הודעה אופטימית לשם שינוי
לפני כמה שעות העליתי כאן שאלה "מהו אושר". עדיין לא קראתי את כל התגובות (בגלל בעיות עם המחשב והאינטרנט) אבל בהחלט מצאתי את התשובה לשאלה. היום התחדש חוג התאטרון שהייתי בו ב-3 השנים האחרונות ושהיה בהפסקה ארוכה יחסית. הזדמנות מצויינת לצאת מהעולם הוירטואלי. ובאמת, עצם המפגש עם החברים הוותיקים מאותו חוג, המגע האנושי, החיבוקים ויותר מהכל, הקבלה האחד של השני, זה לכשעצמו שינה לי את ההרגשה מן הקצה אל הקצה. ובנוסף לכך כמובן הפעילות עצמה. החופש שבאומנות (במקרה זה התאטרון), מי שלא ניסה את זה לא יכול לתאר לעצמו מה שזה נותן. מנסיון אני יודעת שהדרמה עושה אותי בנאדם אחר. ואם כתבתי היום שחסר לי משהו ולא ידעתי מה זה, אז עכשיו, אחרי השיעור הראשון לשנה זו, אני יודעת עד כמה זה היה חסר לי. אז מסתבר שאושר זה פשוט למצוא את הדברים האלה שמשנים לך את ההרגשה מן הקצה אל הקצה. ולכל אחד יש כזה דבר.
לפני כמה שעות העליתי כאן שאלה "מהו אושר". עדיין לא קראתי את כל התגובות (בגלל בעיות עם המחשב והאינטרנט) אבל בהחלט מצאתי את התשובה לשאלה. היום התחדש חוג התאטרון שהייתי בו ב-3 השנים האחרונות ושהיה בהפסקה ארוכה יחסית. הזדמנות מצויינת לצאת מהעולם הוירטואלי. ובאמת, עצם המפגש עם החברים הוותיקים מאותו חוג, המגע האנושי, החיבוקים ויותר מהכל, הקבלה האחד של השני, זה לכשעצמו שינה לי את ההרגשה מן הקצה אל הקצה. ובנוסף לכך כמובן הפעילות עצמה. החופש שבאומנות (במקרה זה התאטרון), מי שלא ניסה את זה לא יכול לתאר לעצמו מה שזה נותן. מנסיון אני יודעת שהדרמה עושה אותי בנאדם אחר. ואם כתבתי היום שחסר לי משהו ולא ידעתי מה זה, אז עכשיו, אחרי השיעור הראשון לשנה זו, אני יודעת עד כמה זה היה חסר לי. אז מסתבר שאושר זה פשוט למצוא את הדברים האלה שמשנים לך את ההרגשה מן הקצה אל הקצה. ולכל אחד יש כזה דבר.
