כומתה אדומה
New member
הודעה ארוכה ומייגעת של רז הפגז H-)
צהריים טובים לכם.. לפחות לי הם טובים ושמחים! וזאת למה? (ההודעה נכתבה מתוך הנחה שאתם יודעים שיוני חולה ויושב בבסיס על `גימלים` כבר יום וחצי) בשעה 12 וחצי לערך חזרנו עייפים ומסמורטטים למחנה מאימון שהחל כבר אתמול בצהריים. מטונפים ומכוסי אבק שמנו פעמינו אל המקלחות, כשלפתע נשמעה הקריאה ``היי תראו איזו כוסית עובדת שם!``.. מבט חטוף לעבר הדמות הבלונדינית שעבדה על סולם לא רחוק מהשביל, שילח את כולנו בגלגולי צחוק היסטרי אל הרצפה, כשהתבררה ה``כוסית`` שלנו כיוני, שסופח עד שיבריא (ממחלתו הקלה לאין שיעור, שמאפשרת לו תפקוד רגיל לחלוטין ללא שום קשיים) לרס``ר הבסיס, לעבודות כגון סיוד, השקיה וטיאטוא רחבות. טוב ווידוי- זה לא בדיוק מה שקרה, זוהי סתם אנקדוטה משעשעת (או שלא) אבל לא אסתיר את שמחתנו ועליצותינו הרבה כשחזרנו לבסיס וראינו את יוני המהולל שלנו מסייד בנחישות וללא-חת את קיר המלתחות. אכן קשים הם חייו של החולה ביחידה שלנו. התגובות בקרב אנשי היחידה היו חלוקות ושונות: חלק חלפו על פני הסייד האומלל ושלחו לעברו מבטי בוז ולעג. חלק חלפו על פני הסייד האומלל מבלי להעיף בו ולו מבט. חלק עברו ליד לכלכו בכוונה את הקיר או צעקו לו ``היי ג`ינג`י- פספסת פה נקודה!`` חלק יידה בו אבן, והשאר סתם צחקו והעירו הערות (שיש בהן מן השנינות והעוקצנות) לגבי האפשרות של הדחתו של יוני מן היחידה לטובת הכתרתו כמשק``מ (מש``ק ממטרות צוותי). מוסר השכל: כשחוטבים עצים עפים שבבים. וכשעייפים מומלץ שלא להתעקש ולכתוב בפורום. (אם אתם מבינים למה אני...) שלכם מעומקי ליבי באהבת אין קץ רז נ.ב. אם ההודעות שלי מציקות ואתם מרגישים שהן מיותרות ולא תורמות לא לפורום ולא לאף אחד, אנא השאירו כאן את שמכם המלא וכתובתכם, ואנו נבקר אצליכם ביציאה הקרוב, בליווית חברינו הנאמן `M` (שהוא אגב בן `16` כמעט)
צהריים טובים לכם.. לפחות לי הם טובים ושמחים! וזאת למה? (ההודעה נכתבה מתוך הנחה שאתם יודעים שיוני חולה ויושב בבסיס על `גימלים` כבר יום וחצי) בשעה 12 וחצי לערך חזרנו עייפים ומסמורטטים למחנה מאימון שהחל כבר אתמול בצהריים. מטונפים ומכוסי אבק שמנו פעמינו אל המקלחות, כשלפתע נשמעה הקריאה ``היי תראו איזו כוסית עובדת שם!``.. מבט חטוף לעבר הדמות הבלונדינית שעבדה על סולם לא רחוק מהשביל, שילח את כולנו בגלגולי צחוק היסטרי אל הרצפה, כשהתבררה ה``כוסית`` שלנו כיוני, שסופח עד שיבריא (ממחלתו הקלה לאין שיעור, שמאפשרת לו תפקוד רגיל לחלוטין ללא שום קשיים) לרס``ר הבסיס, לעבודות כגון סיוד, השקיה וטיאטוא רחבות. טוב ווידוי- זה לא בדיוק מה שקרה, זוהי סתם אנקדוטה משעשעת (או שלא) אבל לא אסתיר את שמחתנו ועליצותינו הרבה כשחזרנו לבסיס וראינו את יוני המהולל שלנו מסייד בנחישות וללא-חת את קיר המלתחות. אכן קשים הם חייו של החולה ביחידה שלנו. התגובות בקרב אנשי היחידה היו חלוקות ושונות: חלק חלפו על פני הסייד האומלל ושלחו לעברו מבטי בוז ולעג. חלק חלפו על פני הסייד האומלל מבלי להעיף בו ולו מבט. חלק עברו ליד לכלכו בכוונה את הקיר או צעקו לו ``היי ג`ינג`י- פספסת פה נקודה!`` חלק יידה בו אבן, והשאר סתם צחקו והעירו הערות (שיש בהן מן השנינות והעוקצנות) לגבי האפשרות של הדחתו של יוני מן היחידה לטובת הכתרתו כמשק``מ (מש``ק ממטרות צוותי). מוסר השכל: כשחוטבים עצים עפים שבבים. וכשעייפים מומלץ שלא להתעקש ולכתוב בפורום. (אם אתם מבינים למה אני...) שלכם מעומקי ליבי באהבת אין קץ רז נ.ב. אם ההודעות שלי מציקות ואתם מרגישים שהן מיותרות ולא תורמות לא לפורום ולא לאף אחד, אנא השאירו כאן את שמכם המלא וכתובתכם, ואנו נבקר אצליכם ביציאה הקרוב, בליווית חברינו הנאמן `M` (שהוא אגב בן `16` כמעט)