עצוב, עצוב מאוד
שאדם המכנה את עצמו "שף" חושב ששם של מנה שהוא ניסוח מדוייק של המרכיבים שלה ושל טכניקות ההכנה הוא בעייתי. "קרפצ'יו של פרוסות חציל בלדי שנקטף שעתיים לפני הזריחה והמוגש עם כדור סורבה חלב קוקוס על מצע סלסת מנגו, והמעוטר בצ'טני תפוחים ובצל … (אהה, רגע שלא נשכח) גרגירי חומוס וכוסברה…" שלא תבינו אותי לא נכון - למרבה הצער, אין בארץ רמה כזו של הקפדה על אוכל וטרואר, כדי שתהיה הבחנה בין חצילים שנקטפו שעתיים לפני הזריחה וחצילים שנקטפו שעתיים אחריה, מה שאומר שההבחנה הזאת במנה באמת מיותרת ולא מוסיפה לתיאור. נכון שבחירת המילים פיוטית משהו, ולמרות שלא בדקתי את המנה המדוברת - אם אין לזה כיסוי על הצלחת זה רע מאוד. אבל בבסיס, במסעדות של השפים הצרפתיים הרציניים, מופיעים תיאורים כאלו (מעט יותר יבשים) בלי כוונה רעה, ומאפשרים לסועד לדעת בדיוק מה הוא הולך לקבל על הצלחת. כמובן שההתאמה למנה המוגשת בסוף היא מוחלטת. הבעייה איננה בניסוח השמות של המנות, לדעתי. לפחות ממה שרואים (אצל הרבה שפים), ישנה בעייה רצינית של התאמה של תיאור המנה לביצוע ולמה שמגיע על הצלחת. במרבית המקרים התיאורים מתבררים כריקים מתוכן, אבל הבעייה איננה בתיאורים, אלא בטבח. במחשבה שנייה, אולי על זה מצר אותו שף? אולי על העובדה שאנשים מעדיפים להתפלפל במילים במקום להיות מקצועיים בביצוע (מה שהוא מכנה בכתבה "רובוטים")? או שייחסתי לו יותר מדי תחכום? -- רן.