הודעה בשם חברה יקרה שילדה

[michkucha]

הודעה בשם חברה יקרה שילדה

לפני כ 3 שבועות לידת בית לא מתוכננת וטראומטית: לבד בבית עם שני פיצים (11 חודש ושנתיים וחצי) בעל שבעבודה עד מאוחר - נעלה את הדלת עם המפתח בפנים וב סביבות 11בלילה פיתחה צירים שהגיעו תוך זמן קצר לצירי לחץ. הבעל מיהר הביתה , בינתיים הראש של התינוקת כמעט בחוץ.. הילדה ישנה, הילד היה ער ובכה, היא לא יכלה לגשת אליו... הזעיקה אמבולנס, כשהוא הגיע היא לא יכלה לגשת ולפתוח את הדלת השכנים הזעיקו מכבי אש שנכנסו לבית מן המרפסת ופתחו את הדלת לשני חובשים "ילדים" שלא כ"כ ידעו מה לעשות.. בקיצור היא ילדה ל-ב-ד ממש ממש לבד תינוקת של 4 ורבע ק"ג. וזה אחרי קיסרי בלידה הראשונה והמון דימומים בהריון השני... בדרך לבי"ח באמבולנס יצאה השליה והיתה חשודה אך כעת לאם ולתינוקת המקסימה שלום. העניין הוא שהיא ממש בטראומה מכל העניין מחובר האונים מאיבוד השליטה מהלבד של החוויה ומן הכאבים - (באותו יום דיברנו במיקרה והיא אמרה לי שהיא מקנאה בי על הלידה המהירה של יסמין.... אמרתי לה שגם הלידה שלה תהיה מהירה וקרובה...) כדי שהפוסט שלה לא יהפוך ל"פוסט טראומה" רציתי לבקש את עזרתכן - האם תהיו מוכנות לכתוב לה דברי עידוד או האם מישהי עברה חוויה דומה ומוכנה לספר לה על כך? וכמובן כל שולחות האנרגיות הטובות והמחשבות מוזמנות לשלוח. היא עם 3 קטנים רוב היום לבד בבית כך שאין לה זמן אפילו לכתוב את ההודעה אבל אני אעביר לה כמובן את כל מה שיכתב. בתודה מראש מיכל של איל (3 ורבע) ויסמין (עוד מעט שנה) (חברה בקומונת "מעגל אימהות")

 

[אשכר ש]

../images/Emo24.gif וואי חוויה קשה.

אבל בכל זאת, קודם כל מזל טוב

. לידת בית לא מתוכננת עם שני זאטוטים בבית, בלי עזרה, נשמע כמו מצב בלתי אפשרי להתמודדות. מתאורך הקצר, חברתך הוכיחה תעצומות נפש אדירות, אי אפשר היה לצפות ממנה ליותר ממה שעשתה. היא סבלה כאבים שלא ידעה איך, וגם לא ציפתה, להתמודד איתם (להבדיל מלידת בית מתוכננת). ברור שיש תחושה של חוסר אונים, זה נראה לי כ"כ טבעי לחוש כך- את לבד בבית עם שני קטנטנים, אין מי שיעזור לך, כואב לך, את מפחדת- איך אפשר שלא??? אני חושבת שחברתך צריכה להביט על עצמה בגאווה- שהיא לא איבדה עשתונות, ילדה את בתה בהצלחה ולבד אפילו שהתנאים סביבה היו קשים,מה שלא הרבה נשים במצבה היו מצליחות. שתתרכז בשיקום, תקבל כמה שיותר עזרה. אם היא ממש סובלת מטראומה וקשה לה להתמודד, הייתי ממליצה על טיפול הומאופתי. ושוב מזל טוב

 

[דגת הבננה]

נשמע מאד מפחיד.

עם עבר כזה בלידות ולבד בבית- באמת שהיא יכולה להסתכל על עצמה בגאווה! ומסכימה עם אשכר גם לגבי חשיבות השיקום. פיזית ונפשית.

 

[debby12]

וייי. סיפור סיפור.

לא עברתי חוויה דומה בפרטים הטכניים שלה. אבל המקרה הכללי של לידה שמתרחשת *ממש* לא כמו שמתכננים ושמשאירה טעם רע לאם מתרחש המון המון, וגם אני זכיתי ל"חוויה" מפוקפקת כזו. לדעתי חשוב שהיא תדע שהיא ממש לא לבד בקטע הזה של "לידה שיצאה מכלל שליטה". מצטרפת לדברי חברותי על כך שהיא *מדהימה* והתמודדה מדהים עם המצב הקשה, וממליצה מאוד על טיפול שיעשה לה טוב כי יש נטייה באמת "לעבד" את הסיפור הטראומטי בראש שוב ושוב ושוב - וזה לא פשוט (ככה לפחות היה אצלי) יש לה מזל שיש לה חברות טובות כמוך

. מקווה שאת עוזרת לה בבישולים/עזרה עם הקטנים כדי לסייע לה להתאושש. הפורום שלנו קצת קטן וגם לא כל כך פעיל בסופשבוע. ממליצה לך גם לשים הודעה דומה בפורום יותר פעיל - נגיד בשרשור OFF של פורום הנקה או משהו כזה - ככה תוכלי לאסוף לה הרבה יותר תגובות.

 

[שָׂרָה]

חברתך צריכה להיות גאה בעצמה

במיוחד אם היא אחרי קיסרי, מי יודע אם היתה בבית חולים לא היו מתערבים לה כל כך הרבה שהיה גורם לסיבוכים ולקיסרי נוסף? עליה לקרוא את הסיפורי לידה כאן ולהתמקד גם בסיפורי לידה לבד מבחירה. כן. יש נשים שבחרו ללדת לבד. אחת מהנשים ששמה מאנטי היתה גם אחרי קיסרי, ובחרה ללדת את 2 הילדים האחרונים לבד. (מובן שהיתה לה תמיכה - אמא שלה ובעלה השגיחו על הילדים הגדולים יותר) מנקודת מבט זאת היא תראה שבסך הכל הלך נהדר. ואני משערת שלא היתה לה טראומה פיזית מהלידה האחרונה, כך שאני הייתי זוקפת את זה לזכות זה שקרה לבד. התערבויות בבתי חולים גורמים לסיבוכים! והעיקר לתת לחברתך לדבר ועדיף עם נשים שעברו לידה לבד שלא מפחדות כך שהיא תראה את זה מפרספקטיבה חיובית ולא של פחד.

 

[שָׂרָה]

נקודה למחשבה לבנות הפורום:

לפי הסטיסטיקות לידות בית לבד לא מתוכננות יוצאות גרוע, בעיקר בגלל הצוות של האמבולנס שלא יודעים מה לעשות ולפעמים מהחוסר ידע מסבכים. שלא נדע

 

[Manty]

../images/Emo24.gif

לא יודעת אם לןמר "אוי" או "וואוו". מצד אחד, לידה לא מתוכננת עם באלאגן של בכי, מכבי אש , בעל תקוע בחוץ ובעיות שיליה.. בהחלט מבינה את תחושת הטראומה של דברים שמתגלגלים מחוץ לשליטה.. מצד שני, למרות כל הבאלאגן החיצוני, ולמרות גודלו של התינוק

, חברתך ילדה את בנה ללא סיבוכים ולגמרי בעצמה

ללא ספק, גופה שלט וניצח. כפי שאחרות כתבו - כל הכבוד לה (או שאולי בעצם לא. ברוב המקרים הרי if left alone הגוף יודע הכי טוב כיצד ללדת!

). ואני מסכימה עם שרה; תינוק גדול לאחר קיסרי.. מתכון מנצח לסיבוכים בבית חולים אם אפשרות גבוהה לקיסרי נוסף. ממליצה לחברתך לנסות לתקן את החוויה של הלידה ע"י הגדרת הלידה כמוצלחת, אפילו נס (ולא בגלל שקרתה בבית ו\או לבד, אך בגלל שלא הסתיימה בקיסרי). אולי אם היא יכולה להחזיר את עצמה במחשבות לאותו ערב, להתנתק מכל המהומה סביבה, ולהתבונן כיצד גופה פעל, כיצד היא ידעה איך להעביר את הצירים, כיצד היא נתנה לגוף התינוק לעבור דרכה עד שהגיח לאויר העולם.. כיצד היא בוודאי תפסה אותו וראתה אותו לראשונה. כיצד הוא הביט בה. כיצד היא לא עברה עוד ניתוח ולא דיממה כבפעם הקודמת.. אולי היא תוכל להעריך ולקבל באהבה את הלידה המופלאה הזו ולראות כי זו למעשה היא לידתה המוצלחת ביותר

בהחלט ספרי לה שיש המון נשים הבוחרות ללדת בבית ללא עזרה, ומתוכן כאלו הבוחרות ללדת לגמרי לבד. זה נקרא לידת סולו והיא עשתה זאת!!!

 

[עופריקה]

זה הסיפור השני שאני שומעת השבוע

כנראה שהם רוצים להיוולד בבית. שימו לב לסיפור הבא: שכנה של בת דודה ילדה בבית, ממש ממש אבל ממש זה לא מה שהיא תכננה. בתחילת ההריון היא דיברה הרבה על טראומה מהלידה הראשונה (בי"ח), ועל פחדים מהלידה הנוכחית כשהיא תגיע. בת הדודה הציעה לה להפגש איתי וכו'. מעולם לא נפגשנו. לפני כחודש קיבלתי עדכיון שהאשה החליטה שהיא הולכת על קיסרי יזום, ושאף אחד לא ינסה להזיז אותה מעמדתה. בת הדודה סיפרה שחשה ממנה תחושה של בלבול, פחד וכו', ורק שיעזב אותה בשקט ויתנו לה ללדת בקיסרי. היא קבעה פגישה בבי"ח. הסבירו מה שהסבירו, קבעו לה תאריך. ביקשו ממנה בכל זאת ללכת הביתה ולחשוב על זה. בינתים התחילו צירים (יום למחרת אם אני לא טועה בפרטים שסופרו לי). היא נכנסה למקלחת ובעלה הלך לאוטו לשים את התיקים או משהו כזה. כשהוא חזר, הוא שמע אותה צועקת, היא יצאה מהמקלחת ונשכבה במסדרון. "אני יולדת אני יולדת". הוא קרא לאמבולנס והשאיר את הדלת פתוחה, וניגש לסייע לאשתו. מפה לשם פתאום הגיע השיטור העירוני או משהו כזה, כי היו דיווחים על צעקות. הבעל אמר להם שהיא יולדת. האמבולנס הגיע לחתוך את חבל הטבור. היולדת והתינוק הועברו לבי"ח, בריאים ושלמים. אבדוק עם בת הדודה אם אותה אישה מעוניינת ליצור קשר עם אישה שילדה גם היא בבית, כשהיא ממש לא תכננה את זה. מאחלת מכאן לשתיהן - זמן לעיכול הלידה, הרבה רכות והבנה שהגוף שלהן עשה את העבודה המופלאה הזו. מאחלת להן למצוא את הזמן והמקום, והאדם הנכון לעבד את חווית הלידה.

ומזכירה שאני עדיין מתנדבת בתמיכה לאחר הלידה, כך שאם מי מכן מכירה מישהי שתשמח לעזרה שכזו, אתן מוזמנות לפנות

 

[שָׂרָה]

קרתה לידה לא מתוכננת בבני ברק ב....

חוץ! אשה אחת עברה טראומה בלידה, ואז היא החליטה שהיא תגיע לבית החולים ברגע האחרון, שלא יהיה לרופאים זמן 'להתערב' לה. ואז כאשר היו צירים ביום שישי היא חיכתה כל היום ואז בכניסת השבת היא צעדה מביתה לבית החולים מעייני הישועה. הבית חולים היה במרחק של שעה הליכה מהבית שלה. ואז רחוב מהבית חולים, בדיוק כאשר כל הגברים התחילו ללכת ברחוב חוזרים מהבתי כנסת היא פתאום נאלצה ללחוץ, ואז התינוק נולד לה ככה באמצע המדרכה ברחוב. ואז כמה גברים חשבו שהיה פיגוע והם מהר התקשרו למשטרה ולמגן דוד אדום.

 

[צימעס]

איפה את גרה?

אני מניחה שלא תוכלי לעזור לאשה בכל מקום בארץ...

 

[michkucha]

תודה נשים יקרות , אני אשלח לה לינק.

 

[עופריקה]

הי צימעס, שבוע טוב

אני גרה במרכז. את צודקת, לצערי אני לא יכולה להיות בכל מקום

שיהיה שבוע טוב