הוויקינגים - טייק 2
הספינות של היום בניות בצורה כבדה ומאסיבית שמאפשרת להן לחבוט בגלים ולפלס את דרכן. הספינות הוויקינגיות היו דקות וגמישות והחליקו מבעד לגלים, מפני שהמבנה שלהן בלם את האנרגיה של הגלים. הספינות הוויקינגיות היו קטנות ומאוזנות מאוד, בנויות בצורה מושלמת באותם הימים בשביל התקפות פתע שנתנו לוויקינגים את יתרונם הראשון על הערים שבזזו. מבנה הספינות הוויקינגיות זכה לשם טוב, אבל למרות זאת המפרשים של הסירות הסקנדינביות היו דווקא אלה שאיפשרו את ההתפשטות הוויקינגית. בעזרת המפרשים יכלו הסירות הוויקינגיות הארוכות להפליג במהירות של יותר מעשרה קשר ולהגיח בחופים בהפתעה גמורה לתושבי ערי החוף הנבזזות. הסירות הדקות והארוכות יכלו לפלוש לכל חוף והיו קלות מספיק כדי להיגרר בדרך היבשה על בולי עץ. הספינות הוויקינגיות היו אחת מגאוות הוויקינגים, והקברניטים הגאים שמרו עליהן ותיחזקו אותן. הם גם הציבו על חרטומי הסירות תגליפים של ראשי דרקונים ועופות דורסים, דבר שלא הפר, כמובן, את האיזון המושלם של הספינות האלו... הוכחה לכך שהספינות הדניות נשארו גאוות המולדת היא שכשארכיאולוגים מצאו חמש ספינות ויקינגיות ליד הכפר סקולדלאו (Skuldelev) בשנות השישים נבנה לכבודן מוזיאון (!). 35 שנה אחרי זה, כשפועלים חפרו עוד 9 ספינות לצורך הרחבת המוזיאון התגלו שרידי ספינת המלחמה הוויקינגית הארוכה ביותר שנמצאה אי פעם. אורכה היה 36 מטרים, ולמרות שהמבנה שלה היה דק כחרב היא יכלה לשאת כמאה לוחמים. לוויקינגים אם כן, היו ספינות מצויינות להתקפות, אבל היה להם גם צורך להגן על המולדת מפני חדירה של אוייבים. בערך בשנת 980 בנה מלך דנמרק, הארלד כחול השן, סידרה של מצודות מעגליות על מנת להגן על ממלכתו מפני יריבים. עד היום סוללות העפר שלהן בולטות על פני הקרקע. הארלד כחול השן היה המלך הוויקינגי הראשון שיש לנו עדויות על כך שקיבל את השילטון בירושה. הוא קיבל אותו מאביו, גורם הזקן, וקבר אותו (על פי המסורת), בלילינג (Jelling), שהייתה מקום מושבם של המלכים הדניים בתקופה הוויקינגית, וכיום היא עיירה קטנה. הארלד התנצר באמצע חייו והמשיך להעביר את המלוכה בשושלת שנמשכת עד היום. אמ... זהו בינתיים. כל החומר לקוח מנשיונל ג'אוגרפיק, גליון 24 של מאי שנת 2000. גליון מומלץ... מאמר שלישי בקרוב
הספינות של היום בניות בצורה כבדה ומאסיבית שמאפשרת להן לחבוט בגלים ולפלס את דרכן. הספינות הוויקינגיות היו דקות וגמישות והחליקו מבעד לגלים, מפני שהמבנה שלהן בלם את האנרגיה של הגלים. הספינות הוויקינגיות היו קטנות ומאוזנות מאוד, בנויות בצורה מושלמת באותם הימים בשביל התקפות פתע שנתנו לוויקינגים את יתרונם הראשון על הערים שבזזו. מבנה הספינות הוויקינגיות זכה לשם טוב, אבל למרות זאת המפרשים של הסירות הסקנדינביות היו דווקא אלה שאיפשרו את ההתפשטות הוויקינגית. בעזרת המפרשים יכלו הסירות הוויקינגיות הארוכות להפליג במהירות של יותר מעשרה קשר ולהגיח בחופים בהפתעה גמורה לתושבי ערי החוף הנבזזות. הסירות הדקות והארוכות יכלו לפלוש לכל חוף והיו קלות מספיק כדי להיגרר בדרך היבשה על בולי עץ. הספינות הוויקינגיות היו אחת מגאוות הוויקינגים, והקברניטים הגאים שמרו עליהן ותיחזקו אותן. הם גם הציבו על חרטומי הסירות תגליפים של ראשי דרקונים ועופות דורסים, דבר שלא הפר, כמובן, את האיזון המושלם של הספינות האלו... הוכחה לכך שהספינות הדניות נשארו גאוות המולדת היא שכשארכיאולוגים מצאו חמש ספינות ויקינגיות ליד הכפר סקולדלאו (Skuldelev) בשנות השישים נבנה לכבודן מוזיאון (!). 35 שנה אחרי זה, כשפועלים חפרו עוד 9 ספינות לצורך הרחבת המוזיאון התגלו שרידי ספינת המלחמה הוויקינגית הארוכה ביותר שנמצאה אי פעם. אורכה היה 36 מטרים, ולמרות שהמבנה שלה היה דק כחרב היא יכלה לשאת כמאה לוחמים. לוויקינגים אם כן, היו ספינות מצויינות להתקפות, אבל היה להם גם צורך להגן על המולדת מפני חדירה של אוייבים. בערך בשנת 980 בנה מלך דנמרק, הארלד כחול השן, סידרה של מצודות מעגליות על מנת להגן על ממלכתו מפני יריבים. עד היום סוללות העפר שלהן בולטות על פני הקרקע. הארלד כחול השן היה המלך הוויקינגי הראשון שיש לנו עדויות על כך שקיבל את השילטון בירושה. הוא קיבל אותו מאביו, גורם הזקן, וקבר אותו (על פי המסורת), בלילינג (Jelling), שהייתה מקום מושבם של המלכים הדניים בתקופה הוויקינגית, וכיום היא עיירה קטנה. הארלד התנצר באמצע חייו והמשיך להעביר את המלוכה בשושלת שנמשכת עד היום. אמ... זהו בינתיים. כל החומר לקוח מנשיונל ג'אוגרפיק, גליון 24 של מאי שנת 2000. גליון מומלץ... מאמר שלישי בקרוב