הודעתה של אגהטכמספקש

kisses

New member
הודעתה של אגהטכמספקש

היי,חדשה בפורום. קודם כל לקח לי שעה להכנס ,כל שם משתמש שהקשתי היה כבר תפוס,מעניין.... לכן השם כזה מוזר.אני קוראת המון את הפורומים השונים ,ואף פעם לא נכנסתי כי אין דואר אלקטרוני ,החלטתי להשתמש בדואר של חברה מהמשרד ועכשיו אני בפנים. התחתנתי לפני מספר חודשים ואני מאד אוהבת את בעלי ,אבל משום מה אנחנו לא מפסיקים להתווכח על כל דבר ,חשבתי בעקבות מה שכתבתם בנושא השעמום ,שאולי בגלל שאנחנו לא יוצאים הרבה כזוג ולא הולכים לחוגים ,קורסים וכו´,אז משעמם לנו ולכן אנחנו מתווכחים המון ובעיקר על שטויות .אז החלטתי לדבר איתו אתמול ,והתחלתי בזה שאנחנו לא מטפחים את הזוגיות שלנו ,לא עושים דברים יחד ו.... במקום לדבר ,הוא ישר האשים אותי בזה שאנחנו לא יוצאים עם החברים שלו כי אני לא סובלת אותם ,ושאני יותר מידי מושפעת מהאינטרנט וכל השטויות האלו ,ומה אני כבר מדברת על זוגיות ("מה את בת 50?!"),ושכל דבר רע לי ,וששום דבר שהוא עושה לא טוב לי ,וכל פעם אני מתלוננת על משהו אחר ,בקיצור נהיה ריב רציני. לדעתי זה רק מוכיח שהזוגיות בינינו לא משהו,אם משיחה כזאת שיכלה להתפתח לשיפור הזוגיות נעשה ריב כזה גדול,לא?! עצות בבקשה.
 

kisses

New member
כמה זמן יצאתם לפני החתונה?

זה ניראה מדברייך שאתם בעצם לא כל כך מכירים אחד את השניה טוב ושאין בינכם תקשורת (נשואים מספר חודשים ומתווכחים על כל דבר) אולי כדאי שתפנו לייעוץ.
 
יצאנו...

רק שנה לפני החתונה.הוא הציע לי נישואים אחרי 4 חודשים .גם לי יש הרגשה שהתקשורת בינינו לא טובה ,אבל מה לעשות? הוא לא חושב כמוני,ולא מוכן בכלל לשמוע על דברים כמו ייעוץ,טיפול וכדומה.
 

kisses

New member
האם חשת שהתקשורת לא היתה טובה

גם לפני החתונה? בזמן שיצאתם? את האמת שאין לי מושג מה לייעץ לך אם זה היה המצב שלי אולי הייתי נותנת אולטימטום או שהולכים לייעוץ או שזהו
 
הבעיה היא

שאני מפחדת מה"זהו!" ולא בא לי להיות גרושה בת 23 ,וחוץ מזה שאני אוהבת אותו . הבעיה הנוספת היא גם שאני בן אדם מאד עצבני ובדרך כלל כשהוא יגיד מילה או משפט שלא מוצאים חן בעיניי אני ישר מתעצבנת וצועקת ,ואז מתחילה המריבה ,ואז כל הדברים המכוערים יוצאים שוב לאויר. יש לו מין הרגשה שהוא עושה בשבילי הכל,ולכל בקשה שלי הוא עומד דום(מה שדי נכון) ,אבל בכל זאת אני תמיד מתלוננת . ולכן מסקנתו היא שהציפיות שלי גבוהות מידי,ושאנחנו כנראה לא מתאימים,אבל רק המחשבה על זה עושה לי כאב בלב.
 

kisses

New member
לצערי אהבה זה לא הכל בחיים

ואם אין התאמה בין בני זוג מבחינת אופי והתקשורת מאוד לקויה אז גם האהבה לא תנצח פה. אז עם לא תלכו לייעוץ שזה ניראה לי משהוא שאתם תצטרכו לעשות באופן דחוף ניראה לי שאתם פשוט דוחים את הבלתי נימנע
 
אג´ היקרה

מהמעט שאני יוכלה להתרשם, אכן יש כאן בעיה מאד יסודית. אני לא יודעת להגיד אם אתם מתאימים או לא. אבל הנקודה היא, כרגע, אתם נשואים ואתם גם מנסים להשאר כאלה. תסכימי איתי שלהתעצבן ולצעוק לא מוביל לשום מקום. והתגובה שלו, המגננה שלו- לתקוף ולהאשים אותך, לא מובילה לפתרון. העצה שלי: תעשי את חושבים חזק חזק עם עצמך ותקבלי החלטה האם את מתכוונת להשקיע ולהלחם על הנישואין שלך, או סתם לגרור את המצב עוד כמה שנים אומללות שאז זה כבר יהיה לגיטימי להתגרש. אולי תחליטי שאין לזה עתיד ותפרקו את המערכת כבר עכשיו. זה הכל צריך להגיע ממך ואת חייבת להיות שלמה ולקחת אחריות על ההחלטה שלך ומה שמשתמע ממנה. בכל מקרה, אני מציעה לך לגשת ליעוץ מקצועי. כי הדפוס התנהגות שציינת לא נובע רק מהנישואין שלכם, אלא מהאופי שלך. וזה ניתן לשינוי, אם רק תרצי. יותר מזה- אני לא חושבת שתוכלי לנהל חיים מאושרים אם לא תתחילי לשנות קצת את היחס שלך. אבל זו רק דעתי, על סמך מעט המידע שיש לי. מסגרות יעוץ ניתן למצוא בכל מקום: את יכולה לבקש הפניה מרופא המשפחה וללכת דרך קופ"ח. לאוניברסיטאות יש יעוץ וכמובן מסגרות פרטיות. שיהיה בהצלחה!
 
אני מבינה

שהכל תלוי ביחס שלי וביחס שלו,אבל הצעקות ממש לא בשליטתי,הוא לפעמים מעצבן אותי כל כך עם עקיצות ועם האשמות שכבר נשכחו לפני הרבה זמן ,ויש לי הרגשה שמתי שבאמת הוא מנסה להתגונן כשאני מתלוננת ,אז הוא מאשים אותי בכל מיני דברים,שרובם לא נכונים (כמו שאני שונאת את חברים שלו,את ההורים שלו,שבגללי הוא לא יוצא עם חברים שלו,ולא הולך הרבה להורים שלו,ולא משחק כדורגל ,ולא רואה "בכייף" כדורגל כי אני שונאת את זה ועוד האשמות .....),ויותר מפעם אחת הוכחתי לו שזה לא נכון. בקיצור,אני לא חושבת שאני לבד צריכה ייעוץ,אלא אנחנו צריכים ייעוץ זוגי,לא?!
 
בהחלט בהחלט נדרש יעוץ

גם לכל אחד מכם וגם של שניכם ביחד. אבל בשלב הראשוני, היות והוא מאד אנטי, אולי כדאי שתתחילי לבד. גם כדי לעזור לך לקבל החלטות, וגם כדי לקבל כלים להתחיל לשבור את דפוסי ההתנהגות הנוכחיים שלכם. אולי השינוי החיובי שהוא יראה אצלך ישכנע אותו לפעול בדרך הזו. לדעתי כל שינוי לכיוון החיובי הוא תרומה ולפני שאתם עובדים על "הביחד" כל אחד מכם צריך לעבוד על עצמו. לא כך כך נעים לי לומר את זה באופן בוטה אבל אתם שניכם לא מפגינים בגרות רבה.
 
העניין הוא

העניין הוא שאם אני אלך לבד ,והוא יראה את התוצאות ,זה פשוט יקל עליו כי הוא לא יצטרך ללכת ,אני יעשה את כל העבודה ולבד,והוא פשוט יהנה מזה,בלי אפילו להודות שייעוץ הוא מומלץ.
 
זו בדיוק הגישה שיוצרת

את הבעיה - "למה רק אני - למה הוא לא גם????" את לא יכולה לשנות אותו, את יוכלה לשנות את עצמך ואת הסביבה בה הוא חיי ולקוות שהוא יגיב לשינוי בדרך שאת רוצה! ואם הוא לא יודה- אז מה? המטרה שלך היא להיות צודקת או לחיות בנישואין שפויים? וחוץ מזה, מי אמר שהוא בטוח לא ישנה את דעתו? רק בגלל שזו אחת מהאפשריות את פוסלת את כל הפעולה? מה את רוצה?
 
בניגוד להרבה מערכות יחסים

אחרות שאנו נמצאים בהן במדינתינו האוהבת... נישואים אינם מלחמה או מאבק כוח... לדעתי צריך ליזום שיחה, כששני בני הזוג רגועים ובמצב רוח טוב (אולי אפילו אחרי ארוחת ערב ביתית טובה לאור נרות או נאון). ואז להציג את העניין ככה: אתם אוהבים התחתנתם מתוך אהבה ואת מרגישה שיש לכם קצת "זיופים" כמו לכל נגן מתחיל שצריך להתרגל לכלי חדש. את אוהבת אותו ורוצה להיות איתו אבל את רוצה לנסות לעשות לשניכם מצב הכי טוב שיכול להות שחיי הנישואין שלכם יהיו מפלט האושר שלכם, הקן החמים והמושלם שלכם בתוך העולם. תאמרי לו שאת לא חושבת שאתם זקוקים ליועץ (כי זה מילה נורא מפחידה - כאילו זה הסוף) אבל אתם יכולים כן להיות היועץ של עצמיכם ורק להרוויח מזה! אז את מציעה שהוא יגיד מה הדברים שמפריעים לו ואת תגידי מה הדברים שמפריעים לך ותקשיבו אחד לדברי השני מתוך רצון טוב להבין ולשפר. ותתחילי בכך שתשאלי אותו מה הוא היה רוצה לראות אחרת ותגידי שאת מבינה ומוכנה להשתדל במקסימום שלך לשפר את הדברים הללו. אחר כך תאמרי לו מה מפריע לך (בלי לתקוף! בעדינות ובצורת דיבור של "כואב לי כשאנחנו..." או "אני מרגישה רע כש..." בשום פנים ואופן לא ב"אתה מעצבן אותי כש..." כי זה מכניס למצב של אנטי) ותבקשי ממנו שישתדל להבין ולראות כיצד הוא יכול לעזור לכם לשפר את המצב. חוץמזה אני מציעה לך: * ליזום פעילויות כיפיות משותפות * להשתדל תמיד לראות אצל בן זוגך את הדברים הטובים ולא לחפש דברים רעים (אני מבטיחה לך שכשמחפשים דברים רעים מוצאים אצל כולם! - אבל זה מתכון רע!) * ללמוד לוותר כשצריך ולא לנסות לחנך את הצד השני - כך פגשת אותו, כך בחרת בו, וכך הוא ישאר. את יכולה לעשות אמנם תיקונים קלים וקוסמטים אבל רק במה שנוגע למערכת היחסים בינכם - לא באופיו! ולסיום - יועץ זו לא מילה גסה! קל יותר ללכת ליועץ שיעזור לבנות את הזוגיות טוב מאשר ללכת אחר כך ליועץ שינסה לתקן את מה שכבר נבנה רע.
 
עוד במסגרת ההתנהגות הבונה:

* ליזום מפגשים עם חברים שלו ("חמוד! מה דעתך להרים טלפון ליחזקאל ולהציע לו לקפוץ אלינו לכוס קפה הערב? אני אכין עוגה!") * לדחוף אותו ללכת לשחק כדורגל ("כי נורא כיף לי לראות אותך חוזר אחר כך מבסוט ומאושר") ובינתיים לעשות דברים שכיף לך לעשות!!! * לשבת לראות איתו פעם אחת משחק כדורגל (שימי עיתון או ספר בצד שיהיה לך על כל מקרה שתשתעממי באופן מוגזם) * לשבת עם עצמך ולחשוב על כל הדברים שאת אוהבת בו ובגללם התחתנת איתו... ולאמר לו אותם! * להזמין את ההורים שלו אליכם לארוחת ערב/צהריים/קפה ועוגה... סתם... בלי אירוע מיוחד! * ועוד מלא דברים כיפיים וטובים שאפשר לעשות ושאחריהם אי אפשר לכעוס ולצעוק (ואם כן - הבעיה עמוקה מידי...) אם הוא מתחיל לכעוס... אל תגיבי בצעקות... חכי כמה שניות ואז תרגיעי אותו ותגידי לו שאולי יש משהו בדבריו ואולי לא - אבל את נורא תשמחי אם תשבו ותדברו על זה בשקט ובלי כעס כי את רוצה רק בטובתכם!
 
למעלה