שמוליקיפוד, המפוזר מכפר אז"ר, לימפופו (בתרגומו המופלא של נתן אלתרמן), שלושה דובים בחרוזים, ויהי ערב... והרשימה עוד נמשכת, ועוד לא הזכרנו את רוב השירים לילדים של לאה גולדברג ומרים ילן שטקליס (טוב, נו, אם לא רוב אז בטח כמעט חצי...).
והוא אכן ספר נהדר, אלא ששלונסקי הוא פייטן, ואני לא בטוחה שזה ידבר לילדים היום. מכל מקום, אני מנסה כבר כמה זמן למצוא את הספר, ללא הצלחה. אצל הורי נשאר כפליט עם השנים רק ההמשך ("אני וטלי בארץ הלמה"), שהוא לטעמי פחות מוצלח.
אני מחכה ליום שהבן שלי יוכל לקרוא. ובע"פ: "בשמי ערב כחולים בשמי ערב צלולים שט ירח עגול ובהיר חרש חרש טייל ודומם הסתכל ביער, פרדס ובניר..." הדהים אותי כשקראתי לבן שלי אחרי עשרים וכמה שנים, שאני עדיין זוכרת בע"פ(וגם אמא שלי).
טוב המרכזי שבהם הוא אביגדור: "ליום ההולדת של חמש קיבלתי דינוזאור. דינוזאור זאת חיה כמו חתול או כלב, אבל גדולה פי אלף. זה משהו כמו בנין בן 6 קומות, או כמו מטוס עם מאה מקומות...." אני יכולה להמשיך ולהמשיך. אני מתה על הסיפור הזה. יש גכם את מיץ פטל, דירה להשכיר, וגן גורים.