מה מצער?
אם זה נגמר כמו אסף אומר אז אולי זה לטובה. חוץ מזה, כל יום הוא התחלה חדשה. אני לא יודע למה אנשים לפעמים נוטים להיות כל כך תקועים על הדברים שקרו. זה בערך כמו לדרוך על מסטיק ואז להביט בו בזמן שאתה עדיין מתקדם. מתישהו אתה/את עלולים להכנס במשהו לא נעים. אוקי. קורה לעצור, לאסוף את עצמך ולהתחיל לצעוד קדימה. להביט לאותו כוון גם יכול להיות רעיון נחמד. אני לא חזק באמרות חכמות או דברים כאלה, אז לכן אולי אנסח את דעתי בצורה הפשוטה שלי. fuck it! החיים ימשיכו איתי או בלעדי. בן אם אני רוצה בכך או לא. אני כמובן יכול לשבת ולבכות את מר גורלי על אהבה אשר נטשה אותי, אך אין אני עושה זאת. אהבה שהיתה, חלפה לה על פני. אשמתי, אשמתה? זה לא משנה בכלל אני לא עומד להביט אל העבר במקום להביט קדימה. לעיתים זה נחמד להביט ולהזכר בערגה במה שהיה, אבל בסופו של דבר צריכים להביט קדימה. tygger בדברי תוכחה לעצמו לפני שנה (מה שהיה צריך לבוא לפני שנתיים וחצי...)