בהחלט לא מזיק. אבל האם זה המקום ?
סיפורים ? אין לזה סוף. הייתי בטיול בסלובניה והתיידדתי עם אחד הנוסעים. לאחר שהתחברנו, סיפר לי: הוא היה ב- 15 [חמישה עשר] מחנות ריכוז, שהאחרון ביניהם היה אושוויץ. באושוויץ התמזל מזלו: הוא הכיר את מי שמטפל ברכוש הנספים. בזכות ידיעתו עברית [כך !] נוצר קשר וגם הוא טיפל ברכוש הנספים. וכך שרד. כיום [נכון לפני כמה שנים] הוא מספר את סיפורו בבתי ספר. נראה שזה נותן לו הקלה.
אני סבור, אגב, שטוב שאנשים ששרדו מספרים את סיפורם: גם לתלמידים וגם למספר.