הוד שתקנותי חוזרת ובגדול

[מאי19]

הוד שתקנותי חוזרת ובגדול

שלום וסליחה על השתיקות המביכות, אם כי קראתי אתכן יום יום. הסתדרתן דווקא מצויין בלי הקשקשת שלי ובכל זאת אני רוצה לשתף אתכן בדילמה שלי. אני רוצה לשתף גם את פורג´ ואת חד הורי 34 אבל בלשון נקבה אני כותבת כי אנחנו הרוב

הילדה שלי התחילה לקרוא לחבר שלי אבא. בהתחלה תיקנו אותה והיום כבר לא תיקנו. יש לה אבא והיא גם לו קוראת אבא. הוא לא רואה אותה הרבה, לא מספיק בכל אופן. וזאת בחירה שלו. אני לא מציגה ולא מדברת איתה על החבר שלי כעל אבא אבל פתאום היום היתה לי תחושה שזאת באיזשהו מקום בחירה שלה ואם ככה נוח לה אז בסדר. מצד שני, אני אומרת לעצמי שאולי זאת טעות נוראית. יש לה יחסים קסומים עם החבר שלי. גם אני במקומה הייתי רוצה שהוא יהיה אבא שלי. היא גם אוהבת את אבא שלה אבל אני מרגישה שהיא כועסת עליו, שהוא חסר לה, שהיא מרגישה שהוא לא שם מספיק בשבילה. היא קטנה בת שנתיים וקצת עוד אי אפשר ממש לנהל שיחות על דברים כאלה. אז עכשיו היא הלכה עם אבא שלה האמיתי לכבוד שבועות ואני נשארתי עם דילמה וכאב לב קל.

 

[חגית חד הורית]

נראה לי

(שאני וניצת כותבות ביחד תשובה

) בלי לחץ מצידך את יכולה לומר לה ולהסביר מי זה אבא ומי זה החבר. שתקרא לו אבא, אבל את צריכה לוודא שהיא יודעת שהוא לא באמת האבא שלה, כמו בכל פעם שהיא אומרת לך, ´איפה אבא?´ את תעני לה, XXX (את שמו כמובן, בעבודה, ואבא שלך YYY (את שמו כמובן

) נמצא בבית שלו. כל הזמן להראות לה את ההבדלים. כי נראה לי שזה באמת בגלל המחסור שלה בבילוי עם האבא האמיתי (אגב, כמה היא כן רואה אותו? לא אמרת כמה אמרת רק את דעתך שזה לא מספיק) מה שחשוב זה שאסור שזה יתקבע אצלה, כי הוא הרי לא האבא שלה. כשהיא תיגדל, היא תבין

 

[מאי19]

תודה חגית

היא אמורה לראות את אבא שלה כמו בכל הסכם סטנדרטי, פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה. אבל בפועל אין ימים קבועים כי הוא לא רוצה. הוא אף פעם לא לוקח אותה לשבת שלמה. אם לוקח אז או שישי או שבת ורק מהצהריים עד הערב, אף פעם לא ישנה אצלו. למרות שהעברתי לדירה שלו חצי מהצעצועים ואירגנתי לו שם מיטה. כמעט אף פעם לא פעמיים בשבוע, בדרך כלל פעם בשבוע, וגם זה לא תמיד. לאחרונה פעם בעשרה ימים, לוקח מהגן בארבע מחזיר בשמונה. בקיצור, מה שנוח לו. אני מאוד מקפידה וזה גם באופן טיבעי כמובן שלאבא קוראים אבא ולחבר קוראים בשם. אבל לא בא לי להיות בוטה ולהגיד לה כשהיא קוראת לחבר אבא, "הוא לא אבא שלך". אני חושבת שהיא יודעת טוב טוב מי הוא מי. קצת כואב לי הלב עליה שככה הוא מבלבל אותה, האבא שלה, אבל בכל מקרה זה האבא שלה והיא תצטרך ללמוד לחיות עם זה. לצערי לא אוכל לחסוך ממנה את זה.

 

[חגית חד הורית]

את רואה, טעיתי פעמיים ../images/Emo13.gif

(קודם כל בנוגע לניצת, סתם הייתה לי הרגשה

) אחר כך בנוגע לתדירות המפגשים. מההודעה הראשונה שלך הצטייר לי שהם נפגשים לעיתים הרבה יותר רחוקות. אין צורך להיות בוטה כלפי הילדה, חס וחלילה, אבל להכניס לה את זה לראש (כאילו שהיא לא יודעת) כשהיא שואלת שאלה שנוגעת ל´כאילו´ אבא שלה, את תעני לה עם השם שלו, אפילו אם את יכולה להסתפק בכן ולא. כן, ´XXX יאכל איתנו ארוחת ערב´. מה לעשות, לפעמים בתור הורים, אנחנו כמו תקליט

 

[ניצת שושן]

../images/Emo6.gif

חגית כמעט צדקת... בא לי להגיב אבל גם אני כמו אביגיל חולה וקשה לי לאמץ את התאים האפורים...

 

[רק אביגיל]

קשקשת?

כמעט הייתי אומרת , הלוואי

, סתם , סתם. טוב , זו באמת בעיה , גמני לא הייתי רוצה לשמוע את הג´וניור קורא למישהו אבא , אפילו עם יחס חם ובאמת "אבהי" שהיה מקבל . וצדקה חגית , לדעתי , כלומר לא לבוא ולאמר "זה לא אבא" אלא על דרך החיוב ובמנות קטנות מותאמות לגיל. כלומר , אם היא אומרת אבא , פשוט לאמר את השם שלו ולא יותר. פיצפונת : אמא תראי מה אבא הביא לי אמא : איזו מתנה יפה הביא לך משה.... וכן הלאה

ג´וניור עד היום קצת מתבלבל במשחקי התפקידים בחייו של אבא של הג´וניורים הגדולים ואבא שלו. הוא בטח זוכר ששניהם היו בטקס הברית שלו ומאז הוא מבולבל . (שלא לדבר על הבילבול בשמות ביניהם

במיוחד בתקופות הארוכות שלא שמע ממנו דבר , מאביו ) כי אנחנו חברים טובים ואותו הוא רואה אפילו יותר מהאמיתי שלו , נוסע איתו למשפחה שלהם , קורא לאמא שלו ספתא והיא מקבלת אותו כנכד שלה (כולל ליל הסדר האחרון שנערך אצלם) וכל המשפחה שלו מכירה אותו מינקותו והוא מקובל עליהם כאח של הגוניורים הגדולים ולכן חלק אינטגרלי מהמשפחה וככה התרחבה לו המשפחה שלו. (אני כבר גולשת יותר מדי [לא באינטרנט , אלא מן הנושא

] ) . פעם אני אולי אזכר באותה שיחה מרגשת שהתנהלה ביננו באחד הערבים לפני כשנתיים בנושאי זוגיות ,משפחתיות , העץ וקירבות משפחה ואעלה את זה על הכתב. בזמנו התרגשתי אך התעצלתי ומרבית הפרטים נשכחו ממני. אבל מכל זה רציתי לאמר , שתמיד , עד היום , יוצא לי לתקן אותו בעניין השמות (הנ"ל). רק לאחרונה הוא התחיל לאמר את המילה "אבא" , עד לפני זמן קצר הוא השתתמש רק בשם. אולי עכשיו שלקח אותה קצת ליותר זמן , ממה שסיפרת בהודעה השניה שלך , זה יסדר לה קצת את ההירהורים ולך את הלב?

*נגמר לי השמפו של הקשקשים*

 

[העקשנית]

מאי שלום-לי דווקא יש דעה קצת שונה../images/Emo171.gif

שהילדה תקרא למי שהיא רוצה איך שהיא רוצה-ואת אל תעירי לה ואל תפריעי לה. היא עושה את הבחירות שלה. אלו הם החיים שלה. היא מאד קטנה ולמעשה אין לה אבא-כי אבא של פעמיים בשבוע, שלא מתאמץ ליותר מזה, ולא לוקח ללינה, זה לא אבא. זה תורם זרע. ואם החבר שלך מקדיש לה יותר-הוא האבא שלה מבחינתה, כעת. הוא זה שצריך להחליט אם זה מתאים לו שהיא תקרא לו ככה. רק לו יש זכות להעיר לה אם זה מפריע לו-אבל גם אז-זה עלול לפגוע בה אם לא, כי היא רוצה אבא. היא צריכה אבא, והוא נמצא שם בשבילה כדמות של אב. לדעתי-אם אתם בקשר רציני-אז למה שלא תקרא לו אבא. הבעייה היא מה יקרה אם תפרדו-אז תצטרכי להסביר לה שזה כמו בגירושין. לא היתי מכבידה עליה עכשיו עם הסברים, ולא מתקנת אותה כל פעם, היא מבטאת צורך טבעי.תנו לה לזרום עם זה. לפעמים אבא חורג הוא יותר אבא מאבא ביולוגי. שמעתי על מקרים רבים שבהם ילדים קראו אבא-לאבא חורג.כי הוא זה שגידל בפועל. אבא חורג זה כמו אבא מאמץ במובן הטכני. וגם לאבא מאמץ קוראים אבא ולא בשמו. וחוץ מזה-כמו שיש שני סבא וסבתא-אז יכולים להיות שני אבאים, העיקר שלילדה יהיה טוב, שהיא תרגיש שיש לה "אבא", שאוהב אותה-שהיא אהובה רצוייה ומקובלת-כי זה מה שהיא צריכה בחיים. מה שחשוב בגיל הזה אלו הרגשות. והסברים עובדים על ההגיון, לא על הרגש. אז אם תתחילו להסביר במילים, מה שהרגש לא רוצה לקלוט-תצרו אצלה קונפליקט. זו דעתי. ושמעתי גם פסיכולוגית שחושבת כמוני.

 

[העקשנית]

מאי-בהמשך ל../images/Emo23.gif../images/Emo150.gif../images/Emo35.gif

את לא חייבת להסכים אתי. את הרי תעשי רק מה שנוח לך ומתאים לך. כתבתי רק כדי לפתוח לך חלון לדעה שונה ולראייה נוספת. אל תתייחסי לאופן הכתיבה אלא לתוכן. את האמא של הילדה, את מגדלת אותה ואת המחליטה. מה שכן הייתי עושה-משוחחת ברצינות עם החבר שלך ושואלת אותו מה דעתו, ואיך הוא מרגיש עם כל זה. רק למען טובת הילדה, כי שמעתי גם סיפורם שפשוט הרסו לילדים את החיים-כשניסו להיות יותר מדיי חכמים, עם יותר מדיי הסברים, בגילאים לא מתאימים,פשוט בלבלו אותם וגרמו להם נזקים מבחינה רגשית.ונזק רגשי-לא רואים, לכן יותר קשה לזהות, ולכן כלכך צריך להזהר מזה. בהצלחה.

 

[מאי19]

לעקשנית

אני נוטה להסכים עם דברייך. לחבר שלי אין בעיה עם זה. הוא הרוס עליה. אנחנו חיים ביחד. אם נפרד יום אחד ? ברור שייתכן. האם זאת סיבה לא לאפשר לה ליצור איתו קשר מחשש לפגיעה? לא נראה לי. בתור מי שהתגרשה פעם אחת אני יודעת כבר שאין תעודת ביטוח. תודה על תשובתך.

 

[ophra]

גם אני רוצה.... ../images/Emo12.gif

להתייחס.... . אז ככה: אני מכירה את הסיטואציה ממקום אחר. לאבא שלי (סבא של הגורים) יש אשה, שהיא לא אמא שלי. (הורי גרושים, ולילדים יש שפע סבים-ספתות). בכל אופן - לא רציתי שהם יקראו "לה" ספתא. אבל גם לא רציתי, כמוך, להיות בוטה.... אז כמו שכולם אמרו לפני, בכל פעם שהם אמרו: "ספתא הביאה לי..." או "ספתא אמרה..." עניתי משהו כמו: "איזה יופי.... זה "X" קנתה לכם?" או: "זה מה ש"X" אמרה?".... בסוף זה נקלט. היא כבר לא "ספתא".... אלא "X" וזה לא אומר שהם אוהבים אותה פחות (למרות שהם הרבה יותר קשורים ואוהבים את סבא, אבא שלי).... אבל מהסיפור שלך התעוררה אצלי שאלה אחרת, נלווית... עד כמה החבר שלך הוא דבר קבוע? הוא גר איתכן? נראה לך (לפחות עכשיו) שזה משהו שיימשך לתקופת זמן משמעותית? כי אם לא, או אם יש ספקות וכו´ (מה שכמובן לגיטימי וכו´) - זה עלול ליצור אצל הילדה שוב תחושה של אובדן "אבא", וזה כבר נראה לי נזק הרבה יותר רציני מכינוי כזה או אחר... היא אמנם קטנה, אבל עוד מעט היא לא תהיה כל כך, ותבין הרבה יותר ממה שאת משערת. אז אין לי פתרון קסם, אבל אני חושבת שזו נקודה שאת צריכה לתת עליה את הדעת בכל הסיטואציה הזו של הכינויים והשמות.... עד אז - תעשי חיים ושהאהבה תמשיך לפרוח...

חג שמח!

עפ

 

[מאי19]

תודה עופרה. ראי תשובתי לעקשנית

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

מאי חמודה

אם ביתך מתעקשת למרות שאת מנסה להדגיש את שמו של חברך אז אולי הפתרון הטוב ביותר יהיה אבא משה ואבא יצחק (לדוגמא כמובן)?

 

[מאי19]

בעולם מושלם

זה היה יכול להיות ככה. אבל יש לי תחושה שאבא שלה מאוד מאוד יתנגד לזה, ויש לי מלא כבוד למקום שלו בחיים שלה. לתפיסתי, אפילו שהוא לא רואה אותה הרבה, או מספיק או מה שזה לא יהיה, יש לו מקום ארכיטיפי. אבא זה אבא. ואני מאמינה שאדם תמיד יחפש אצל האבא והאמא האמיתיים שלו את עצמו. בגלל זה אני תמיד מתחשבת בו ותמיד מתייעצת איתו ותמיד משתפת אותו. לא תמיד הוא רוצה להשתתף אבל אני לא מפסיקה. יש לי כבוד למקום שלו בחיים שלה. נראה לך מופרע ? ייתכן מאוד. לפעמים גם אני חושבת שאני משוגעת לגמרי.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

לא ממש לא מופרעת ולא משוגעת

שפויה והגיונית, מסכימה איתך ואני חושבת שאת נוהגת בתבונה רק שבקשר לנושא הקודם אם לא תצליחי אל תילחמי בזה את בטח לא יכולה להכריח אותה למרות גילה ואולי בגלל גילה הצעיר אם היא תתעקש לקרוא לו אבא לא תוכלי לעשות דבר נגד ההרגשה שלה, שמעתי על מקרים כאלה שהילדים קראו לחבר/לבעל החדש אבא אין מה לעשות נגד זה כנראה שהם מרגישים ככה וטוב להם עם זה. מבינה אותך שאת מתחשבת בו בגרוש שלך אך את גם לא יכולה להכריח או לאסור על ביתך כי היא דוקא תרצה ככה, נסי בדרכים אחרות אולי להסביר ולתמרן אותה לקרוא לו בשם אחר אולי תצליחי.

 

[העקשנית]

קראתי אתכן ושמתי לב ש../images/Emo68.gif../images/Emo35.gif

ההחלטה לא לאפשר לילדים לקרוא אבא או ספתא היא החלטה שלכם/נו המבוגרים, ולא של הילדים. אז נכון שקל לתמרן ילדים לעשות מה שאנחנו רוצים אבל השאלה אם זה פייר. מצד שני-ניסיתי לחשוב אם אני הייתי רוצה או מסכימה או מרגישה בנוח אם-הילדה שלי הייתה קוראת למישיהי אחרת בשם אמא,כל עוד אני בחיים והתשובה בהחלט שלילית. אז אני יכולה להבין את האבא אולי גם את הסבתא ואת מי שזה מפריע לו, השאלה-מה יותר חשוב-מה אנחנו מרגישים כמבוגרים, או מה עושה הכי טוב לילדים שלנו. וזאת בהחלט שאלה חשובה.וצריך המון בטחון עצמי ואגו מסודר(מה שכנראה אין לי עדיין) בכדי שזה יסתדר. ואיך באמת מרגיש החבר כשילדה לא שלו קוראת לו אבא? מעניין.

 

[מאי19]

איך מרגיש החבר

יש לו ילדים משלו יש לומר. בהתחלה הוא היה די המום ואולי נבוך. הוא נהג לתקן אותה בעדינות. היום כשהקשרים ביניהם כה הדוקים וכשהוא כבר רואה שהיא יודעת טוב טוב מי אבא שלה הוא הרגיש בנוח עם זה ולא תיקן אותה. אח"כ לקח אותי לשיחה ואמר שהחליט לא לתקן אותה ומה דעתי. ואז באתי אליכם לשאול מה דעתכם. זה לא שהיא כל הזמן קוראת לו אבא. ברוב הזמן היא קוראת לו בשמו אבל לפעמים והחלטנו שלא לתקן. שזה בוטה לתקן אותה בייחוד שהוא חש בנוח עם זה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע

זה יותר מדי מורכב מכדי לענות ב"כן בסדר" לא בסדר". קיבלת המון תשובות שהתייחסו לרוב הדברים החשובים. יש לי שתי הארות: כתבת שאת לא חושבת שאביה של בתך יאהב את הרעיון שיש עוד גבר שהיא קוראת לו ´אבא´. אני מציעה שתבררי איתו מה הוא חושב, מה הוא מרגיש וכיצד הוא היה רוצה שתטפלי בבעיה (בלי להתחייב על כלום) - הוא עשוי להפתיע. ייתכן ששינוי כמו: אבא´לה במקום אבא או משהו כזה יספק אותו, אולי יהיה לו פיתרון מבריק? העניין השני הוא מה המשמעות עבור הילדה, לטווח ארוך של כל החלטה שתקחי... היא מבטאת את רצונה - שהחבר שלך יהיה אבא שלה, שיהיה לה אבא בבית, כמו לכל החברים בגן. עכשיו את צריכה לבדוק איך את עונה לבקשה... כתבת שאתם חיים יחד, אני יודעת שגרושים מפחדים להתחייב שוב באמצעות הרבנות. לכן חשוב שתשאלי את עצמך אם את רואה אתכם יחד עוד 5 שנים, עוד 10? פרידה שלך מחברך תהיה עבור בתך אובדן אב נוסף על האב המקורי שאיבדה, ולכן תעצים את הטראומה המקורית שנובעת מהגירושים. לטווח רחוק, עלולה בתך להסיק שהגברים שהיא אוהבת נוטשים אותה או שאי אפשר לסמוך על גברים או להאמין להם שהרי הם אמרו שהם אוהבים, ואח"כ עזבו מבלי להתחשב ברגשותיה... היא עלולה לכעוס עליך כמי ש"אשמה" בעזיבתם וכדומה... הדגשת שמו זה רעיון מעולה כי: את גם מאפשרת לה לומר את דברה, מצד אחד ועונה לה חד משמעית, מצד שני. והכל מבלי להיות בוטה ומבלי לנפץ בגסות את חלומותיה...

 

[העקשנית]

מאי-אז נשמע שהכל בסדר../images/Emo45.gif../images/Emo95.gif

ושאין לך מה לדאוג. הכל יסתדר בסופו של דבר, כי נשמע שיש לך אחלה של חבר. שיהיה לכם בהצלחה.