה כמו: בניגוד ל, כמו, לעומת וכו', גם כי זה באמת לא רלוונטי מה "לה" יש שלך אין או להפך, וגם כי אני מאמינה שכל אדם הוא עולם וזכותו של כל אחד גם לכאוב בלי שיורידו מעוצמת הכאב שלו ע"י השוואה.

את יכולה להעביר מצוין את הסיפור שלך ואת המסר שלך גם בלי לבטא קיפוח ואומללות. תחשבי שבאותה צורה אנשים מקנאים גם בך, שיש לך מבחינה חומרית כל מה שאדם צריך, ועדיין יש לך טענות. מי שלא מכיר את הסיפור שלך לעומק, כמוני למשל, עלול להתקשות להבין מה הבעיה שלך ולחשוב בטעות שמה שאת כותבת זה לעג לרש.

קיצר: לא טוב להשוות בדרך כלל, וזה רק יוצר אנטיגוניזם כלפייך. חבל.
 
ועוד משהו

בגלל הרגישות הגבוהה שלך אני מוסיפה (למרות שאת בטח יודעת לבד) שלא התכוונתי לרדת עלייך כלל וכלל, אלא רק לשקף לך מצב שבו אין טעם להשוות. כיצורי אנוש אנחנו מתקשים מאוד שלא להשוות, וגם אני נופלת למלכודת הזאת יותר מדיי פעמים, לצערי. אבל מה שחשוב, לפחות בתור התחלה, זה להימנע מלעשות את זה מול אנשים שנמצאים בפורומים ועלולים להיפגע מדברייך וכתוצאה - לצבור כלפייך טינה. ושתיקחי בחשבון שהשוואות לעולם אינן נגמרות, הן מהדהדות בחלל הציבורי והאישי עוד הרבה זמן. ואני כותבת לך את זה דווקא מתוך מקום שאכפת לי ממך, מהפורום ומעוד פורומים. זה שיעור טוב לחיים, ואני משתדלת לדבוק בו כמיטב יכולתי.
 

מילקי110

New member
אוקיי בסדר למרות ששוב לא השוויתי

לא התכוונתי להשוות ביני לבין אף אחד

וחוץ מזה שגם כלפיי נאמר מה יש לך לחפש בשיקום כי את עובדת

כן אני עובדת אבל במה ? ומי שחושב שאדם שיש לו דברים חומריים אז על לו להתלונן אז זה חבל

חוץ מזה שאין לי הכל אני לא עשירה הנה אני רוצה לסוע לחו"ל ואני לא יכולה , אני רוצה כל מיני דברים ואין לי כסף מה שמשולם כאן לא נכנס אליי אלא

לגופים השונים חשמל , מים וכו' מעבר לזה לא נותנים לי שקל , אני חיה מהמשכורת מינימום שלי .

ואין להגיד לי יש לך דברים חומריים , גם לך יש דירה והנה האם זה גורם לך להיות מאושרת ?

אני כמו יתומה אין לי הורים , הנה עכשיו אני לבד בבית , וכך יהיה רוב השישי שבת , ושוב זה לא בדיוק שיש לי כסף כי זה לא נכון

אני נוסעת לעבודה באטובוס , יש לי רו קו , אני לא מה שחושבים אני קונה בגדים זולים , אין לי כסף , כן יש קצת עזרה , אבל ... אין לי כסף זה לא נכון

ולא התכוונתי להשוות אנסח את זה אחרת " לא אשב עם אף אחד בחגים כי אין לי משפחה אשב לבדי בדירה שלי " בסדר ? בלי קשר למה שניכתב .
 

מילקי110

New member
למרות שהצלחתי ללכת לבריכה היום

ולתפקד , הלכתי לבנק בבוקר לסדר משהו , אחרי זה הלכתי לקניות ושילמתי בויזה החדשה כי אני לא יכולה יותר להוציא מזומן

מהבנק עד יום שישי שאז אקבל משכורת .

הלכתי לקניות בסופר וגם שם שילמתי עם הויזה .

אני ממש עייפה כי אני לא ישנה טוב וחשבתי שלא אצליח ללכת לבריכה ועדיין למרות הכל - רע .

הדבר היחידי שמשמח אותי זה שהזמנתי היום לצמר גפן מתור חול מהחנות חיות , וצירפו להזמנה צעצועים איזה שני עכברונים קטנים כאלה

והוא מת על זה משמח אותי לראות שהוא נהנה .הביאו לו גם כדור קטן כזה .. צמר גפן מתוק שלי מה הייתי עושה בלעדיו ? לא יודעת איך הייתי עד עכשיו בלעדיו

בחיים גם לא חשבתי שיהיה לי סיאמי תמיד חשבתי שיהיה לי חתול רחוב , והנה כך זה התגלגל ..
 

מילקי110

New member
איזה כיף שיש שישי שבת

זה כיף לנוח מכל השבוע , אני מרגישה שממש צריך את זה

מכל הנסיעות וכו' . ומאז שיש לי את צמר גפן מתוק אני ממש מחכה לזה כבר .

הוא ישן איתי במיטה , וכאשר אני על הספה אז הוא לפעמים משחק ולפעמים בא וישן שם לידי אין כמו בעלי חיים

צילמתי את עצמי במצלמת וידאו של הסמאטרפון ורואים אותו לידי ואיך שהחיוך לא יורד לי מהפרצוף לידו ( אני אמחק את זה סתם צילמתי רציתי לראות איך אני נראית )

זה ידוע שטיפול בעזרת בעלי חיים הוא שיטת הטיפול הטובה ביותר , ידוע על אנשים שלא דיברו ובזכות בעלי חיים התחילו לדבר .

גם הפסיכולוגית "הנחמדה " שאליה הלכתי בעבר אמרה לי שהיא הרגישה שיפור אדיר מהרגע שהתחלתי להתנדב בעמותה של בע"ח היא אמרה שזה היה יותר יעיל מ 1000

שיחות.

חשוב לציין שההתנדבות הייתה רעיון שלי היא מעולם לא הציעה או משהו ... ולא הלכתי לשם מתוך רעיון לטיפול אלא מתוך אהבה לבעלי חיים .

אני רואה את זה על עצמי כעת עם כל הרע בזכות צמר גפן מתוק אכן יותר מתוק .
 

מילקי110

New member
הולכת להשתגע

עוד מעט בוודאי אלך .. ל... נחשו

לאן שיש לי ללכת אבל מעבר לזה זהו .. אוף ..

קראתי קצת , טלווזיה , שיחקתי עם צמר גפן מתוק וזהו מעבר לזה .. וואו ..
 
למעלה