הוא לא

[פרפר חסר כנף]

הם באים

אחרי לכל מקום, אני שומעת את קולם, צללים צללים צללים, בלי די, אני בחושך,עומדת מסתירה מבט מפוחד, הם מתקרבים, אני שומעת אותם נושמים, חזק וחזק ומילים ריקות מתפוצצות באוויר, הם תופסים אותי, לוקחים את הכוח, לוקחים את המוטיבציה לקום חזרה, את כל הזיכרונות מעלים, אני שומעת אותם, הם כאן... הם באו לקחת אותי אליהם, הם לא יכולים בלעדי, הם כאן... לא זה לא נכון אני מרגישה משוגעת, זה לא הגיוני, אני שומעת אותם רואה בכל דבר, השתקפות שלהם, צללים צללים צללים, אחד אחרי השני, השני בא ישר אחרי הראשון השלישי בא מתי שמתחשק לו, הראשון תמיד איתי בכל מקום בחלומות,בחוץ,בבית,בלב,בראש, הם כאן הם באו לקחת אותי, ואני לא רוצה, אני שומעת את הפסיעות שלהם, הם עוד רגע לוקחים, את הנשימה האחרונה שלי, ....

 

[פרפר חסר כנף]

הוא לא

יתגעגע,לא הוא לא יחזור יותר אלי, הוא גם לא יודע,שאני אהבתי אותו, אולי יותר מידי, עכשיו הוא מחזיר לי את אותו יחס שהיה בתחילה, כשעוד לא אהבתי,אבל הוא כן,בחזרה, כל הזמן זה היה לא הדדי, עכשיו הוא איבד כל תקווה, הוא לא כאן יותר,ולא ישוב בחזרה, נשארה לי השמש בזורחת ביום הבהיר, הגשם שיורד מהעננים האפורים הדשא שצומח עם הפרחים הצבעוניים והשמיים שהם ללא גבול, הים שהוא ללא סוף, והגעגוע אליו...הוא לא ישוב.