הודעת חבר ועדת הביקורת רן

הודעת חבר ועדת הביקורת רן

חברים יקרים, העמותה לטייסי ממ"ג היא גוף יקר לליבי אך אין לכחד שמשלהי שנת 2013 הלך ונחלש עולם התוכן שהציעה לחבריה ואני אומר זאת בכאב, כמי שהשקיע מזמנו בהתנדבות מאות שעות עבודה בייעוץ מקצועי, אירגון טיולים ואירועים וייצוג מול הרשויות. היום העמותה לא נותנת כמעט דבר לחבריה וגובה כ- 800 ש"ח שחלק גדול מהם מממן את מזכירות העמותה. כאשר נאלצה ועדת הביקורת לערוך דו"ח עמדה בפניה מטרה אחת: לשפר ולעשות טוב יותר. לדאוג שכספנו יתנהל כראוי, שינתן לחברים עולם תוכן ושירותים וישמר המינהל התקין. הדו"ח חלוט והינו תוצר של מסקנות חברי הוועדה והמשקיף מר הרצל עוזר שהינו מייסד העמותה וחבר כבוד בה. לצערי, תגובת הועד אינה עוסקת בדו"ח או במסקנותיו, אלא פונה לייצר פחד וחרדה בקרב החברים בשאלה שכלל אינה עומדת על הפרק: פירוק העמותה. מעולם לא חשבתי שצריך לפרק את העמותה וכך אני חושב גם היום. באיסוף הנתונים ועריכת הדו"ח הושקע זמן רב ואני מציע לכולם להתמקד רק בו ובאמור בו כי זה בלבד מה שעומד על הפרק. הדו"ח עוסק בדברים שמשפיעים עליכם ביום יום והוא מדבר בעד עצמו וגם מפרט דוגמאות. אני לא אהבתי מה שראיתי, ואתם? תתייחסו למהות ולא לסיסמאות. שמעתי שאומרים שהדו"ח הוא פרסונלי ואישי, ואני מסכים. הדו"ח עוסק בבעלי תפקידים ובאופן שהם ממלאים את תפקידם. אנחנו כחברי הביקורת הסקנו את המסקנות. זו חובה שלנו כלפיכם. שמעתי שאומרים שהדו"ח ארוך מדי. זה נכון, כי היה הרבה מה לכתוב, ולצערי לא לחיוב. אני חושב שחברי העמותה צריכים לשמוח שועדת הביקורת לקחה בסופו של דבר את תפקידה ברצינות והפיקה מסמך שמכיל את אמות המידה למינהל תקין של עמותות לפי החוק ולפי פרסומים רשמיים. אני חושב שמגיע לכם דו"ח רציני ומפורט למרות שמדובר בעמותה קטנה, דווקא מפני שהעמותה יקרה ללבם של חבריה. זו לא בושה לשאוף שיהיה יותר טוב. אני סבור שזו חובה שלנו. לכן, אני מציע שתתעמקו בדו"ח ובמסקנותיו, אפילו אם הוא ארוך ואפילו אם קשה להתמודד עם כל הנתונים שבו. חברים יקרים, אחרי כל זה, רק אתם תחליטו מה המשמעות של המסקנות שבדו"ח. תרצו תמשיכו. תרצו - תשנו, אך לדעתי - אסור לפרק את העמותה. ברמה האישית, העמותה היא עמותת חברים אך חברי הועד הנוכחיים אינם חבריי עוד ואין לי שמץ של אמון בהנהגתם. לכן, אני מודיע על הפסקת חברותי לאלתר בעמותה. אמשיך לטוס, לארגן טיולים, להרצות ולהיפגש עם כולכם ברחבי הארץ, כי עבורי; זה מה שהיה ונותר חשוב באמת. בידידות, רן נ.ב מי שמבקש להעמיד שאלות לועדת הביקורת יכול לפנות אלי או לאפי אבישאול, בכתב או בעל פה, ונשמח להתייחס.
 
רן ידידי

אולי אני קצת קשה הבנה (עניין של גיל) אבל אתה אומר (פעמיים לפחות) שאסור לפרק את העמותה ומאידך, אתה מחליט לפרוש. האם פירוש הדבר הוא שהעמותה היא טובה, אבל לא מספיק טובה בשבילך.
כמי שהיה בעבר חבר בועד וגם יו"ר ועדת בקורת זכור לי מהעבר שהיתה התנהלות לא-תקינה של הועד ובכל זאת לא פרשתי . אם הועד הנוכחי אינו נראה לך, השאר בעמותה ופעל להחלפתו. יש מספיק חברים חרוצים וישרים שמסוגלים לעמוד במשימה.
אולי זריקת המפתחות עוזרת לך לשחרר לחצים, אבל אינה פותרת דבר. השאר והלחם!
 
יורם עמיתי

אתה טועה אם אתה חושב שתפקידי להילחם במישהו. נערך דו"ח והוא מדבר בעד עצמו. יתכבדו חברי העמותה ויבחרו את גורלם. זכותם המלאה להחליט מה ברצונם לעשות ויש לכבד זאת. אני החלטתי שאני, אישית, לא מוכן לשלם דמי חבר לעמותה במצבה הנוכחי ובהנהגתה הנוכחית. זכותי.להתראות באוויר.
 

bensand

New member
יורם כמה מילים על רן

גילוי נאות רן ואני חברים טובים, לא חברים מהמקצוע, מהילדות או מהבית ספר... אנחנו חברים לטיסה בממ"ג, נפגשנו די במקרה, טסנו יחד, שיתפנו פעולה יחד להרמת טיולים ועוד ואנחנו חולקים אהבה לטיסה, לתחום ולחברים בתחום. אני עד ברמה כמעט יומית לכמות הזמן שרן משקיע בתחום, לא למען עצמו, לא למען כיסו (אם כבר מוציא מכיסו), לא למען חבריו הקרובים אלא למען התחום כולו וקידומו. היום היה עוד יום כזה שבו נעשתה הקרבה גדולה למען חברינו הטייסים ועוד יסופר על זה. מעבר לידע ולנסיון שיש לאדם, נכונותו ללמוד ולהחכים את עצמו ואחרים ללא משוא פנים, או רווח עם המון הומור וידע, סחפה אותי ומרשימה אותי כל פעם מחדש והלוואי והיו עוד כאלה בתחום. העמותה חשובה, כך גם אני חושב, במתקונת כזו או אחרת (כפי שרן כתב, יחליטו החברים על עתידה) אבל אני מבין ומחזק את רן בהחלטתו, אני חושב שהיא נכונה וראויה לאור המצב שנוצר, ולא כולם חשופים למצב שנוצר. בל נישכח שיש עוד חברים טייסים שאינם חברי עמותה, ואני נדהם כל יום מחדש כשאני מגלה כמה טייסים יש מחוץ לעמותה, שהרי אין חובת חברות בעמותה והרשות נתונה, וצריך לדאוג גם להם, ואפשר לתרום גם מבחוץ, ואף רבות מבלי להילחם, בסופו של יום אנחנו עוסקים בתחביב וטו לא. מלחמות יש מספיק סביב לנו וגם מבית, בואו נשאיר את התחביב תחביב.
 
למעלה