הוואלטה מעוררת מחדש את הוויכוח - לחכות או לא לחכות
בקטע ה-19 אתמול, בעת שהבריחה הייתה כ-65 ק"מ לסיום, ארעה בדבוקה נפילה המונית שכללה גם את המוביל - רוגליץ' (ויסמה יומבו) ואת אחד מתמודדי הדרוג הכללי - לופז (אסטנה). קבוצת מוביסטאר (כולל ולוורדה וקינטנה) שניצלה מהנפילה הגיבה בהאצת הקצב ופתחה פער של כדקה אחת מול הנופלים הרודפים. אחרי כ-10 ק"מ סימן ולוורדה לרוכבי מוביסטאר להאט את הקצב ובכך הסתיימה הדרמה.
כ-5 דקות לאחר מכן פירשן ברדלי ויגינס, שמלווה את המרוץ מטעם יורוספורט, שמוביסטאר האיצו בגלל רוחות הצד (במגמה ליצור פיצול בדבוקה) ולא היו מודעים לנפילה מאחוריהם ולכך שרוגליץ' נמנה עם המעוכבים. בסיום הקטע כמובן הוטחו האשמות והוסברו הסברים. אני חייב להודות שלא קראתי את כל ההסברים, אבל זו דעתי על הארוע מצפייה במרוץ:
1. מוביסטאר היו מודעים לנפילה וניסו לנצל את הארוע לטובתם. ראו רוכב שלהם שמקבל הודעה באוזניה ועונה משהו חזרה בערך חצי דקה אחרי הנפילה. הוא בטח לא דיבר עם הדירקטור ספורטיף על התפריט בארוחת הערב. הסיבה היחידה שהם הפסיקו את הקצב המהיר הייתה בכך שנשארו 60 ק"מ לקו הסיום וזה מרחק גדול בשביל לעשות בו נג"ש קבוצתי, כי אף קבוצה לא עזרה להם בדבוקה הקדמית. באותו זמן מאחור היו כמה קבוצות, כולל קבוצות חזקות, ששיתפו פעולה ברדיפה. הפער לא עלה על דקה ואפילו הצטמצם בכמה שניות. הדירקטור ספורטיף של מוביסטאר הבין שהוא הולך לקרוע את הרוכבים שלו במשך 60 ק"מ ובסוף ואלוורדה וקינטנה יצמצמו את הפער במקרה הטוב ב-30 שניות. זה לא מספיק. עדיף לשמור את הפועלים טריים לקטע ה-20 ההררי שבו ניתן להשיג פערים הרבה יותר גבוהים, ולכן נתן הוראה להאט. לא הייתה כאן שום רוח ספורטיבית, אלא חישוב ספורטיבי תועלתי נטו.
2. חלף הזמן של חוקי האבירות שמחכים למוביל. אנחנו נראה עוד ועוד מקרים דומים בעתיד ובסוף יחדלו לגמרי מהמנהג לחכות למוביל שנפל או קיבל פנצ'ר. אם זה 150 ק"מ לסיום - אז ברור, יחכו לו כי זה נראה טוב, אבל אם זה בשלב הכרעתי - לא יחכו.
בקטע ה-19 אתמול, בעת שהבריחה הייתה כ-65 ק"מ לסיום, ארעה בדבוקה נפילה המונית שכללה גם את המוביל - רוגליץ' (ויסמה יומבו) ואת אחד מתמודדי הדרוג הכללי - לופז (אסטנה). קבוצת מוביסטאר (כולל ולוורדה וקינטנה) שניצלה מהנפילה הגיבה בהאצת הקצב ופתחה פער של כדקה אחת מול הנופלים הרודפים. אחרי כ-10 ק"מ סימן ולוורדה לרוכבי מוביסטאר להאט את הקצב ובכך הסתיימה הדרמה.
כ-5 דקות לאחר מכן פירשן ברדלי ויגינס, שמלווה את המרוץ מטעם יורוספורט, שמוביסטאר האיצו בגלל רוחות הצד (במגמה ליצור פיצול בדבוקה) ולא היו מודעים לנפילה מאחוריהם ולכך שרוגליץ' נמנה עם המעוכבים. בסיום הקטע כמובן הוטחו האשמות והוסברו הסברים. אני חייב להודות שלא קראתי את כל ההסברים, אבל זו דעתי על הארוע מצפייה במרוץ:
1. מוביסטאר היו מודעים לנפילה וניסו לנצל את הארוע לטובתם. ראו רוכב שלהם שמקבל הודעה באוזניה ועונה משהו חזרה בערך חצי דקה אחרי הנפילה. הוא בטח לא דיבר עם הדירקטור ספורטיף על התפריט בארוחת הערב. הסיבה היחידה שהם הפסיקו את הקצב המהיר הייתה בכך שנשארו 60 ק"מ לקו הסיום וזה מרחק גדול בשביל לעשות בו נג"ש קבוצתי, כי אף קבוצה לא עזרה להם בדבוקה הקדמית. באותו זמן מאחור היו כמה קבוצות, כולל קבוצות חזקות, ששיתפו פעולה ברדיפה. הפער לא עלה על דקה ואפילו הצטמצם בכמה שניות. הדירקטור ספורטיף של מוביסטאר הבין שהוא הולך לקרוע את הרוכבים שלו במשך 60 ק"מ ובסוף ואלוורדה וקינטנה יצמצמו את הפער במקרה הטוב ב-30 שניות. זה לא מספיק. עדיף לשמור את הפועלים טריים לקטע ה-20 ההררי שבו ניתן להשיג פערים הרבה יותר גבוהים, ולכן נתן הוראה להאט. לא הייתה כאן שום רוח ספורטיבית, אלא חישוב ספורטיבי תועלתי נטו.
2. חלף הזמן של חוקי האבירות שמחכים למוביל. אנחנו נראה עוד ועוד מקרים דומים בעתיד ובסוף יחדלו לגמרי מהמנהג לחכות למוביל שנפל או קיבל פנצ'ר. אם זה 150 ק"מ לסיום - אז ברור, יחכו לו כי זה נראה טוב, אבל אם זה בשלב הכרעתי - לא יחכו.