הודעות מסרים וכו'

[10 הגרי]

לרובי

יש לי את התמונה שלך עם גלי;היא יצאה ממש טובה. תכתוב לי לאן לשלוח לך אותה (אי מייל וכד').

 

[ולנטינו לוי]

היי הגר../images/Emo24.gif

ברוכה השבה

תשלחי לי את התמונות שיש לך למייל אגב, פיתחת כבר את התמונות מההופעה?

[email protected]

 

[10 הגרי]

כן,פיתחתי אותן...

אני אשלח לך אותן בקרוב.

 

[ולנטינו לוי]

../images/Emo51.gif

מחכה

 

[R o b b i e D]

הי הגרי תשלחי לי למייל

[email protected] ובתודה מראש רובי

 

[sarit29]

הגרי המתוקה ברוכה השבה

מה שלומך? הפז"מ דופק? כמה זמן עוד נשאר?

 

[10 הגרי]

היי שריתוש

אני בסדר,מה איתך? הפז"מ דופק,אני משתחררת במרץ.מצד אחד,אני מחכה לשחרור,אך מצד אחר,די טוב לי בבסיס שלי עם כל החברים.

 

[10 הגרי]

היי שריתוש

אני בסדר,מה איתך? הפז"מ דופק,אני משתחררת במרץ.מצד אחד,אני מחכה לשחרור,אך מצד אחר, די טוב לי בבסיס שלי עם כל החברים.

 

[10 הגרי]

בטעות שלחתי פעמיים את ההודעה,כי..

בפעם הראשונה המחשב רשם לי "חלה טעות.נסו לשלוח מאוחר יותר."

 

[sarit29]

דווקא לא רע בצבא חממה

היום בדיעבד הייתי חותמת קבע ויוצאת לפנסיה בגיל 42 ולא בגיל 65 בכל אופן שיהיה לך המון בהצלחה ואו את ממש קרובה לשחרור... עם החבר'ה תוכלי לשמור על קשר גם כשתשתחררי

 

[10 הגרי]

תודה../images/Emo6.gif

וכמובן שאני אשמור על קשר עם חבריי,אבל זה נראה שונה,אחרי שאתה מתרגל לראות אנשים מסויימים יום יום.

 

[ולנטינו לוי]

מרץ???

וואי זה ממש מהר את רואה את הסוף... לי יש עוד זמן...

המון זמן...

 

[10 הגרי]

האמת היא ש..

קשה לראות את הסוף עד שהוא מגיע,מכיון שהזמן עבר לי מהר כל כך,ואני לא מאמינה שבקרוב זה יסתיים. אל תדאג,גם לך הזמן יעבור מהר,אפילו שיש לך שרות ארוך יותר.

 

[hilali1]

בתור משוחררת צעירה

אני יכולה לומר שזה יעבור לך כל כך מהר... בינתיים תהני מהמעט שעוד נשאר!

 

[sarit29]

לי השחרור מהצבא היה טראומתי

בפעם הראשונה בחיי, שמצאתי את עצמי ללא מסגרת, מבולבלת ולא מבינה מה אני רוצה מעצמי ומה הצעד הבא שעליי לעשות. מצד אחד תחושת החופש מכבלי השירות הנוקשים נעמה לי מאוד, אך מאידך הייתי גם מאוד מבולבלת. היה לי ברור שאני רוצה ללמוד הבעיה שהתעניינתי בכל כך הרבה תחומים וממש לא ידעתי מה להחליט. השתחררתי בשנת 1992 בחודש יולי. הייתי בבית עד חודש מרץ 2003, ועברתי את אחד החורפים הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. מהבחינה הזו היה כייף אמיתי להשאר במיטה ולהתהפך לצד השני כשבחוץ משתוללת סופת ברד עם רעמים וברקים... חתמתי בלשכת התעסוקה והשלמתי בגרות במתמטיקה. אחותי היתה לפני גיוס וגם היא היתה בבית היינו רובצות בסלון צמודות לתנור עם כלבת הפודל הקטנה(גו'כץ - ג'ולי ז"ל) צופות בתכניות טלויזיה, מבשלות מתכונים מספרי בישול. היינו ערות עד השעות הקטנות של הלילה. היה לי ידיד ששרת בצבא כמדריך כלואים בכלא 6 והיה ער בלילות, וגם אהוב יקר ששירת כקשת בלבנון וגם הוא היה ער בלילות, והיינו מנהלים שיחות ארוכות אל תוך הלילה. וכן הייתי חופשייה כפרפר... זו היתה גם תקופה קשה של חוסר ודאות חוסר כיוון ואני מאוד מקנאה באנשים שיודעים בדיוק מה שהםרוצים. לי עד היום בגילי המופלג יש לבטים, תהיות על העבר (מה שהייתי רוצה לשנות לו הייתי יכולה להחזיר ת הגלגל לאחור) וגם מחשבות על הסבה מקצועית. אני מאחלת לכל הצעירים שבחבורה הצלחה בדרככם לחופש שתדעו למצות כל רגע והכי חשוב תהיו קשובים רק ללבכם ואל תושפעו מאף אחד שחושב שהוא יודע יותר טוב מכם. תאמינו לי, מניסיון.

 

[hilali1]

וואו את מתארת בגדול

את מה שאני עוברת (אני משוחררת חודשיים) אבל אני פשוט לוקחת הכל בצורה חיובית וטובה וכלן זה הרבה פחות טראומתי בשבילי. ברור שזה קשה ומוזר שפתאום אחרי 20 שנה אני ורק אני מחליטה לעצמי מה לעשות אבל אני נותנת לעצמי את הזמן להבין, לחשוב, לשאול, להתייעץ, ללמוד... אני מאוד מזדהה עם התחושות שלך גם אני לא סגורה על מה אני רוצה ללמוד ומתי. זה מצחיק גם אני מבשלת המון... ועושה כל מיני דברים שהרבה זמן לא הספקתי לעשות. זה מוזר להגיד אבל הלימודים שלי לקראת הבגרות במתמ' זה הדבר הראשון שאני עושה למען עצמי ורק למען עצמי כבר בערך 5-6 שנים. וזה לכעצמו משהו שצריך להתמודד איתו. בגלל זה כתבתי לך קודם ש"תעשי מה שאת חושבת מה שאת אוהבת" זו מנטרה בשבילי ובשביל החיים שלי. וד.א החורף הזה שאת דיברת עליו. אני כל כך זוכרת אותו.הייתי בת 9 נדמה לי.ובירושלים היה שלג. המון המון שלג. עץ ליד הבית שלנו קרס והיינו מנותקים מחשמל 4 ימים. שזה המון במושגים של הקור שהיה אז.

 

[sarit29]

הייתי בבית כמובן מרץ 93 לא 2003

תודה לאלירן על תשומת הלב בכל מקרה כנראה שהתחושות האלה עוברות על כולם. לגבי החורף את אומרת שירד שלג בירושליים לכם כייף יורד לכם שלג כמעט כל שנה תארי לך שירד שלג בת"א בקרייה חבל על הזמן אבל לא מספיק כבד אני שירתתי בבית נבאללה ומישהי ששירתה איתי היתה ירושלמית והיא לא יכלה להגיע לבסיס כי הדרכים היו חסומות בגלל השלג. איך כולנו קינאנו בה שהיא הרוויחה יום יומיים בבית בשלג במקום לקום ב5 בבוקר ולנסוע לבסיס. אגב ירושלים כנראה מחר אני באה לבקר העיר הקודש אמנם לא אכנס לעיר אני מתכוונת לבקר בגן החיות התנכי עם חברים (כבר הייתי שם פעמיים בעבר) ובכלל אני מתה על ירושליים ועל האנשים הירושלמים הכרתי כמה.

 

[hilali1]

תלבשי חם!!

קצת קר כאן ואני כבר התקררתי אז כמו שאמרתי תלבשי חם.. אנחנו הירושלמים אנשים מיוחדים. סתם. אבל אנחנו פשוט אחרים. באמת. גן החיות התנכ"י מקסים מקסים. בכלל עכשיו הכניסו לשם כל מיני בע"ח מיוחדים. תהני.. אני גרה 5 דקות משם. הייתי שמחה להזמין אותך לקפה אבל כל הבית שלי בארגזים אז זה קצת לא מתאים. סורי.

 

[sarit29]

איזה חמודה תודה על ההזמנה

אני מגיעה עם כמה חברים כך שזה לא היה מתאים בכל מקרה אבל יפה מצדך לחשוב. אני מאמינה שנפגש באחת ההופעות או פגישות או צילומים אם יתאפשר לך להגיע שבוע הבא. קר? איזה כייף מהממם!!! סוף כל סוף! כמה חיכיתי לרגע הזה מתה על חורף. עושה לי טוב בניגוד לרוב האנשים. אין כמו יום חורף סוער וקפוא, סרט אימים תנור דולק כוס שוקולטה חם שמיכה ושולמיות (הכלבות שלי)

 

[ולנטינו לוי]

../images/Emo6.gifהיית בבית עד מרץ 2003?

בטח התכוונת ל1993

כמה שאני רוצה להשתחרר, ולהיות "חופשי", שיתנו לי "לחיות את החיים" שלי, בלי שאף אחד יגיד לי מה לעשות, אני מאוד מפחד מזה

עד עכשיו תמיד מדריכים אותי, תמיד יש מישהו שאומר לי מה לעשות ואיך לעשות. חוץ מזה שכמו שרציתי לסיים תיכון ועכשיו אני מאוד מתגעגע, לחברה, לצחוקים ואפילו ללימודים עצמם, למורים. קשה לשמור על קשר עם כלכך הרבה אנשים. שאני אשתחרר מה אני אעשה?! הרי זה לא כמו ביה"ס, שאתה מרגיש "מחוייב" למערכת, אז אתה רוצה דווקא לא ללכת לביה"ס, ושבת בביץ. אחרי הצבא אי אפשר סתם לשבת בבית, צריך להתחיל באמת לחיות את החיים... סוף שבוע טוב לכולם אתם יכולים לראות בזה הודעה אופטימית שלי לגבי הצבא