אני ניתחתי את העניין...
אוקיי, אז הנה זה: גלעד נופים היה פעם ילד רגיל לחלוטין. אתם יודעים, עד כמה שילד כעור בצורה מדהימה, עם עיוותים קלים בפנים, בעיות מוטוריקה עדינה, ומתנחל-יכול להיות רגיל. יום אחד הגיע להתנחלות של גלעד אלטזעכן. כן כן, האוטו הדפוק והמצ'וקמק שצועק שטויות וגונב לי מהחצר חמישה כסאות פלסטיק, שני עציצים וכבשה. האלטזעכן הגיע לאורנית ואמו של גלעד יצאה אל הרחוב לשמע הצעקות המוזרות. על חלקו האחורי של הרכב החלוד היא ראתה חפץ מלבני ושטוח, מבריק בצורה יוצאת דופן. כשהיא נעמדה מולו, היא ראתה את בבואתה משתקפת אלייה. זוהי הייתה מראה. עד אז באורנית לא היו מראות, כי כל דבר מגיע לאורנית קצת באיחור. כן, גם ההשכלה. בכל אופן אמו של גלעד קנתה את החפץ הנחשק תמורת 700 שקלים חדשים, ושתי כבשים שהיא גנבה לערבי שהיא גרה לו בשטח. ואם אתם תוהים על מה המחיר המופרז, אז אמו של גלעד לא בורכה בשכל רב. אפשר אפילו לומר שכשהיא נכנסת לחנות נעליים היא מורידה את ממוצע האייקיו בכמה נקודות. ולכן היא קנתה את המראה במחיר כה מופרז. היא הביאה את המראה הביתה ותלתה אותו בחדרו של בנה האהוב גלעד. היא תלתה את המראה בחדר שלו שכן היא רחמה עליו. הוריו של גלעד תמיד נהגו לפנק אותו, שכן הם חשו צער רב שגלעד יצא קצת חריג ושונה משאר הילדים. גלעד חזר מבית הספר ואמו מיד קראה לו לחדרו, גלעד נכנס לחדר וברגע שהסתכל במראה קרה דבר נורא. גלעד היה המום מן הדמות שהשתקפה במראה. הדמות הייתה כל כך מכוערת, הוא חשב לרגע שהוא מסתכל על צואת גמלים שאכלו יותר מידי שזיפים ושתו טקילה זולה בפאב מקסיקני מטונף. הוא צעק בבעתה ובחלחלה "אמא! מהי המפלצת הזו?". אמו הרגיעה אותו ואמרה לו שזה הוא. גלעד היה עצוב מאוד, הוא בכה במשך מספר ימים ולא יצא מהבית. לאחר מספר ימים גלעד חזר לבית הספר, ולכאורה הכל חזר לשגרת היום יום. אך לא כך הדבר. גלעד השתנה לבלי היכר. הוא איבד את בטחונו העצמי הגבוה, ועקב כך הפסיק לרכוש לעצמו חברים, גם את אלו שהיו לו-הוא איבד. מצבו החברתי הדרדר והוא הרגיש בודד כמו תא מוח במוחה של אורלי ויינרמן. גלעד היה מיואש, הוא לא ידע מה לעשות, מספר שנים הוא חי בתחושה הזו של חוסר מימוש, של בטחון עצמי נמוך ושל פחד מהחברה ומהסביבה. אך לאחר מספר שנים הוא פגש עלם נאה, משכיל, סנוב וצנוע העונה לשם מתן. מתן היה כל מה שגלעד חלם להיות, אך לעולם לא יצליח. גלעד התמלא ברגשות קנאה כלפי מתן, שכן ליד מתן הוא הרגיש כמו נעלי גלי, ליד נעלי ריבוק. חיקוי זול, עלוב ולא איכותי. הקנאה של גלעד למתן בערה מו מבפנים ויום אחד הוא החל לנתב אותה לעקיצות וירידות על מתן. העקיצות והירידות היו נחותות לחלוטין, שכן גם ההומור כנראה עוד לא ממש הגיע לאורנית, וזה שהגיע-נשגח בשנות החמישים. גלעד הוציא את זעמו הפנימי על מתן, אך מתן לא הגיב לגלעד. מה רבה הייתה עצבותו של גלעד כשראה שמתן לא מתייחס לירידותיו. גלעד החליט לעשות מעשה. הוא הלך לשוק החיות בכפר הערבי הקרוב לביתו ושם החל בתנועות מגונות כלפי ערבים. גלעד ייחל למותו שלו ולכן התגרה בטיפוסים מסוכנים. לרוע מזלו, גלעד היה כל כך חסר מזל, אוויל ובור, שאפילו להתאבד הוא לא הצליח. מישהו אחז בערבי העצבני והנל וויתר לבסוף. גלעד חזר לביתו אבל וכפוי ראש, וכמובן מצא פורקן בהודעה עצובה למדי, שבה הוא מנסה לעצבן את מתן. מתן בינתיים, ישב לו מחוייך אל מול המחשב, אך ליבו נכמר בו כלפיי הילד הכעור, הטיפש והמעוות שגר בהתנחלות. מתן החליט לעשות מעשה טוב. הוא יגאל את גלעד מיסוריו ויהרוג אותו. הוא החליט לעשות זאת במועדון הנקרא ג'י ספוט ב-26.8.מתן זמם מזימה מתוחכמת ומשעשעת אבל כאן אני נאלץ לסיים. המשך יבוא....