הוגו עולה ליגה

iamyoda

New member
הוגו עולה ליגה

נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, הולך וצובר כוח במהירות- הובלת קו סוציאליסטי אנטי-אמריקני, חיזוק קשרים עם מפלגות שמאל בעולם המערבי והידוק קשרים עם אירן הפכו את צ'אבז לאיום משמעותי בחצר האחורית של האמריקנים, שהיום הטילו אמברגו על מכירת נשק ליצואנית הנפט הגדולה. הוגו צ'אבז, נשיאה הצבעוני של ונצואלה, מבקר בימים אלה בלונדון כאורחו של ראש העיר הרדיקלי קן ליבינגסטון. מלוח הביקורים שלו נעדרים במפגין כל בכירי הממשל הבריטי ובראשם ראש הממשלה טוני בלייר, אותו כינה צ'אבז בעבר כ"כלי משחק של האימפריאליזם העולמי". ליוינגסטון דאג להפגיש את צ'אבז עם ביאנקה ג'אגר, פעילה חברתית ותיקה ועם הרולד פינטר, המחזאי הנודע, חתן פרס נובל לספרות, הידוע כבעל דעות רדיקליות (כמו צ'אבז, גם הוא השווה בעבר את בוש להיטלר ואף כינה את טוני בלייר "רוצח המונים"). ... לאחרונה התבטא הוגו גם בנושא משבר הגרעין האיראני ואמר כי "התקפה על איראן עשויה לגרור גם התקפה על ישראל וכי במצב כזה יאמירו מחירי הנפט לכדי 100 דולר לחבית". קיים תיאום הדוק בנושא מחירי האנרגיה בין שני המנהיגים, מה שמהווה בעיה נוספת בעיני האמריקנים, החוששים מצירוף מדינות נוספות כמו מכסיקו לברית כזו שתמשיך להקפיץ את מחירי הנפט והגז הטבעי כלפי מעלה. החשש האמריקני קיבל ביטוי לפני שעות ספורות, עם ההכרזה האמריקנית על אמברגו לאיסור מכירת נשק לוונצואלה. אין זו הפעם הראשונה שהאמריקנים מנסים למנוע הגעת נשק לוונוצאלה- בעבר נרמז כי האמריקנים הם שעמדו מאחורי ביטול עסקת מכירה של מטוסים ונשק מברזיל לוונצואלה, מהלך שהוביל את ונצואלה לרכישת הנשק מרוסיה. האמברגו האמריקני החדש רק יפתח אפשרות בפני הרוסים להגביר את קצב מכירות תעשיית הנשק שלהם לאזור ועקב כך גם להגביר את המעורבות שלהם בונצואלה ובאמריקה הלטינית בכלל. לא תהיה זו הפתעה גדולה אם תגובתו הראשונה של צ'אבז לאמברגו האמריקני תהיה עסקה שכזו עם הרוסים. לכתבה המלאה
 

a e q u i t a s

New member
אני חושב שהדבר דיי דומה

אני חושב שיש פה התנגשות בין שני אינטרסים חשובים לארה"ב, האינטרס הראשון זה לגמד את וונצואלה ולהכריז עליה חרמים מסוימים כולל זה של נשק, והשני זה למנוע דריכת רגל רוסית בדרום אמריקה ששנים היתה תחת חסותה של ארצות הברית... אמברגו של הנשק כנגד וונצאולה בעצם יצור הזדמנות פז לרוסים לקעקע את השליטה אמריקאית גם אם חלקים באמריקה הלטינית, ובעצם הרוסים יגיעו קרוב יותר מאיי פעם לגבולותיה של ארצות הברית - משבר הטילים של קובה נראה משחק ילדים לעומת זה, אם זאת הנסיבות שונות כמעט לגמרי. למרחק הגאוגרפי יש חשיבות מכרעת ועליונה, שכן בעולם היום נוצר מן סוג של מלחמה פושרת (חצי קרה) דו-קוטבית בין רוסיה וארה"ב. ארה"ב כבר ניסתה מודל אחר שדיי הצליח, אבל פגע רבות באינטרסים של בעלת ברית חשובה - ישראל. החלטתה של ארה"ב לתת חיבוק דוב למצרים ולספק לה נשק מערבי מתוכחם על מנת שזו תעזוב ותזנח את קשריה עם ברית המועצות דאז, היתה אומנם החלטה אסטרגית מאוד אמיצה של ארה"ב, התלות המצרית בכסף בדולר אמריקאי אולי דווקא הפך אותה ליותר ממשומעת... אבל הפך אותה לכוח צבאי דומיננטי באזור. אולי זה מה שארה"ב היתה צריכה לעשות עם וונצאלה?!
 

iamyoda

New member
הבסיס הוא דמוקרטיה ותיקה

העומדת במבחן השנים. ישראל שמרה על ערכי הליבה של הדמוקרטיה (למעט סוגיית השטחים שהיא מורכבת ביותר) לאורך השנים על אף מלחמות, משברים כלכליים עמוקים, רצח של ראש ממשלה מכהן ופינוי אזרחים. אלו מבחנים לא כל חברה הייתה עומדת בהם ונותרת דמוקרטית. דמוקרטיה בעלת יציבות כזו ניתן למצוא רק בצפון אמריקה, אירופה, הודו, יפן ואוסטרליה, בתוספת עוד כמה מדינות פה ושם. בפוליטיקה המנוהלת על ידי מעצמה, בעלת אינטרסים ברחבי העולם, מתקיימות פשרות, לא תמיד אגב העולות בקנה אחד עם האינטרס של המעצמה לדעתי (כמו הדוגמא שלך לגבי מדינות דיקטטוריות בכל מיני מקומות). אני סבור כי ארה"ב החלה להפנים את הבעיתיות בקשירת קשר עם רודנים מאז 2001, ואכן המדיניות הקודמת מתפוצצת לה בפרצוף מדי יום בכל רובד אפשרי (כמו העובדה כי הייתה זו ארה"ב שתמכה בכל המשטרים תומכי הטרור שנלחמים נגדה היום). האמריקנים עדיין ממשיכים לקיים יחסים הדוקים עם סעודיה ופקיסטן מתוך אינטרסים כלכליים ואחרים, כך שהם עדיין לא נגמלו לגמרי מהעניין. במקרה של ונצואלה, מדובר במדינה שהדמוקרטיה בה מדרדרת בשנים האחרונות, מאז עלה צ'אבז לשלטון. הוא נוגס בסמכויות של הפרלמנט, פוגע באופוזיציה וכיוצא בזה. הדבר בעייתי לנוכח העובדה כי מדובר במדינה מספיק עשירה מכדי להתרגש מאמברגו אמריקני- יש מספיק מדינות שימשיכו לסחור עם ונצואלה גם במידה והחרם האמריקני יהיה טוטאלי. לכן, מדיניות אמריקנית (ואני לא אחלק ציונים אם ראוי או לא ראוי אלא אנהג כאילו אני בראש מקבלי ההחלטות בארה"ב) צריכה להתמקד בקידום תרבות דמוקרטית בונצואלה תוך גמילה הדרגתית מהנפט. ביום מן הימים, כשהנפט ייצא ממשוואת הפוליטיקה העולמית, ייבחנו מדינות על פי איכות חייהן ורמת הדמוקרטיה שלהן. או אז המשחק הדמוקרטי יהיה פחות צבוע ומדינות כמו סעודיה ייאלצו לשאת באחריות להתנהגותן כלפי אזרחיהן.
 

trigotrigo

New member
אם כך אולי אברח לצ'ילי

ונצואלה, ונצואלה. במצב הנוכחי, אין טעם לנסות ולהפוך את יחסה של ונצואלה לארה"ב, קל וחומר לישראל. הוגו צ'אווז לא יהפוך את עורו ולא את חברבורותיו (ללא קשר לנמרים שחורים). את המאמץ ראוי, הרבה יותר, להשקיע במניעת הצטרפות מדינות נוספות, שעמדתן עדיין מגמגמת, לציר טהרן-קרקאס. בנוגע למפגש עם ליבינגסטון - אני לא מופתע. גם הוא ידוע בהתבטאויותיו האנטישמיות המרובות. יעבור לו.
 

a e q u i t a s

New member
אם אני לא טועה

אם אני לא טועה, יש מגמה של הצטרפות ציר לטיני דרום אמריקאי נגד הגמוניה אמריקאית, אני לא בטוח לגבי צ'ילי - אבל ממשל בוש בהחלט צריך להיות מודאג...
 

iamyoda

New member
בצ'ילה דווקא הממשל אינו

אנטי אמריקני, והנשיאה החדשה מישל בצ'לט רק נבחרה לאחרונה, כך שלא צפוי גם שינוי דרמטי. בוליביה ונצואלה וקובה כמובן, ואליהן ייתכן ויצטרפו פרו, ניקרגואה ומכסיקו, הכל בהתאם לזהותו של המנצח בבחירות במדינות אלה.
 
../images/Emo35.gif שאלה לי אליך בתור מומחה לצ'ילה

ראיתי במקרה בטאג ליין קישור להודעה שלך על הבחירות בצ'ילה, ובה היה משפט כזה: "צ'ילה השתחררה משורה של משטרים צבאיים רק בשנת 1990". השאלה שלי היא, אם לא קשה לך למנות לפחות שני משטרים צבאיים מהשורה של משטרים צבאיים שהסתיימה ב-1990?
 

trigotrigo

New member
כן, ולכן עדיף לו להשקיע בשאר

מאשר לנסות (ואני מאמין שהוא לא מנסה) לשנות את דעת הקהל בונצואלה.
 
הגדרה מצוינת ../images/Emo45.gif

אמריקה הלטינית זו "החצר האחורית של ארה"ב"
טוב, עכשיו לפחות ברור במה מדובר
 
למעלה