הודעה ארוכה.....
מתנצלת מראש על אורך ההודעה, אבל באמת חסרת אונים.......... זוגיות וכל מה שקשור אליה זאת באמת אחת הבעיות הגדולות שלי: נפגעתי יותר מדי פעמים בעבר, מה שמקשה ומגביל על התהגותי בעבר, וגיליתי את זה באופן ברור בשבועות האחרונים..... לפני מספר שבועות הכרתי בחור, שבאמת מצא חן בעיניי (דבר שלא קרה לי הרבה זמן....), והחלטתי לתת צ'אנס ולצאת איתו...הדייט הראשון היה פשוט מעולה: זורם, נינוח, קליל, פשוט כיף!!! והבחור לא הפסיק להפגין התלהבות לאחר מכן...הבעיה הייתה שמהר מאוד אני "נכנסתי לסרטים"; כל הזמן הייתי בטוחה שהוא הולך להיעלם, שלא יכול להיות שאני באמת מוצאת חן בעיניו, שהוא רק רוצה לשכב איתי...הייתי בהתקף חרדה מתמשך, פאניקה, כל הזמן בניתוחים אובססיביים של כל מילה שנאמרה וכל דבר שנעשה (שלי ושלו), לא נתתי לעצמי ליהנות מהחוויה בכלל, לא הפסקתי להשליך מחוויות מהעבר על ההווה, ולא משנה כמה ניסיתי להרגיע את עצמי זה לא עבד. ואכן, מה שחששתי ממנו - קרה!!! נבואה שמגשימה את עצמה.....אני בטוחה שהפחדים והחששות שלי קיבלו ביטוי בהתנהגות שלי: היה ערב ספציפי אחד שהוא בעצמו אמר לי שאני מפחידה אותו: פעם קרה פעם חמה, מתרחקת - מתקרבת....הכל כמובן מגיע ממגננות - החום קור, העוקצנות, התגובות העצבניות והתנהגות ה'בחורה' הקלאסית שהפגנתי.....קשה לי להתגבר על החוויה הזאת, אני מאשימה את עצמי וזו תחושה נוראית (למרות שאני עדיין לוקחת בחשבון שיש פה עוד צד ואני לא באמת יכולה לדעת מה היו המניעים והמחשבות של הצד השני), הבעיה היא שאפילו לא קיבלתי את הסגירה, את ההסבר, כך שאני מסתובבת עם שאלות לא פתורות כבר שלושה שבועות (כן, כן, הבחור שהיה כל כך מקסים וכל כך התלהב עשה בדיוק מה שציפיתי וחששתי שהוא יעשה - פשוט התפוגג עד שנעלם), ואני כל כך מתוסכלת!!!!!! אני פוחדת שפיספסתי הזדמנות, אני מפחדת שגם אם אני אתגבר על הסיטואציה הזאת זה פשוט ימשיך לקרות כל הזמן....גם קשה לי לשחרר..אני מתגעגעת (( הייתי שמחה לאיזו עצה, איזה טיפ, מילה טובה....אולי אפילו הפנייה לאיזה מטפל תודה רבה מראש!!!
מתנצלת מראש על אורך ההודעה, אבל באמת חסרת אונים.......... זוגיות וכל מה שקשור אליה זאת באמת אחת הבעיות הגדולות שלי: נפגעתי יותר מדי פעמים בעבר, מה שמקשה ומגביל על התהגותי בעבר, וגיליתי את זה באופן ברור בשבועות האחרונים..... לפני מספר שבועות הכרתי בחור, שבאמת מצא חן בעיניי (דבר שלא קרה לי הרבה זמן....), והחלטתי לתת צ'אנס ולצאת איתו...הדייט הראשון היה פשוט מעולה: זורם, נינוח, קליל, פשוט כיף!!! והבחור לא הפסיק להפגין התלהבות לאחר מכן...הבעיה הייתה שמהר מאוד אני "נכנסתי לסרטים"; כל הזמן הייתי בטוחה שהוא הולך להיעלם, שלא יכול להיות שאני באמת מוצאת חן בעיניו, שהוא רק רוצה לשכב איתי...הייתי בהתקף חרדה מתמשך, פאניקה, כל הזמן בניתוחים אובססיביים של כל מילה שנאמרה וכל דבר שנעשה (שלי ושלו), לא נתתי לעצמי ליהנות מהחוויה בכלל, לא הפסקתי להשליך מחוויות מהעבר על ההווה, ולא משנה כמה ניסיתי להרגיע את עצמי זה לא עבד. ואכן, מה שחששתי ממנו - קרה!!! נבואה שמגשימה את עצמה.....אני בטוחה שהפחדים והחששות שלי קיבלו ביטוי בהתנהגות שלי: היה ערב ספציפי אחד שהוא בעצמו אמר לי שאני מפחידה אותו: פעם קרה פעם חמה, מתרחקת - מתקרבת....הכל כמובן מגיע ממגננות - החום קור, העוקצנות, התגובות העצבניות והתנהגות ה'בחורה' הקלאסית שהפגנתי.....קשה לי להתגבר על החוויה הזאת, אני מאשימה את עצמי וזו תחושה נוראית (למרות שאני עדיין לוקחת בחשבון שיש פה עוד צד ואני לא באמת יכולה לדעת מה היו המניעים והמחשבות של הצד השני), הבעיה היא שאפילו לא קיבלתי את הסגירה, את ההסבר, כך שאני מסתובבת עם שאלות לא פתורות כבר שלושה שבועות (כן, כן, הבחור שהיה כל כך מקסים וכל כך התלהב עשה בדיוק מה שציפיתי וחששתי שהוא יעשה - פשוט התפוגג עד שנעלם), ואני כל כך מתוסכלת!!!!!! אני פוחדת שפיספסתי הזדמנות, אני מפחדת שגם אם אני אתגבר על הסיטואציה הזאת זה פשוט ימשיך לקרות כל הזמן....גם קשה לי לשחרר..אני מתגעגעת (( הייתי שמחה לאיזו עצה, איזה טיפ, מילה טובה....אולי אפילו הפנייה לאיזה מטפל תודה רבה מראש!!!