G o v er n o r
New member
הודעה זו נמחקה, ולכן מוצבת מחדש.
היא מהווה תשובה לשאלה על מועד חבור ספר דניאל, ותוצב מחדש ככל שידרש: מקריאה ברפרוף על אוטנטיות ספר דניאל, עולה כי קיימים סמנים רבים המעידים כי נכתב הרבה אחר הארועים (הארועים התרחשו במאה הששית לפנה"ס). הנה אחדים: דניאל ג´ פסוק ה´ אומר בְּעִדָּנָא דִּי-תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרס (קַתְרֹס) שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין, סוּמְפֹּנְיָא, וְכֹל, זְנֵי זְמָרָא--תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא, דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא כל כלי נגינה אלה ומונחים אלה מקורם בשפה היוונית, אולם לא היו קיימים בה לפני המאה השניה שלפנה"ס. פרק י"א פסוק ל"א אומר וּזְרֹעִים, מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ; וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז, וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד, וְנָתְנוּ, הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם וזה עשוי לרמז על הצבת פסל זאוס במקדש ב- 168 לפנה"ס. פרק י"ב מדבר על המתים, על תחייתם, הישפטם, ולכתם לשמים או לגהנום. אולם במאה הששית לפנה"ס לא היו קיימים מונחים אלה באמונה היהודית. האמונה היהודית אז גרסה שכולם הולכים לשאול. רעיון שמים לעומת גהנום הוא רעיוו יווני מאוחר הרבה יותר. פרק א´ פסוק ד´ אומר יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל-חָכְמָה, וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם, לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ; וּלְלַמְּדָם סֵפֶר, וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים המלה "ילדים" עשויה אכן להיות כפשוטה, אולם גם Chaldeans שהוא מעמד הכהונה בבבל. ה- Chaldeans היו המדענים בכלל ובמיוחד נודעו כאסטרונומים, אולם מונח זה קבל משמעות זו רק כמאתים שנה מאוחר יותר. זהו, בינתיים...
היא מהווה תשובה לשאלה על מועד חבור ספר דניאל, ותוצב מחדש ככל שידרש: מקריאה ברפרוף על אוטנטיות ספר דניאל, עולה כי קיימים סמנים רבים המעידים כי נכתב הרבה אחר הארועים (הארועים התרחשו במאה הששית לפנה"ס). הנה אחדים: דניאל ג´ פסוק ה´ אומר בְּעִדָּנָא דִּי-תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרס (קַתְרֹס) שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין, סוּמְפֹּנְיָא, וְכֹל, זְנֵי זְמָרָא--תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא, דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא כל כלי נגינה אלה ומונחים אלה מקורם בשפה היוונית, אולם לא היו קיימים בה לפני המאה השניה שלפנה"ס. פרק י"א פסוק ל"א אומר וּזְרֹעִים, מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ; וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז, וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד, וְנָתְנוּ, הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם וזה עשוי לרמז על הצבת פסל זאוס במקדש ב- 168 לפנה"ס. פרק י"ב מדבר על המתים, על תחייתם, הישפטם, ולכתם לשמים או לגהנום. אולם במאה הששית לפנה"ס לא היו קיימים מונחים אלה באמונה היהודית. האמונה היהודית אז גרסה שכולם הולכים לשאול. רעיון שמים לעומת גהנום הוא רעיוו יווני מאוחר הרבה יותר. פרק א´ פסוק ד´ אומר יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל-חָכְמָה, וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם, לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ; וּלְלַמְּדָם סֵפֶר, וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים המלה "ילדים" עשויה אכן להיות כפשוטה, אולם גם Chaldeans שהוא מעמד הכהונה בבבל. ה- Chaldeans היו המדענים בכלל ובמיוחד נודעו כאסטרונומים, אולם מונח זה קבל משמעות זו רק כמאתים שנה מאוחר יותר. זהו, בינתיים...