הוויה יומיומית

הוויה יומיומית

לפעמים נדמה לי שאני כלום .בימים האחרונים , יש לי מצב כזה שבו אין לי תשובה לשום דבר שאינו קונקרטי כמו שיחות על פעולותי ביום יום . הדברים שנאמרים בסביבתי נראים כמו תקועים בתוך צינור אטום משני צדדיו , לא מגיעים משום מקום ולכן גם לא מגיעים לשום מקום .הדבר מתסכל . שמא הקשב שלי מנותק ממני ?אני ממנו? איפה הנוכחות שלי מתבטאת? האם שתיקה משמעה - אני לא יודעת?
 

byron

New member
i wanna do nothimg´

i wanna´ be nothing, just like you mom קלי באנדי. יש רגעי זן בכל מקום, רק למצוא אותם
 

byron

New member
.

סליחה על העיכוב בתשובה אין תשובה. לא תשובה שלי עבורך ולא תשובה של מישו אחר כאן עבורך. רגע זן יקרה עבורך בנקודת זמן ספציפית, הם כבר קרו, ישנם מאסטרים שהתשובות שלהם יכולות להביא אותך לתשובה, אבל אני מסתבך במילים במקום שאין בו מקום למילים. אולי דארמה או יובל
 
מממ

עדיין לא הבנתי מהם רגעי זן... הם כאלה שכבר קרו וכאלה שעוד יקרו? כלומר רגעים חשובים בחיי?... יש הקבלה ביניהם? לא קרה כלום, לא צריך להצטער על העיכוב:) ותודה רבה על תשובתך... אשמח לדעת עוד. דינה
 

byron

New member
שימי לב להודעתו של zspirit

כשאתה שוטף כלים וזהו, לא יותר ולא פחות, אתה שם אני קורא לרגע שבו אני חלק מההוויה, רגע זן. לאוו דווקא הבוקר שבו ראיתי קשת מושלמת מעל ירושלים ונהניתי ממנה, באותו רגע הרשתי לעצמי לחיות באשליה שאני והיקום נפרדים (אני יודע שזו אשליה אבל עדיין לא "הצלחתי" להפרד ממנה) אבל .....שוב קשה להגיד את זה במילים, יש רגעים בהם אתה מתעלה מעל ההוויה האשלייתית
 

darmha

New member
מהם רגעי זן?

רגעי זן אינם יכולים להיות מועברים באופן מלא, כשם שרגע הכניסה לים צלול ביום חמסין אינו יכול להיות מועבר באופן מלא. המילים מוגבלות ולעיתים אף מגבילות בבואן לתאר את המציאות. יחד עם זאת, אם הייתי מתבקש לתאר רגע זן, הייתי אומר: "מה את עושה עכשיו? מה את שומעת, רואה, מריחה, חשה, חושבת ומרגישה ברגע זה? כשהחוויה הזאת צלולה - זה רגע זן." כשהחוויה הזאת צלולה אז החוויה של המילים הבאות הופכת להיות שלך: "אין דבר בעולם שהוא אני אין דבר בעולם שהוא אינו אני" מכיוון שרגעי הצלילות הללו נדירים בחייו של אדם שאינו מתרגל הם נחשבים לרגעים חשובים או רגעים של קסם, אולם למעשה הם מאבדים מהייחודיות שלהם אם את חיה ככה מרגע לרגע. לחיים בדרך זו יש שם :"הדרך הגדולה = אהבה גדולה, חמלה גדולה" יובל
 

שששלום

New member
צלילות

בתירגול הצלילות משנית. ללא התחברות לזמן הצלילות אשלייה. כאשר יש חיבור בין עשייה לזמן זו תחילת הבנת הזן. בל נפריד זאת מהנתינה כמשרתי החוק, אחרת הכל לשווא.
 

שששלום

New member
מהי הצלילות עליה אתה מדבר ?

אולי אנו משתמשים באותה מילה לתאור שונה.
 

שששלום

New member
זה התחיל בכך שהשתמשת

במילה צלילות בהקשר מסויים. הגבתי. תגובתך - לא הבנתי. שאלתי מהי הצלילות עליה אתה מדבר ואתה עונה לי בשאלה מהי צלילות אמיתית. יהודי טוב אין ספק.
מה הקשר בין מה שקרה כאן לזן ? מילים מהוות סוג של תיקשורת בין אנשים. לעיתים בגלל עולם מושגים שונה יש בלבול ואז יש צורך בהבהרה. אני התייחסתי לחוסר הזמן והנתינה במילותיך. אין לי מושג למה אתה מתכוון. נפתח מילון לבאור המילה צלילות? אולי זה רק אני אבל צלילות ללא אחיזה בזמן משאירה את האני האשלייתי. ללא נתינה. צלילות היא לחיות בדרך, בזמן ולתת ערך לאחר. אז למה לא לתת תשובה ולו בדמות סיפור זן מהי הצלילות עליה אתה מדבר? אם אני פוגע במהלכו התקין של פורום זה מילה אחת ולא אהיה כאן.
 

darmha

New member
קיוויתי לפתוח דיון בנושא

ולא להתעלם משאלתך שאלת הצלילות או הבהירות היא שאלה מעניינת לא? איתך בדרך יובל
 

שששלום

New member
בוודאי שמעניינת

ולכן את תשובתי נתתי. מצד שני כמו שכתבתי כאן השאלה חשובה כי ביכולתה לפתוח אפיקים חדשים. אבל אל לנו להיקשר לשאלה ועל אחת כמה וכמה ותשובה. התשובה צריכה לבוא לא במילים כי אם במעשים. מצד שני אם להתייחס לנושא ברצניות יתכן וכדי לפתוח שרשור חדש לגבי הצלול בזן. אחזור על הבנתי (שיתכן ותשתנה עד אז)
בינתיים
 

darmha

New member
פשוט כלום..

את אומרת כלום. וה מזכיר לי סיפור בנושא: פעם לאחר תרגול ערב בזן סנטר בניו יורק שאל תלמיד את זן מאסטר סונג סאן: "אתה תמיד מלמד אותנו לא לעשות כלום ולא להיקשר לכלום. אז מה יקרה אם אקח את כל התרגול הזה, המזרונים, הכריות, וכל מה שבחדר הזה ואזרוק אותם דרך החלון? מה אתה יכול לעשות?" ענה לו זן מאסטר סונג סאן: "זה לא רע, אבל עדיין נשאר לך חלון. אז נשאר לך משהו, כן?" קצר וקולע. בהזדמנות אחרת באמצע קיול צ'ה חורף (קיול צ'ה = 90 יום רצוף של מדיטציה, קיול צ'ה מתרחש פעמיים בשנה במנזרי זן) נכנס תלמיד אחד בריצה לחדרו של הזן מאסטר עם עיניים בוהקות ואמר לו בהתרגשות: הבנתי את הכלום. התרוקנתי לחלוטין ועכשיו לא נותרתי" בלי להתבלבל העניק לו הזן מאסטר חבטה הגונה עם מקל הזן. התלמיד צעק: "אאוץ'" והביט בזן מאסטר במבט מבולבל. אז שאל הזן מאסטר: "מאיפה האאוץ' הזה בא?" התלמיד לא ידע לענות. בחיוך ובעדינות המליץ לו הזן מאסטר לחזור לקבוצה והזהיר אותו שלא יקשר לכל מיני רעיונות על כלום שנולדים לו על הכרית. מקווה שהסיפורים היו לעזר איתך בדרך עטסל
 
למעלה