הודעה לטובה

[vella]

הודעה לטובה

טובה שלום לא עניתי לך מיד היות והמחשב שלי היה בתיקון. אשמח לענות על כל שאלה ולסייע בכל. לגבי בעלי השמחה הייתה מוקדמת מידי. הוא מסרב ללכת למרכז היום בטענה שהמקום אינו מתאים לו ושאין לו עם מי לדבר. לאמיתו של דבר אין להם הרבה ניסיון עם אנשים במצבו. הוא במעט מבין ומתקשר.הפעילויות המוצעות שם הם לאוכלוסיה מבוגרת ובחלקה מוגבלת.כרגע הוא בבית עם המטפלת.היא אישה חמה אוהבת ונעימת הליכות.אך הקושי הוא במה להעסיקו למשך לפחות שמונה שעות. אני מקוה להיות יצירתית ולמצא במה להעסיקו. התחום שכמעט ולא נפגע אצלו הוא התחום המוזיקלי.הוא אהב ואוהב מאד מוזיקה קלאסית.אוהב לשיר.האינטיליגנציה המוזיקלית שלו מאד מפותחת.אני חושבת על התחום הזה.אולי להביא לבית מורה למוזיקה ושכל יום יעשה עמו פעילויות המתאימות לו. יחד יאתרו את אשר הוא מסוגל לעשות. מבטיחה לא להתיאש..... יש לי רגעי משבר רבים מאד.ולאחרונה גם כעס....אני זקוקה דחוף לסיוע. קבוצות התמיכה רחוקות ג"ג ממקום מגורי ואין לי כוחות נפש אחרי יום עדודה לנסוע. בידידות רבה ולה

 

[ליאורלילי]

ולה , תודה ואין צורך להתנצל

ולה יקרה , אני מבינה כמה קשה לך כי שתינו נמצאות במצב דומה. אני משערת שגם בעלי לא היה מסכים ללכת למעון יום כלשהו, בטח לא במצב הנוכחי שהוא עצמאי עדיין. גם הוא מאד אוהב מוזיקה והייתי שמחה לקחת אותו למופעים אך הכל בשעה מאוחרת והוא בשעה 8 בערב כבר עייף ואינו רוצה לצאת. הוא גם לא משתף פעולה בדברים שיכולים להפעיל אותו. ניסינו בשבת לשחק ברמיקוב או במשחק אחר והוא מסרב לשתף פעולה. מה שעדיין מעניין אותו זה לשמוע חדשות , בטלויזיה תכניות כמו של "אופרה" ואירוח ומזל שעדיין גולש גם באינטרנט. בקידוש בשבת אנו שמים לב שהוא מתקשה כבר ומדלג על מילים ואז הבנים אומרים בשקט את הברכה כמו שצריך. אנו משתדלים לכבד אותו , שיעשה כל מה שיכול עדיין. היה עצוב מאד שהיתה אזכרה לאמו ושאלתי אותו אם הוא יוכל להגיד קדיש בבית הכנסת והוא אמר לי שלא. מצד שני זה מעיד על כך שהוא מודע לאי יכולת שלו במצבים מסוימים. כשחזרנו מבית העלמין ביום שישי פתאם התחשק לו לנסוע לראות את הבית הישן שלהם ברעננה, כשהסברתי לו שאין זמן הוא חשב מעט ואז ניסה להגיד לי במילים ובתנועות ידיים שהוא רוצה לנהוג. הוא כבר לא נוהג למעלה משנה. הסברתי לו שהוא חולה ולוקח תרופות וזה מסוכן וברוך השם הוא לא כעס והבין ונרגע. הבטחתי לו שניסע באמצע השבוע לשם. גם אני מאד חסרת סבלנות ומלאה בכעס ותסכול ומנסה לעבוד על עצמי להיות יותר רגועה. לפעמים אני מרגישה שאני בורחת ממנו , אך אין לי ברירה כי אחרת גם אני ארד מהפסים. גם אני רוצה קבוצת תמיכה וגם בתי בת ה 22 והוא לא מוכן לשמוע על קבוצה. אולי ניסע לבדוק בראשל"צ. לגבי מה שכתבת , להביא מורה למוסיקה , זה יכול להיות רעיון נפלא כי יש הרבה פעילויות שיכולים לעשות בתחום התרפיה במוסיקה ויש כל מיני כלים מעניינים, גם אני חושבת על דברים כאלה , אך עד שזזים דברים , לוקח זמן. בתי רוצה עכשיו שנקנה אורגנית וכך היא תוכל לנגן עבורו ואולי הוא גם ישתתף. ולה יקרה , אני מאחלת לכם כל טוב והלואי שתמצאי רעיונות לתעסוקה עבורו. מצאי לך אפיקים אחרים לנפש כדי שתרגישי טוב יותר כי אין לך במקום קבוצת תמיכה, מאחלת לך התמודדות קלה, תודה על התשובה, חיבוק ממני לשבוע טוב, טובה