הוא לקח ממני הכל...

עצמי

New member
הוא לקח ממני הכל...

השאיר אותי נטושה, רעבה צמאה ונואשת. לא היה לי דבר משלי - גם לא מחשבה, לא היה לי מקום, לא היה לי דבר שקיבל זכות קיום או הערכה. ואז הוא נתן את הדבר האחרון שהייתי צריכה, את הדבר הכי לא נכון והכי מעוות, בעצם לא נתן אלא לקח, אבל שם .. ורק שם, היה משהו שנגע. מילה רכה - שלא נשמעה כמעט מעולם... הגוף המייחל, המשתדל, המקווה לקצת זכות קיום.... לא רצה, אבל גם לא יכול היה להתנגד. היה שם סוד נורא... שכל מילה עליו היתה קורעת מתוכי את שביב התקווה להיות שייכת. אני שונאת את עצמי מאז הגילוי הזה, הוא מאד קשה לי - אבל הוא שם. הלואי שהייתי בוחרת למות מרעב וצמא, למות מקור ובדידות, למות לא שייכת, למות ללא סוד! :-((( עצמי
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
עצמי

דברים קשים את כותבת. לפעמים הידיעה, המודעות, ההכרה -- כואבות מאד; לפעמים ההכחשה, ההדחקה, הבריחה מהאמת -- מקילה. אבל כשהכל חשוף, ואין דרך לברוח, מה שצריך זה להתמודד עם האמת. את לבדך עם האמת הכואבת. כואב, קשה, אבל אפשרי. אבל תשכחי את השם שלך, עצמי. זה המון.
 

עצמי

New member
לא בטוחה שזה המון כרגע...

לא בטוחה... זה מפחיד לדעת את כל בדברים. זו התמודדות קשה. ואני מרגישה יותר מרוקנת מאשר מלאה.. מנסה מאד מנסה... אבל כמו בטיפוס על קיר חלק.. עולה וגולשת ... תודה. עצמי
 

אביטל-13

New member
לעצמי שלום

קראתי את המכתב שלך ולא כ``כ הבנתי למי התכוונת ומי לקח ממך מה ? ומה הסוד הנורא ? אשמח עם תסבירי את עצמך... אביטל
 
למעלה