הווה

הווה

מתי בפעם האחרונה שהיתם בהווה? האם הייתם אי פעם בהווה? כנראה שאם נישאל את האדם הממוצע מתי בפעם האחרונה הוא היה בהווה, הוא יענה": "אני תמיד בהווה" או "ואיפה את רוצה שאני אהיה בדיוק, אם לא בהווה?" או משהו אחר שלא ציינתי. אנו לרוב נמצאים בדמיונות ומחשבות שקשורים לעבר (למה שהיה כבר) או בדמיונות ומחשבות שקשורים לעתיד (מה שאנו מדמיינים שעשוי להתרחש). הינכם מוזמנים לשתף מתוך ההווה או לשתף בחוויות כאשר הייתם בהווה או לתרום מידע שקשור להימצאות בהווה או תרגילים לכניסה להווה תודה
 

nivinivini

New member
מה שכתבת על "האדם הממוצע"

הוא תורה שלמה בפני עצמה. "הוא" (מכיר אותו אישית) באמת בהווה ולא חושב על זה אם כן או לא. "הוא" לפעמים נודד עם המחשבות לעבר ולעתיד. אוקיי. את, ברגע שתפסת את עצמך בהווה והגדרת את זה, באותה שנייה הרסת את זה. לא? אז מה "עדיף" ליהיות? (שאלה טפשית מלכתכילה) אדם שמנתח את הוויתו בכל רגע, או "אדם ממוצע" שחי את ההוויה בלי לנתח. שורה תחתונה. אין "אדם ממוצע". "כולם" מנתחים לפעמים את הוויתם ול"כולם" יש את רגעי החסד של ההווה. לא צריך את דון חואן בשביל זה.
 
לא בטוחה שהבנתי אותך ../images/Emo13.gif

רוב האנשים ממש לא נמצאים בהווה. (אם טענת אחרת)
זה לא קשור לניתוח הוויה.
 

nivinivini

New member
נדמה לי שהקושי העיקרי שלי הוא

במושגים כמו "אדם ממוצע" ו"רוב האנשים". אני כבר הרבה מאוד זמן לא מסוגל לעשות את הסיווג הזה. הכוונה שלי בגדול היא שכל בני האדם נמצאים במסע כלשהו של חקר העצמי, רק העניין שלא כולם נותנים למסע הזה שמות והגדרות ומושגים לפי דוקטרינה זו או אחרת. ואולי דווקא מהסיבה הזאת "הם" אפילו יותר משוחררים. בעניין ההמצאות בהווה, אני לא מוצא כרגע (בניגוד לעבר) איזו בעייה בנסיון לעצב את העתיד למשל לפי נסיון העבר. והכל כמובן בזמן שלו (תרתי משמע). יש רגעים של המצאות בהווה המוחלט ויש רגעים של ניתוח העבר והעתיד. סבבה.
 

nivinivini

New member
האם את מוכנה לטוטאליות?

מתוך התנסות קצרה, בזמן שאני נכנס להווה בצורה טוטאלית העולם פשוט נמחק. פשוטו כמשמעו. בשלב מסויים העולם חוזר. לפעמים בנפילה ולפעמים בנחיתה רכה ונעימה. האם אני מוכן למחוק את העולם בצורה טוטאלית כרגע. נדמה לי שעדיין לא. בא לי עוד קצת מהשטויות שיש פה. בא לי ליהיות בנאדם רגיל וממוצע.
 
אוקיי, אני אבהיר את עצמי ../images/Emo13.gif

התכוונתי לכך שכפי הנראה הרבה מהאנשים שחיים כיום, אינם שוהים בהווה, אלא עוסקים בדמיונות שיש להם לגבי העבר או העתיד, או במחשבות על דברים שהיו או יהיו. אין לזה קשר לכך שהרבה אנשים נמצאים במסע של חקר עצמי. לא טענתי שיש בעייה בנסיון לעצב את העתיד לפי נסיון העבר
לא על זה דיברתי כשציינתי שרוב האנשים לא נמצאים בהווה. סביר שאלמד מהתרחשויות שקרו בעבר. סביר שאנסה לעצב את העתיד. (כמיטב יכולתי). רוב האנשים לא נמצאים בהווה. הפרשנות שלנו למשפט הזה היא שונה. אני מדברת על משהו מסוים ואתה מדבר על משהו אחר
אני מעונינת לצאת מהבית אבל אולי בהמשך אנסה להסביר את הפרשנות שלי למשפט זה. אגב, אני משערת שאם היינו פנים מול פנים היה לי קל יותר להבהיר לך מוחשית למה אני מתכוונת.
 

F l o r 1

New member
אפשר לדעתך להיות גם בהווה וגם בעבר

בו זמנית? נגיד מתוך ההנחה שכשעולים בי זכרונות אני לא רוצה "למחוק" אותם למרות שהם מפריעים, אז אני נותנת להם להיות וגם מנסה להיות בהווה זה קורה גם כשאני בחלומות על עתיד ואני בכ"ז באיזשהו אופן גם בהווה מה דעתך
 
לא בדיוק

כמו שאני רואה את ההווה (וזה רק אני), התנסויות העבר נמצאות בזכרון, בזמן הווה אני יכול להיות עד להתנסות שחוזרת על עצמה או מזכירה לי התנסות קודמת, אני יבצע בחירה ע"פ נסיון העבר, בדרך שתהיה הכי יעילה באותו הרגע ותועיל לי בזמן עתיד. חלומות על עתיד, הם פנטזיות, ציפיות גדולות לעתיד.. לחלום זה טוב, פשוט בשלב מסויים צריך לרדת לקרקע ולפעול למען החלום, לתת לרצון לעשות את שלו.
 

nivinivini

New member
ברשותך אני מצטט אותך:

עוגה עוגה עוגה במעגל נחוגה נסתובבה כל היום עד אשר נמצא מקום לשבת לקום X [השלם את מספר הפעמים] (איזה שירים לימדו אותנו כשהיינו קטנים, אה?)
 
איזה כיף היה להיות קטנים

לא עולים לי עוד שירים כרגע, בא לך לשחק תופסת או מחבואים ?
 

nivinivini

New member
אני קצת עסוק בשביל זה...תתבגרי

וגם יש לי לוז קצת צפוף: 9 בבוקר יש לי ארגז חול 10 ארוחת עשר מ-12 עד 14 אני הולך למשוך לקרן בשיער 14 עד הערב הולך לישון לי מצטער אולי ביום אחר.
 

nivinivini

New member
חוצמזה כבר שיחקתי היום...

וזה ששיחקתי איתו לא ממש מתנהג באבירות, אז אני ברוגז. חכמה גדולה, זה ממש כמו להתנפל על אנטילופה בדיוק כשסידרה לעצמה את המקום שלה לנוח. קצת אבירות, באמת. אני רק יכול להבטיח שלי יש כללי משחק ברורים שלא יביישו אף אביר ממוצע. לא משחק כמו ילדה. ומי שיודע על מה אני מדבר יודע.
 

nivinivini

New member
לסלוח כן, כבר סלחתי. אבל בכל אופן

לא ידעתי עד כמה ברבריות יכולה להכניס אותי לפחד איום. אבל בסדר.
 
הכי חשוב

זה לא לקחת אנטילופות באופן אישי, ובמיוחד לא לשמור טינה על דברים "שנעשו" לנו, לקבל את הטוב שבברבריות ולהתקדם הלאה.
 

nivinivini

New member
די אני לא יכול יותר כואבת לי הבטן

אין לי חיים ואני צוחק מכל שטות. יאמא.
.
 
תתבייש לך

לצחוק ככה בפורום דרך הלוחמים!! מעניין מה דון חואן היה אומר על זה..
 
למעלה