אמנם אינני משפטן,
אבל בעוונותי הרבים אני אוהב את סדרת המופת 'חוק וסדר', לקחתי קורס בחירה במשפטים באוניברסיטה, ואף אוי לבושה, בצעירותי צפיתי בכמה פרקים של 'פרקליטי אל איי' ו'אלי מקביל'... ומכל זה למדתי שחוזה זה דבר מחייב ושצריך לקרוא את כל השורות והאותיות הקטנות כאשר סוגרים חוזה. ופוליסת ביטוח היא חוזה לכל דבר. מאז ימי יאיר בן עמי בפורום, לא היתה כתיבה כ"כ ארוכה, לכן למען אלה שלא מעוניינים לקרוא פרוט ארוך,
אתחיל מהסיכום: לאחר בחינה מדוקדקת של פוליסת הביטוח של האיגוד וכן בחינת הפוליסה ע"י חבר עו"ד - הביטוח תקף לכל תחרות טריאתלון, כולל הישראמן. או כפי שהתנסח העו"ד: "רק תפצע ואנחנו נתקע אותם..." (בהתיחסו לחברת הביטוח). חשוב לציין שהויכוח כאן אינו מול מארגני הישראמן, אלא על זכויותינו כמבוטחים מול חברת ביטוח שמנסה להתנער מאחריות לחוזה שסיכמה מולנו.
היום זה הישראמן ומחר זאת תהיה תחרות אחרת, או מיגבלה אחרת. האינטרס של סוכן הביטוח, החברה המבטחת ואיגוד הטריאתלון להתנער מהביטוח לתחרות הישראמן הוא ברור ויפורט בהמשך (למתמידים בקריאה...) אני קורא לראשי הקבוצות לא לוותר ולעמוד על זכויות חבריהם מול האיגוד וחברת הביטוח. זה בדיוק תפקידה של הנהלת קבוצה. כאמור, הויכוח כאן אינו מול מארגני הישראמן, אבל לצערי הם טועים בעמדה שבחרו לנקוט. גם זה יפורט בהמשך...
וכעת להסבר המפורט: פוליסת ביטוח זה חוזה לכל דבר. כל מה שכתוב מחייב ומה שלא כתוב לא מחייב. גם אם מי שניסח את הפוליסה התכוון שהיא תהיה תקפה רק בתחרויות של האיגוד, הרי שהוא לא ציין זאת בחוזה וזה בעיה שלו מול מנהליו, לא מולנו. פוליסת ביטוח תקפה כל עוד עומדים בתנאים והסייגים שרשומים בפוליסה. ברגע שמבוטח דורש פיצויים מחברת הביטוח, חובת ההוכחה שהמבוטח הפר את תנאי הפוליסה חלה על החברה המבטחת, ולא להיפך. ב
פוליסה הסטנדרטית של הפינקס (החברה המבטחת) - "פוליסה לביטוח תאונות אישיות" יש בסעיף 2 'סייגים לחבות המבטח' שם נאמר במפורש בסעיף ז' שהביטוח אינו תקף לפעילות באגודת ספורט או השתתפות במרוצי תחרות למיניהם. זה המקום היחידי בפוליסה שמונע השתתפות בישראמן, או בכל טריאתלון אחר. אבל, ב
פוליסה של איגוד הטריאתלון, שהינו הרחבה של הפוליסה הסטנדרטית, רשום בפרוש בסעיף 10 ב' "סייגים" תחת סעיף 1 כי מילים אלה מבוטלות. לפיכך, מאחר ואין עוד מניעה רלוונטית, הרי שהפוליסה תקפה לכל תחרות טריאתלון אלא אם נאמר מפורש אחרת ב
פוליסה של איגוד הטריאתלון. אז עכשיו אפשר לסגור את הפוליסה הכללית ולהתמקד רק בתוספות של פוליסת האיגוד. כנגד ה
פוליסה של איגוד הטריאתלון אפשר לטעון 2 דברים.
אפריך את שניהם: א. הפוליסה אינה תקפה כשמדובר באיש ברזל / חצי. - בפוליסה אין איזכור למרחקים, אלא רק לפעילות הספורטיבית (לפי סעיף 3: טריאתלון – שחיה, ריצה, רכיבה על אופניים). מאחר שאיש ברזל (או חצי) הוא טריאתלון לכל דבר, הרי שהוא תקף בדיוק כמו טריאתלון אולימפי או ספרינט. ב. הפוליסה תקפה לתחרויות רק כאשר הן מאורגנות ע"י איגוד הטריאתלון – אין לכך איזכור בפוליסה. נהפוך הוא, בסייגים (שוב סעיף 10 ב'...) מודגש בתת סעיף 3 שלספורטאים בגילאי 75-78 הביטוח תקף רק בתחרויות שמאורגנות ע"י האיגוד – כלומר מנסח הפוליסה ידע להוסיף את צרוף המילים 'מאורגנות ע"י האיגוד' כאשר אכן התכוון לכך. מאחר וליתר הספורטאים, אשר מתחת לגיל 75, לא הוסף הסייג הזה, הרי שהביטוח תופס גם לתחרויות טריאתלון שאינן מאורגנות ע"י האיגוד.
בקיצור, לתמצת את הפוליסה ולרכז את הסייגים – ספורטאים בגילאי 14-74 אשר הינם חברי איגוד הטריאתלון, אשר שילמו את דמי הביטוח במלואם, עברו בדיקה רפואית כמתחייב בחוק הספורט, ורוכבים עם קסדה
מבוטחים בכל אימוני הטריאתלון ובכל תחרויות הטריאתלון, גם אם אינן מאורגנות ע"י האיגוד! (לספורטאים מעל גיל 66 יש הפחתה מסוימת בגובה הפיצויים במיקרים מסוימים). נעבור לאינטרסים: האינטרס של סוכן הביטוח והחברה המבטחת להתנער מהישראמן הוא ברור: הם מרוויחים עוד כסף על כל פוליסה שהם מוכרים. צריך ביטוח מיוחד לתחרות? - נשלם להם עוד כסף. גם האינטרס של האיגוד להתנער הוא ברור: תחרות הישראמן אינה מפוקחת ע"י האיגוד, גם מבחינת בטיחות, לכן מבחינת האיגוד יש לישראמן פוטנציאל גבוה מהרגיל לתאונות (וכמובן נקווה שהתחרות תסתיים ללא כל פגיעה). משמעות של תאונה היא תביעת פיצויים מהביטוח, מה שיעלה את מחיר הפוליסה בשנה הבאה, גם למשתתפים וגם לאיגוד שמבטח עצמו כגוף מארגן. לכן באיגוד יעדיפו לא לערב את חברת הביטוח שלהם בתחרות.
העובדה שבעלי אינטרסים להתנער מהישראמן טוענים שהפוליסה לא תקפה, לא הופכת את דעתם לנכונה אוטומטית. במקרה שכזה חובת ההוכחה היא עליהם, לא עלינו. אם חברות הביטוח לא היו מנסות להתנער מחוזים שסיכמו, היו לנו היום אלפי עורכי דין מובטלים... ונקנח במארגני הישראמן: המארגנים דואגים לכסות את עצמם מתביעות, וזה הגיוני ולגיטימי. על כן הם לא מסתפקים בהצהרה על קיום ביטוח אלא רוצים אישור לקיומו. גם לגיטימי. אבל לא ברור לי מדוע הם נילחצים ומקבלים כמובן מעליו דעה של סוכן ביטוח במקום לקבל חו"ד משפטית. את המארגנים מעניין רק עצם קיום הביטוח, לא תוכנו. המארגנים לא התנו את הביטוח בגודל הפיצויים. למעשה, אם אבטח את עצמי בביטוח ספציפי לישראמן שנותן לי פיצוי בגובה שקל על תאונה (חס וחלילה), הרי שמבחינתם אני מבוטח. הייתי יכול לקבל בהבנה אם המארגנים היו מחליטים על גביית סכום נוסף כדי להרחיב ולהגדיל את גובה הפיצויים, או כמקובל בתחרויות בחו"ל לגבות כסף עבור ביטוח עצמם כמארגנים. הייתי יכול גם להבין אם אחרי חישוב עלויות היו המארגנים מגיעים למסקנה שדמי ההשתתפות שדרשו היו נמוכים מידי והיו דורשים תוספת תשלום. אבל אני לא יכול להבין מדוע ההתעקשות להעביר סתם עוד כספים לחברות ביטוח מנופחות. הדרישה, שבפוליסה חייב להיות מצוין בפרוש שהביטוח תקף בישראמן, היא לא מציאותית. ברור שלאף אחד אין ביטוח כזה. גם לא ממש ברור לי הפרש מחירי הביטוח בין המשתתפים בחצי לבין המשתתפים במלא. האם מישהו מכיר ביטוח שמגביל את המבוטח במשך הפעילות? שמעתם פעם על ביטוח שונה לרכב שנוסע רק שעתיים ביום? (ובמאמר מוסגר: אנחנו נדרשים לרכוש ביטוח מבלי בכלל לראות את תנאיו). כפי שציינתי, הויכוח כאן הוא עקרוני על כוחניות חברת הביטוח שמנסה להתנער מהסכמים. פוליסת הביטוח של האיגוד היתה גלויה באתר האינטרנט של האיגוד ואנשים רכשו את הפוליסה לאחר שעיינו בה ומצאו אותה מתאימה לצרכיהם. היום זה הישראמן, מחר יגבילו את האימונים בכבישים המסוכנים, שחיה ללא מצופים בים והשד יודע מה עוד. צריך לעצור את זה כאן ועכשיו!
