הודעה אופטימית

[nana the first]

הודעה אופטימית

שלום יקרים, ההודעה האחרונה שלי בפורום הייתה בשבוע הראשון שלי עם הסרוקסט. הודעת מצוקה קשה. עבר עלי שבוע מהגיהינום. אתם הייתם פה כדי לתת לי אינפורמציה ולחזק ובזכותם ובזכות עוד כמה אנשים יקרים, הצלחתי לעבור את המחסום הזה ולהמשיך לקחת את הכדורים. לאחר שלושה שבועות אני יכולה להגיד שמצבי השתפר פלאים. יש לי עוד דרך ארוכה לעבור, אבל החיים פתאום נראים יפים יותר. אני עדיין ישנה רע ומתעוררת כמה פעמים בלילה, אבל זה מחיר נמוך לאין שיעור מההיפרדות מהחרדה שליותה אותי יום ולילה. אני כאן כדי לומר לכם תודה, תודה על החיזוקים והעידוד. אני כאן כדי לספר שיש דרך ויש פיתרון ויש אור בקצה המנהרה. ובוזיקית, משהו קטן גם אלייך. קראתי את ההודעות האחרונות שלך לגבי הצורך בבן זוג בשלב זה של חייך. אני מבינה כל מה שאמרת והרגשתי אותו דבר בחודשים האחרונים. מבינה, אבל לא מסכימה. אני גם חושבת שכשתרגישי יותר טוב (הלואי, כמה שיותר מהר) תסתכלי על זה אחרת. יש לך הרבה יותר לתת ממה שנדמה לך. אבל בינתיים, אם לא איכפת לך - אפשר לאהוב אותך ככה, מרחוק? מרשה?

 

[בוזיקית]

נשמה שלי ננה עשית לי את היום והלילה

איזה מקסימה שאת! באמת חשבתי ותהיתי לאן נעלמת! אני כל כך שמחה שאת חשה עצמך יותר בטוב... ובאשר אלי - תודה רבה על העידוד! ואפשר לאהוב אותי גם מקרוב, לא רק מרחוק, כל עוד זה לא קשר זוגי - הכל מתקבל בברכה! גם אני בן אדם וזקוקה לאהבה כמו כולם, רק לא לאינטימיות כרגע... מה אני אגיד לך - מגעיל אותי לראות זוגות מתגפפים ברחוב (פעם גם אני הייתי כזאת) וזה ממש דוחה אותי. איחסה. לא יכולה לפרגן, ולא מקנאה. נשבעת לך שלא. מתוך גועל, שנאה, טינה. אני לא אוהבת להיות כזו ולהרגיש ככה, אבל כנראה שמערכת ההגנות שלי עובדות כל כך קשה, שגם מונעות ממני חשקים וכמיהות (חוץ מאוכל) ועל כך אני מוקירה לה תודה... אוהבת אותך חמודה, תמשיכי להצליח ולקפוץ לבקר אותנו! המון אהבה לך ולחתולה!

 

[l i r o n R]

בוזי מתוקה!!!!!(וגם חוזילתה)

את כ"כ מקסימה ואני כ"כ אוהבת לקרוא את ההודעות שלך, לפרטי פרטים והסברים מכל הלב...פשוט מדהימה! אני מבינה מאוד את כל מה שכתבת בנוגע לדיכאון, ולעובדה שלא תוכלי לדרוש ממישהו כרגע להיות שותף למערכת יחסים שבה את לא יכולה לתת... אבל דעי לך שאני הייתי באמצע המשבר שלי והתחלתי מערכת יחסים בידיעה מראש שהיא תיכשל, והופתעתי לגלות כי הבנאדם היה מודע לכל מה שעובר עליי, תמך בי בצורה טוטאלית וחברת גבולות...ומצאתי עצמי ממלאת את הזמן בריפוי העצמי שלי בלי לחשוב על זה, העובדה שהיה לי עם מי לחלוק ולדבר ולהעביר את הזמן ולא לחשוב על הדיכאון היא זאת שבעצם הוציאה אותי מזה... ואני חושבת שאת צריכה לחשוב על זה שהרבה יותר קל כשמישהו מחבק אותך בלילה, מאשר להיות לבד עם הדיכאון ועם המחשבות. הרבה יותר קל לדבר עם מישהו מאשר להיות ערה באינטרנט כל הלילה...והרבה יותר קל לבלות מחוץ לבית עם בנאדם שאת מרגישה בטוחה איתו מאשר להיות לבד... הלבד הוא המדכא. והכוח לא בהכרח חייב לבוא מהלבד. הוא יבוא מהביחד. ובוזי, במיוחד עקב המוות של אמא, את תמיד צריכה לשאוף לא להישאר לבד. לבד זה נורא, זה הכי מדכא והכי מחליש... ובכל זאת, אני מקווה שתמצאי את הדרך לשקט שלך, ותדעי שגם אני אוהבת אותך, אמנם מרחוק, כמו חוזי, אבל אוהבת מאוד!!!! לילה טוב מתוקות, לירוני.

 

[l i r o n R]

ההודעה שייכת לשרשור הקודם בנוגע ל..

לבד וביחד של בוזי ושל חוזליתה... סורי

 

[בוזיקית]

לירוני ממי, תודה על המחמאות... ../images/Emo9.gif

מישהו שיחבק אותי בלילה? לא תודה! ממש לא! לא רוצה שמישהו יתקרב לגוף שלי בכלל! לא רוצה להשתפך בפני מישהו ולהתחנן ש"יעשה לי את הטובה"... לא רוצה את ה"טובה" הזאת בכלל - אני מסתדרת יופי בלי, ברוך השם! לא טוב לי לבד, את זה כבר אמרתי, אבל מה שחסר לי באמת זה חיי חברה ולא בן זוג. אני לא צריכה בן זוג כדי "להגשים את עצמי" או כדי "למצות את עצמי", ולא מעוניינת כרגע ביצירת תא משפחתי (למרות השעון הביולוגי) הצורך הזה לא בוער בי בכלל ולא קיים בי בכלל. מבחינתי אני עדיין ילדה שלא גמרה להתבגר. לא חוויתי ילדות או התבגרות מעולם. לא מרדתי. נולדתי לתוך עולם של מבוגרים - יש לי אחים 20 שנה מעליי. מאז שאני זוכרת את עצמי אבא היה חולה. תמיד היה צריך להיות בשקט, לא להפריע, ללכת על הבהונות. אף פעם לא ידעתי אם לחזור מביה"ס הביתה או לביה"ח למצוא אותו. הסוגייה נגמרה בגיל 16, כשאבא שלי הלך לעולמו. אבל הכבדות, הצייתנות, השתיקות, הדיכאון שלי נמשך וגם החרדות, מגיל מאוד צעיר. אף פעם לא השתובבתי, לא עשיתי שטויות, לא הברזתי, והייתי החננה של הכיתה. עברתי מלא כיתות ודירות ובתי ספר ועד גיל מבוגר אפילו לא חלמתי על חבר. נכון להיום - החלטתי באופן מפוקח ביותר - להתנזר. להימנע מכל זה. אין לי צורך בזה. מה כל כך קשה להבין? מה כל כך מוזר בזה? מה, אני היחידה בעולם שמרגישה ככה? ולא, אם מישהו חשב בטעות, אני גם לא לסבית. פשוט אין לי עניין בדברים האלה בכלל. זה לא מעניין אותי. אם כבר זה משעשע אותי או מלחיץ אותי או שאני אפאתית בכלל. אבל באמת - זה עד כדי כך מוזר? אולי בשבילך ובשביל רבים אחרים חבר זה פיתרון לבדידות ואת מוכנה לשלם את המחיר - אני לא!!! כשלי היה חבר (רק הראשון רלוונטי. השני היה דגנרט בן ***ה) חלק מהכיף שהיה לי איתו היה עצם הגאווה שסוף סוף גם לבוזי יש חבר. ולא היה איכפת לי שהוא השתמש בי רק כדי לתרגל, כי בהמשך הוא התאהב בי. התלות שפיתחתי בו היתה כל כך חזקה, שפחדתי ללכת לשירותים שלא יחשוב שאני מנסה לפגוע בו (היו לו בעיות נפשיות מאוד קשות והוא סבל מהתפרצויות אלימות, למרות שאהבתי אותו נורא). לא רוצה יותר להרגיש ככה, שהכל מת ומוקדש לבן זוג. תמיד מה שהוא רוצה. תמיד לשתוק, לוותר לו, כי הוא מסכן וביישן ועדין ו...אלים. כן, זה נשמע שילוב מוזר, אבל זה מה שהוא היה. בדיוק ככה. הכי אני שונאת שהדודות מציקות עם שאלות, אבל למזלי אני רואה אותן בערך פעמיים בשנה - בהלוויות בדרך כלל, כך שזה לא מציק לי יותר מדי. טוב, הן גם מציקות לי על השומן, אבל מצדי שילכו לעזאזל, גם הן לא כזאת מציאה... את מבינה - לא רוצה את המחנק הזה - לא רוצה להיות מוגבלת. לפחד מכל פיפס ש"הוא" יעשה. לפחד להגיב. לשתוק ולא להגיד מה מפריע, ואם אני מעיזה להגיד מה מפריע אני ננטשת, או שמרימים עלי את הקול. אני לא יכולה שמרימים עלי את הקול. אני נאלמת מפחד. אולי זה היה מוציא אותי מהדיכאון. אולי זה היה גורם לי לרצות להתקלח יותר מ3 פעמים בשבוע. אולי זה היה מדרבן אותי לטפל בעצמי ובבית. אולי ואולי ואולי, אבל אני לא מוכנה לשלם את המחיר. אני צריכה חופש. לחיות את החיים שלי בשקט. בלי מהומות. בלי לתת כל כך הרבה, כל הזמן, אבל לא את מה שהם רוצים. וחוץ מזה, אם הכוח שלי והריפוי שלי לא יבוא מבפנים, ויהיה תלוי במישהו חיצוני, אהוב ככל שיהיה, זה לא ריפוי אמיתי ולא כוח אמיתי, כי ברגע שהוא יעזוב (והוא יעזוב בסוף הרי) גם תחושת התמיכה תיעלם, וזה יהיה הרבה יותר גרוע.

 

[l i r o n R]

ושוב...

מה שאת מתארת כאן הוא משהו מאוד תבניתי של התנהגות מאוד קבועה שאת מכירה ושאת מפחדת ממנה..אבל להזכירך יקירתי, לא כולם אותו דבר וכל אדם הוא שונה מהאחר... זה שהיה אחד רגיש ועדין ואלים...והשני היה...טוב לא משנה, לא אומר שהשלישי יהיה אותו הדבר...הוא יכול להיות מדהים. אף פעם לא אמרתי שהריפוי יבוא מבן הזוג, הריפוי יבוא מבפנים, כתוצאה מהעובדה שלא תהיי לבד. ברור שלא ניתן לשכנע אותך, ואני גם לא מנסה. אני פשוט מנסה להבין את הראש שלך ולנסות להראות לך שיש דברים אחרים, הרבה יותר טובים מהלבד והרבה יותר טובים מזוגיות מקרטעת...יש דבר כזה זוגיות טובה, תומכת ואוהבת, למרות מכשולים ומשברים, למרות היתרונות והחסרונות, ויש,כן, יש דבר כזה שנקרא אהבה. ואני חושבת שיש בך המון כזאת, ואני משוכנעת שלאחר שיעבור זמן מה, את תתגברי מעט על המשברים העצמיים שלך ותרשי לעצמך להיות נאהבת לאהוב בחזרה... ובינתיים, אוהבת אותך! שבת שלום, לירוני.

 

[בוזיקית]

גמני אוהבתותך... ../images/Emo42.gif

ובלי שום קשר... האמיני לי יקירה, למרות גילך הצעיר את בחורה מבריקה ומדהימה בחיוניות שלך ואני יודעת שאת רק מנסה לעזור, אבל... when time comes, if time comes... אולי ארגיש צורך. אני לא. תביני - הכל מת! אין לי רצון לאהוב ולהיות נאהבת! ואין לי כוח להסביר שוב ושוב ושוב למה. מה גם שאני יודעת שאת מתכוונת רק לטובה. ושיש לך לב טהור ומקסים. תודה על כך שאת מנסה להראות לי ולהזכיר לי שהאור קיים - את משהו מיוחד ואני מאוד מאוד שמחה שהצטרפת אלינו!!!

בוזי

 

[l i r o n R]

בוזי!!!!!../images/Emo25.gif

אני בטוחה שיש בך הכוח לאהוב ולהיות נאהבת...אחרת לא היית מפזרת לנו את האהבה כאן בפורום, לא היית מאפשרת לנו לאהוב אותך ובטח שלא היית אוהבת את בוזיק כשם שאת אוהבת. יש בך את האהבה, לעולם היא לא תמות כי היא קיימת בך והיא קיימת בכל אדם, כל שצריך הוא לגלות אותה.... בזמנך הפנוי, תעשי כרצונך, והעיקר שהחיים יחייכו אלייך כי את בהחלט אישיות מיוחדת במינה שאני בטוחה שהרבה הרבה היו רוצים להכיר (מישהוא לא מסכים איתי?!) ובכל מקרה, אני תמיד אאחל לך את הכי הרבה בהצלחה בעולם, גם אם זה בדברים הקטנים, ואני שמחה שהצטרפתי הנה, אני שואבת המון כוחות מהפורום הזה, ובמיוחד ממך! אוהבת המון, לירוני.

 

[בוזיקית]

../images/Emo7.gif

ריגשת אותי עד דמעות יקירה. את בטוחה שאת כל כך צעירה? מאיפה הכוחות? מאיפה האופטימיות שלך? כאילו פיה טובה מעופפת לה מעדנות מעל לפורום ומפזרת אבקת קסמים מעל לראשינו... אין כמוך, אחרי ה

העלית לי

על הפנים. בטח שיש בי אהבה! לא זו היתה הנקודה! הויכוח נסוב על אהבה זוגית - אינטימיות - מגע, ואת זה אני לא רוצה כרגע... את יודעת, כרגע מסך סמיך של ערפל מעל לראשי, מונע ממני להרגיש ומונע ממני להודות בחולשותי ובפגמיי. זה לא בגלל גאווה ויוהרה. זה בגלל החומה הבצורה שנועדה להגן עלי מפני הזוועות שראיתי וחוויתי, ומשום מה מתעקשת להישאר שם גם כשעל פניו, אין עוד צורך בה...

מבוזי ה

 

[l i r o n R]

עוד רגע וגם אני אבכה...

איזה השתפכויות שהולכות כאן...ממש כייף לי לקרוא... אני משוכנעת שאני כ"כ צעירה, למרות שהדיעות על כך חלוקות...והכוחות, האמת שאין לי מושג, פשוט יש לי, כי יש לי מאיפה לקחת... בוזי יקירתי, אני משוכנעת שהאהבה הזוגית גם כן תמצא מקומה בחייך בבוא היום והחומה אט אט תתפוגג לה, ואת תוכלי להיחשף, ואני בטוחה שהאדם שיזכה בליבך יהיה מיוחד מאושר גם יחד. הכי מאושר. סמכי עליי. לכולנו חומה שכזו ואת תמצאי את הדרך והסיבה להורידה, כשהיא תצטרך ליפול. ומשהו משמח לסיום, קיבלתי הודעה מהחבר שלי לשעבר שאהבתי אבל הבנתי זאת רק אחרי שזרקת אותו, במלוא מובן המילה...ופגעתי בו אנושות עד כדי שהוא לא רצה לדבר איתי בכלל, ואני אופטימית. את רואה, אין דבר כזה בלתי אפשרי...הכל יסתדר לטובה בסופו של דבר. אוהבת אותך, לירוני.

 

[גילה זילברמן]

לירון- את אמיתית?? ../images/Emo24.gif../images/Emo65.gif

 

[בוזיקית]

../images/Emo46.gif יא מעתיקנית אחת

 

[גגווננייםם]

זה יהיה קצת דביק אבל

הרשי להגיד לך שאני אוהבת אותך, אמנם מרחוק, ואת ממש צעירה, אבל את הולכת להיות אישה מדהימה ואני אפילו מקנאה באילו שאת נוגעת ותגעי הבם במובן המטאפורי של המילה....

 

[l i r o n R]

חבר'ה...../images/Emo24.gif

תודה רבה רבה רבה רבה על המחמאות הרבות שאני מקבלת כאן...אין לכן מושג כמה טוב זה עושה לי על הלב וכמה כוח זה נותן לי. אני אוהבת לכתוב ואני אוהבת לתת ממה שיש לי, וכל עוד אני יכולה אני אמשיך לעשות את זה למעני ולמען כולם, כי בעצם זה שאני צחזקת אני מתחזקת רבות... מי ייתן ותמשיך עשיית החיזוקים בפורום המדהים שלנו, שאני מאחלת לו עוד ימים רבים של אושר, חיזוק ואהבה... אוהבת אתכם! אגב, מישהו דיבר פה פעם על פגישה? אמיתית? כאילו פנים מול פנים? ולא פנים מול מסך? לילה טוב ושבוע טוב, לירוני.

 

[גגווננייםם]

מתוקה שלי,

אין לך מושג איזו דיון סוער התקיים בעקבות העלאת הרעיון לקיים פגישה אמיתית, נראה לי שלעת עתה זה ירד אם כי חברי הפורום משתנים (באים חדשים הולכים וותקים וכו...) ואיתם גם האינרגיות....

 

[ס ו ף נ ו ב מ ב ר]

בוזי\קית

אני קראתי תהודועת שלך ואני יכולה להבי ן אותך ולהזדהות איתך מהפחד שלאהוב מישהו כל כך וא ז לקבל בום לפנים לתת את כולך ואז להתאכזב כל כך הרי גם אני מאמינה שכל דבר נגמר בסופו של דבר אם זה: אהבות,חברות,רגעים שטוב ,רגעים שרע והחיים עצמם לכל דבר יש סוף וטוב שכך גם לרעה וגם לטובה אבל עדיין אי אפשר לחיות בלי אהבה ולא לקחת סיכונים רק כדאי לא להיפגע אני חושבת שאהבה זה אחד הדברים הכי יפים שיש בחיים האלו ושרק בשבילה שווה לחיות . אבל שוב עדיין זה קשה שכזה נגמר כשזה פוגע אי אפשר להרים את הראש אפילו כל כך מזדהה איתך.

 

[גילה זילברמן]

אמנם מרחוק אבל אוהבת מאד ../images/Emo23.gif../images/Emo42.gif

נראה לי חשוב לא פחות מהדיון ונסיונות השכנוע בשאלה האם הביחד עדיף על הלבד, הבעת האהבה הזו אל מי שטוענת שוויתרה עליה. יש הבדל בין אהבה זוגית לחברות ובין אהבה פזית לאהבה מרחוק, בין קשר אמיתי לקשרי אינטרנט ובכל זאת- רק אהבה תביא אהבה ונדמה לי שכל האהבה שמובעת פה כלפייך בוזיקית יכולה לחלחל עמוק.

 

[בוזיקית]

והיא אכן מחלחלת ../images/Emo23.gif