הודעה חשובה לכל ה
שהחליטו
לנטוש את הקן.
קודם כל חבל!
להחרים את הפורום ולא לכתוב בו
זו וודאי אינה הדרך - תהיה הסיבה אשר תהיה.
לכולנו יש צורך ואפילו דחף להיכנס באופן יומיומי לפורום
לקרוא, לכתוב, לפגוש את החברים, להחליף רשמים ואפילו להתווכח, ולהתקוטט.
ברגע שאנחנו מונעים זאת מעצמנו באופן יזום ומלאכותי, ומחניקים את הרצון הטבעי
שיש לנו להיות פה, אנחנו עושים עוול קודם כל לעצמנו.
אז נכון, שיש בכך איזושהי אמירה והסתייגות מהנעשה כאן או מהאנשים כאן,
אבל אפשר להביע את ההסתייגות הזו בדרך אחרת.
אנחנו כולנו אנשים בוגרים המיטיבים להביע את עצמנו בכתב כל אחד בדרכו שלו,
ואם משהו או מישהו מפריע לנו ועומד בדרכנו, יש לפנינו כל הכלים והאמצעים
להשתלח בו ולהשיב לו מנה אחת אפיים או לחלופין להתעלם מנוכחותו.
אז לא כולם מסכימים בנושא זה או אחר - אז מה?
חלק אנשי ימין ״חשוך״ וחלק אנשי שמאל ״נאור״ - אז מה?
חלק היו חברים טובים, והיום כבר לא - אז מה?
חלק נפגעו ונעלבו אבל גם פגעו והעליבו - אז מה?
מה כבר קרה? למה אי אפשר להניח לדברים ולהתקדם הלאה?
הרי גם בחיים החוץ - וירטואליים שלכם אתם מוקפים בכל מיני סוגים של אנשים.
לא תמיד אתם יכולים לבחור את האנשים שסביבכם ובכל זאת מתמודדים.
לקום וללכת זה אף פעם לא פתרון טוב, בטח לא לטווח הארוך.
להישאר ולהתמודד - לטוב ולרע - תמיד עדיף ומוכיח את עצמו.
אני קוראת לכל החברים שהדירו רגליהם מהפורום
לחזור ולכתוב בו כתמול שלשום.
חברים, אתם חסרים!
לנטוש את הקן.
קודם כל חבל!
להחרים את הפורום ולא לכתוב בו
זו וודאי אינה הדרך - תהיה הסיבה אשר תהיה.
לכולנו יש צורך ואפילו דחף להיכנס באופן יומיומי לפורום
לקרוא, לכתוב, לפגוש את החברים, להחליף רשמים ואפילו להתווכח, ולהתקוטט.
ברגע שאנחנו מונעים זאת מעצמנו באופן יזום ומלאכותי, ומחניקים את הרצון הטבעי
שיש לנו להיות פה, אנחנו עושים עוול קודם כל לעצמנו.
אז נכון, שיש בכך איזושהי אמירה והסתייגות מהנעשה כאן או מהאנשים כאן,
אבל אפשר להביע את ההסתייגות הזו בדרך אחרת.
אנחנו כולנו אנשים בוגרים המיטיבים להביע את עצמנו בכתב כל אחד בדרכו שלו,
ואם משהו או מישהו מפריע לנו ועומד בדרכנו, יש לפנינו כל הכלים והאמצעים
להשתלח בו ולהשיב לו מנה אחת אפיים או לחלופין להתעלם מנוכחותו.
אז לא כולם מסכימים בנושא זה או אחר - אז מה?
חלק אנשי ימין ״חשוך״ וחלק אנשי שמאל ״נאור״ - אז מה?
חלק היו חברים טובים, והיום כבר לא - אז מה?
חלק נפגעו ונעלבו אבל גם פגעו והעליבו - אז מה?
מה כבר קרה? למה אי אפשר להניח לדברים ולהתקדם הלאה?
הרי גם בחיים החוץ - וירטואליים שלכם אתם מוקפים בכל מיני סוגים של אנשים.
לא תמיד אתם יכולים לבחור את האנשים שסביבכם ובכל זאת מתמודדים.
לקום וללכת זה אף פעם לא פתרון טוב, בטח לא לטווח הארוך.
להישאר ולהתמודד - לטוב ולרע - תמיד עדיף ומוכיח את עצמו.
אני קוראת לכל החברים שהדירו רגליהם מהפורום
לחזור ולכתוב בו כתמול שלשום.
חברים, אתם חסרים!
