הודעה כללית על כל עניני פורום תרבות

trigotrigo

New member
הודעה כללית על כל עניני פורום תרבות

פולין! לא שרשרתי לאף אחד מהם כי יש כמה. אני לא חושב שפורום המסע לפולין, שעוסק בחווית העיצוב העצמאי של זהות בני-נוער בזמן מסע אל מחנות ההשמדה, הגטאות והתרבות היהודית שבפולין, הוא מקום להחליף בו השמצות ולדבר בשפה בוטה אחד כלפי השני. חוויות אישיות רצויות פה בהחלט, על אחת כמה וכמה של ניצולי שואה וילידי דור שני ושלישי, אך לאף אחד אין את הזכות לבוא ולהגיד לאדם שהחוויה שלו שגויה. כל אחד חווה את הדברים אחרת, כל אחד בוחר אם להבין/לא להבין, להאמין בה'/לא להאמין בו, להזדהות עם קהילה אחת או אחרת, לבכות או לחייך, להביט לעתיד או לתקן את ההווה. אם למישהו יש חוויה, הוא צריך לקבל תגובות שתומכות ומעודדות גם אם אין הזדהות איתה, וכך לגבי כל אחד שכותב כאן. אין שום סיבה שגם בפורום הזה נתחיל לקלל אחד את השני. אנחנו לא פוליטיקאים, עדיין.
 

א ת י 10

New member
אני מאד שמחה שמצאת לנכון לכתוב

כי בדיוק על זה רציתי גם אני לכתוב. אני בת הדור השני לניצולי שואה וכותבת מזה מספר שנים בפורום "שואה - דור שני ושלישי". אנחנו, חברי הפורום הוותיקים, היינו אלה שהמלצנו בפני מנהלת הקהילות של תפוז לפתוח פורום מיוחד שיקרא: "המסע לפולין". לפני כן, פשוט היתה בכל פעם הצפה של שאלות מצד בני נוער שעמדו לצאת במשלחות לפולין, וביקשו עצות ותשובות לשאלות, שחזרו על עצמן שוב ושוב. מכיון שהפורום שלנו מוגדר כ"קבוצת תמיכה" - הרי שהעובדה שהפכנו למעין "לשכת מודיעין" לענייני פולין והמסע, מה גם שרובנו טרם היינו שם בעצמנו - הקשתה עלינו מאד. שמחנו מאד כשהפורום נפתח, אנחנו מפנים אליו ברצון בני נוער הפונים אלינו בשאלות בענייני המסע, וניתן להגיע לפורום שלכם ישירות מהפורום שלנו - ע"י הקלקה על הלינק המופיע שם. מזה כמה חודשים, אנחנו גם מוצאים עצמנו מוטרדים ע"י האדון הנכבד מקסיו, שהחליט שיעודו בחיים הוא אהבה ופיוס ואחווה. לא אלאה אתכם בכל נפתולי העניין. האיש אינו מסתפק בהרצאת דיעותיו באריכות עד כדי הפלת שממון ותרדמת, אלא מתנפל בצורה ברוטאלית על כל מי שלא חושב כמוהו. לזוועתי, גיליתי בימים האחרונים, שהוא החליט לפעול גם פה, וזה כבר ממש עניין רציני! הפורום הזה נועד (ושיתקנו אותי כל אלה שחושבים שאני טועה) - להוות קבוצת תמיכה והתייחסות בראש ובראשונה לאלה שעומדים לצאת במשלחות לפולין. לשיתוף בהכנות, להעלאת שאלות וספקות - הכל. המטרה השניה היא - לחלוק את החוויות הקשות מן המסע, לאחר שחוזרים משם, לעתים קרובות מוצפים ומבולבלים. הפורום הזה נועד לבני הנוער. הוא לא נועד למבוגרים, שכבר יש להם דיעה מגובשת לכאן או לכאן - כדי שיגיעו וינסו לשטוף את מוחכם הצעיר במסרים שונים. בעיקר מקוממת דרכו של האדון מקסיו. הוא מטיף למפגשים, להבנה, לפיוס ומה לא? אבל רק נסו להתווכח איתו - ותקבלו מייד את הרפורטואר המלא של הביטויים שלו, שבד"כ מתמצים בביטויים: חרא, שיט, בתחת שלי וכד'. גם אילו הייתי מסכימה עם מקסיו בכל דבריו - עדיין אני בטוחה שהפורום הזה הוא המקום האחרון כדי להטיף להם. בכדי להבין, להאמין, להתפייס וכל הדברים הטובים האלה - צריך קודם כל לדעת, להכיר! ורק אח"כ, לגבש דיעה. צר לי מאד על שמנהלת הפורום ועוד חברים, לא מעמידים את הדברים באור הזה. ולא מראים לכל מיני מטיפים מטעם עצמם את הדלת - ברגע שהם מופיעים! אני קוראת למנהלת הפורום וגם למקסיו, מילת שלום ו-OLD CAT - לאפשר לחברי הפורום הזה לפעול עפ"י הבנתם וצרכיהם. זה לא המקום להביא לכאן ויכוחים לא סגורים מפורומים אחרים. זה בודאי לא המקום להטפות מוסר מכל כיוון שהוא. סעו לשלום, ילדים של כולנו. מזומנת לכם חוויה לא קלה. נסו קודם כל ללמוד, לחוות ולדעת. בעוד מספר מועט של שנים - כבר לא ישארו עמנו בני הדור הראשון שחוו את הזוועות על בשרם, והלפיד עובר אלינו, בני הדור השני וביתר שאת אליכם - בני הדור השלישי!
 

maxiusis

New member
../images/Emo41.gifאני סולח לך אתי-את מאוד חולה../images/Emo70.gif

אני בטוח שהנוער הישראלי מסוגל להבין בעצמו, מה שמובא לפניו ללא הארס והשטנה אשר את מפיצה ובו את מנסה להרעיל גם את הנוער בעקבות מחלתך. אני סולח לך אתי- את באמת מאוד חולה
"אני בהחלט מסכים ש"שחובת ההוכחה על הפולנים והגרמנים שהם "אוהבים" אותנו היהודים באשר הם ולבקש סליחה ברמת "האיש-הקטן" ולא הפוליטיקאים." אין לי צל של ספק שזו הדרך. אלא, שזה אפשרי אך ורק כאשר מתקיימים מפגשים פנים אל פנים בין אנשים, בין ברואים בצלם משלושת העמים, יהודים, פולנים וגרמנים. המדברים ביניהם, מלבנים ביניהם את המחלוקות תוך שאיפה להגיע להבנה. חוויתי זאת בעצמי, כאשר נפגשתי לראשונה בשנת 1983, בקיבוצי, עם מורה גרמני, בני משפחתו, וקבוצה של תלמידים אשר לקחו חלק בביקור בישראל במסגרת חילופי נוער בין שני בתי ספר של ערים תאומות. המפגש האישי והבלתי אמצעי, הביא אותי להכרה שאין כל תחליף למפגש פנים אל פנים עם בני עמים, אשר תהום פעורה ביניהם בעקבות השואה ומשקעי העבר. מאז הייתי שותף למפגשים רבים, אשר רק חיזקו בי את ההכרה, שזו הדרך לניפוץ סטיגמות, גישור על משקעי השואה, וכי רק כך ניתן להגיע להבנה, להכרות הדדית ולפיוס בין הדורות הצעירים. בשנת 1991 נפגשתי עם קבוצה של מורים פולניים על אדמת גרמניה. בשיחה שניהלתי אתם, במסגרת מפגש חופשי, בלטה הכמיהה שלהם להיפגש עם יהודים וישראלים, להיפגש עם נוער מישראל. מסיבות טכניות בלבד לא הצלחנו לקיים את המפגש בין בני הנוער הפולנים והישראלים. היה זה ביקור של קבוצת בני נוער מקיבוצי בגרמניה, במסגרת מפגשי נוער ישראלי-גרמני. בני הנוער מהקיבוץ התארחו בבתי משפחות בני גילם הגרמנים. יחד ביקרנו באתרים השונים באזור. ביקור התלמידים הפולנים בגרמניה היה במסגרת חילופי נוער בין שני בתי ספר של ערים תאומות. בעת שהתלמידים הגרמנים התארחו בפולין הם קיימו שיעורים משותפים בארכיון אושוויץ יחד עם התלמידים הפולניים. היה זה לאחר התמוטטות ברה"מ, השתחררות פולין מעול הכיבוש הקומוניסטי-סובייטי, נפילת חומת ברלין, חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ופולין בשנת 1989. חשתי שמתחיל עידן חדש. מסעות פולין של הנוער הקיבוצי, אשר נערכו במתכונת המורחבת, כללו מפגשים עם נוער פולני. בני הנוער מפולין התארחו בארץ, נפגשו ולמדו יחד עם הנוער הישראלי. במפגש הבלתי אמצעי, שאין לו תחליף, יכלו התלמידים להכיר האחד את השני, לשוחח על הנושאים המעיקים, להגיע להבנה כלשהי. בעת הביקור בפולין, בני הנוער מישראל נפגשו עם עמיתיהם הפולנים. אני לא מכיר דרך אחרת. אני מאוד מקווה, ששרת החינוך החדשה תמצא לנכון להעזר בניסיון שנצבר במסעות העבר לפולין, של בני הנוער מהתנועה הקיבוצית. לי אישית לחלוטין לא מובן מה הפחד שיש בישראל מלקיים שיעורים משותפים עם נוער פולני וגרמני לשם הפקת לקחים לעתיד טוב יותר למין האנושי. אני לא מכיר דרך אחרת לניפוץ סטיגמות ודעות קדומות. זו צריכה להיות שאיפתו של כל איש חינוך המכבד את עצמו להגיע למפגש משולש שכזה ולקיים במסגרתו פעילות חינוכית משותפת. בביקורים שלי בפולין, נפגשתי עם אנשים בני גילים שונים, כולל בני משפחתי הפולנים, אותם איתרתי בשנת 1998 (כתבתי על כך בהרחבה בפורום דור שני - אכתוב מאמר על כך). השיחה הבלתי אמצעית בין בני אדם, היא האמצעי היחיד אותו אני מכיר, בכדי לגשר על משקעי העבר, על הכאב והזיכרון אותו אנחנו נושאים מהשואה. הפולנים כמהים למפגש כן ואמיתי עם עמיתיהם הישראלים. שמעתי לא מעט דברי שבח והתפעלות מצד ישראלים שהיו בפולין בביקורים פרטיים או לצורך עסקים, שלא במסגרת טיול קבוצתי מאורגן, על היחס לו זכו. על החוויה של המפגש עם בני שיחם הפולנים. אני לא יודע מה זה "לבקש סליחה ברמת "האיש-הקטן"", מבלי להיפגש עם אותם האנשים, מהם מצפים לבקשת הסליחה. לא ניתן להגיע לשום הבנה וגישור על פני התהום הפעורה בינינו ובין הפולנים, בעקבות השואה ומשקעי העבר, מבלי להיפגש עמם פנים אל פנים. בברכה, איציק שילדר - Maxiu
 

trigotrigo

New member
אנא ממך, איציק

ביקשתי שלא יגיעו ריבים כאלה לפורום. לא אתה ולא אתי גורמים לדבר הזה לקרות. כל אחד מכם צודק, אבל אם תתנגחו אחד בשני, זה לא יוביל אתם הפורום הזה, שנועד גרידא לבני נוער המעוניינים לספר ולדבר על המסע לפולין.
 
למעלה