הוכחה שאין הזוהר מר´ שמעון

[כויפר חרדי]

הוכחה שאין הזוהר מר´ שמעון ../images/Emo163.gif

תורת משה וחז"ל כלל לא ידע שהארץ כדורי, אנו רואים במפורש במסכת פסחים איך חז"ל חשבו שהארץ הנו משטח וחז"ל סברו שהשמש לא יורדת בלילה מתחת לארץ אלא בשקיעה השמש חודר לתוך השמים וחוזר בחזרה כלפי מעלה ממערב למזרח בתוך השמים ובזריחה השמש יוצא בחזרה מהשמים כפי שמבואר בפסחים. תקופת חז"ל כבר הוכיח החכם היווני ארטוסתנס לפני 2238 שנים את היקף כדור הארץ וברב חכמתו דייק להפליא כידוע היום, אבל בזמנו חז"ל סרבו להאמין בכך ולא נראה להם הגיוני שהארץ כדורי. עקב כך חז"ל לא התייחסו לכל הבעיות ההלכתיות הנובעות מכך שהארץ כדורי כמו: - עניין אמירת מוריד הגשם בקיץ בחצי כדור הארץ הדרומי, - וכן העבדה שבתקופות שונות בשנה אין זריחה ושקיעה בקטבים וכל הבעיות ההלכתיות הנובעות מכך, - וכן אין כל התייחסות של קו התאריך ואיפה מתחיל ספירת היום לגבי שבעה נקיים. - וכן כל בעיות כניסת ויציאת השבת באזור קו התאריך כלל לא היה ידוע לחז"ל. מכאן גם ההוכחה שהזוהר לא נכתב ע"י רבי שמעון בר יוחאי, כי חז"ל כלל לא האמינו בארץ כדורי, כנ"ל ולכן לא התייחסו להלכות בעניין זה.

 

[הנהנה]

המשך לכפור מסכן שלי

מה תגיד על מדרש רבה שהוא גם נכתב לא מזמן אה? כן לא על ידי רבה מהגמרא מלפני 2000 שנה אלא איזה רבה אחד לא מזמן אתם נלחמים באמת ולא יעזור לכם לא רציתם לקבל את הזוהר והעתקתם טענות הכופרים בעניין הזוהר חבל עליכם, סימן שלא למדתם מספיק מהו הזוהר והנה הנוסח: למה והוסיף ים א' למלאכת המקדש לטבול בו הכהנים כמה דתימא (מלכים א ז) ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו וגו' וכנגד אותן שלשים אמה שהיה קו הים שעשה שלמה סביב הוסיף על משקל הקערה שלשים שקלים כנגד הים של שלמה הרי ק"ל שקל משקל הקערה כנגד הימים וים של שלמה מזרק א' כסף כנגד העולם שהוא עשוי ככדור הנזרק מיד ליד למה משקלו שבעים שקל ששלטו שניהם על ע' אומות שהם מסוף העולם ועד סופו ומנין שהים עשוי דוגמת קערה והעולם עשוי ככדור כההיא דתנינן וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור קערה וסייף ועטרה וטבעת מקל שהוא רודה בו את העולם צפור ותמצא כקן ידי לחיל העמים כדור שהעולם עשוי ככדור א"ר יונה אלכסנדרוס מקדנוס כד בעי מיסק לעיל הוי סליק וסליק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה בגין כן ציירין ליה כדורא בידיה ויצוריניה קערה בידיה אינו שליט בים אבל הקב"ה שליט בים ושליט ביבשה מציל בים ומציל ביבשה ולכך הביאו קערה כנגד הים ומזרק כנגד היבשה שניהם מלאים שלשלמה הביאו האומות מנחות וכן עתידים להביא למלך המשיח כמה דתימא (תהלים עב) מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו ואין מלאים אלא לשון דורון כמה דתימא (שמואל א יח) וימלאום למלך סלת כמה דתימא (איכה ד) המסולאים בפז בלולה בשמן כמה דתימא (קהלת ז) טוב שם משמן טוב ואומר (שיר א) שמן תורק שמך שהיה שמם הטוב יוצא בכל העולם למה היו של כסף כמה דתימא (משלי י) כסף נבחר לשון צדיק כף אחת עשרה זהב כנגד וכרגיל נשמע עכשיו את השטויות של כויפר וגוברנור שימחו בכל פה יללה

 

[G o v er n o r]

פנטסטי. "ויעש את הים מוצק עשר באמה

משפתו אל שפתו וגו' וכנגד אותן שלשים אמה שהיה קו הים" יוצא שלפי הכתוב, פאי הוא 3. הזו חכמת התורה?

 

[דוד1000]

פאי

חז"ל לא ידעו את חשבון ה .P חשבון זה היה ידוע כבר לארכימדס לפני כ 2300 שנה לפי האומדן 3.14 ולהירון לפני כ 1900 שנה לפי אומדן של 3.14159 . תשובה: א. למען האמת היה הערך P ידוע בעולם הקדום מאוד. לפני 3500 שנה הוא הוערך 3.16 במצרים (Egyptian Rhind Papirus). בסין כבר לפני 2250 שנה חושב הערך של p לפי 142/45=...3.155555 . לפני 1550 שנה חושב שוב הערך בסין ...3.1415929=355/113 . ב. אין שום ראיה לכך שחז"ל לא ידעו על ה .P כפי שכבר כתב הרמב"ם בעניין. כל הערכה של P תגלה בורות באשר המספר הינו טרנצנדנטי ולכן כל מספר של ספרות המנסות לציין את הערך הזה לא תספקנה. הסברה נותנת שחז"ל הסתפקו בשיעור 3:1 כשיעור מספק מבחינת דיוקו לצרכי ההלכה, מבחינה זו נקטו חז"ל בדרך של פסיקה המסתפקת באומדנים גסים באשר לא ניתנה תורה למלאכי השרת אלא לבני אדם הצריכים לתפקד בצורה מציאותית. מטעם זה גם נפסקה ההלכה, בענין שרצים שאינם נראים בעין בלתי מזויינת אלא רק באמצעות מכשירים אופטיים, שאין בהם איסור. ג. הראיות המובאות כהוכחה לאי ידיעת הערך של P על ידי חז"ל אינן עומדות על רגליהן. לשם כך מומלץ לעיין ב"תחומין" כרך יט שם פורסם מאמרו של אדריכל צבי שפלטר שהוכיח שכל המקורות מהם מנסים ללמוד על אי ידיעת P על ידי חז"ל עוסקים בגופים תלת מימדיים חרוטיים. אדרבא מתוך ניתוח בגישה של ניתוח חרוטים, זו המתאימה יותר למקורות שמהם נשאבה הדעה שחז"ל לא ידעו על ערך ,P מסתבר שחז"ל ידעו על ערך Pבדרגת דיוק טובה מאוד. לדוגמה בחישובי המעגל של סוכה העשויה ככבשן משתמע דיוק של 3.14 . ד. יתירה מזאת, יש מקום לסבור שכבר בימי שלמה המלך ייתכן וידוע היה ערכו של P בדרגה טובה למדי. כידוע שלמה המלך בנה אגן גדול עגול של מים לצרכי טהרת הכהנים במקדש. המקרא מפרט את מידותיהם של בנין המקדש וכליו ולכן גם את האגן. האגן הזה קרוי במקרא בשם - ים, ים של שלמה. פירוט העניין מוזכר במלכים א פרק ז פסוקים כג לז. כמו כן מופיע הפירוט בדברי הימים ב פרק ד פסוקים ב - ו. המקורות הללו משמשים מקור התייחסות לכל חישובי P שנעשו מכאן ואילך בכל הספרות העברית. במקורות המקראיים יש את הנתונים הבאים: הקוטר הינו 10 אמות. היקף הים היה 30 אמות. עובי הים היה טפח. עובי שפת הים היה יחסית זעום - כשפת כוס פרח שושן(לשון המקרא). מן הנתונים א, ב, משמע לכאורה ש P היה 3 . אין מכאן שום מסקנה הכרחית לגבי הידע של המהנדסים שבנו את הים. יש להבחין היטב בין ידע מתימטי ליכולת הנדסית. נוסיף לכך שהמדובר במקרא הוא בעבודת יציקה מסובכת מאוד באשר גם היום עבודת יציקה של נחושת בגודל כזה (כמו בפעמוני ענק) עשויה להכשל במקרים רבים (לדוגמה הפעמון הענקי שב"גן הפעמון" בירושלים סדוק), חריגה מערך P של 0.14159 ביציקה כזאת בתנאי היציקה של ימי קדם הייתה מביאה בסיכוי רב להיסדקות הים. ייתכן מאוד שהאומדן של עובי ה"ים" הינו די גס משום שעוביו לא היה בשיעור יציב לחלוטין. יתירה מזאת באגן כזה גדול קשה שלא להבחין בפערים בין חישוב ההיקף לקוטר, שהרי מדובר בכאמה וחצי. כמו כן ייתכן שלצורך התאור ההנדסי הזה סטייה של ...0.14159 מ P לא הייתה משמעותית מבחינת המטרה של הכלי. ומה בכך אם שפת הכלי הייתה בצורה אליפטית מעט!?. נשאלת השאלה למה מתייחס המושג "ים". המושג "ים" מופיע במקרא פעמים רבות. ראשון שבהם "...ולמקוה המים קרא ימים..." בראשית א י. מסביר שם הרמב"ן "לפי שקרקע המקוה נקרא ים". הסבר כזה יש בעוד מקומות. ייתכן שכלפי חוץ נראה האגן - ים, בקו אחיד מבחוץ ואז השיפוע היה כלפי פנים. כלומר לפי ניתוח זה, חתך שפת האגן של שלמה היה עשוי כמו משולש ישר זוית כאשר היתר שלו הוא השיפוע של השפה לתוך הים ושני ניצביו האחרים הינם עובי האגן והמשך הקו החיצוני של האגן. יוצא אם כן שמדידת ה"ים" מתייחסת כנראה לפנים האגן (הקרקעית) והיא נעשתה אולי על גבי אימום היציקה של הים או בקרקעיתו בפועל. קוטרו מתייחס משפה לשפה כי השפה דקה למדי. בנסיבות אלו הקוטר הפנימי של ההיקף הינו בעצם של 10 אמות פחות 2 טפחים עובי האגן. בימי המקרא היתה אמה בת 5 טפחים. דבר זה נובע מן הגמרא במסכת מנחות צז. שם מוכח מספר יחזקאל שיש אמה מקראית בת 5 טפחים. לפי גישה זו מתקבל יחס של 150/48 יחס זה שווה ל 3.125 כאן תהיה כבר הסטיה מ P קטנה. אם לא נתעלם מעובי השפה, הרי שיתקבל ערך מדויק עוד יותר של .Pהיינו לאור האמור במקרא ששפת האגן הייתה כשפת פרח שושן, היינו דקה, תשאל השאלה האם זה היה כך בערכו המוחלט או היחסי. שהרי האגן כולו נראה היה במידת מה כפרח פתוח חלקית. אם עובי האגן בשפתו לא היה חד ממש אלא חד יחסית לגודל האגן, נניח בעובי כאצבע וחצי, או שהוא היה מוטה מעט פנימה מן הקו החיצוני של האגן בשיעור כזה, אזי נקבל אפשרות של דיוק טוב מאוד של .Pגם אם נניח שמדובר באמה בת 6 טפחים הרי אז נקבל בחשבון גס אומדן Pשל 3.1 . בדרך דומה ניתן יהיה לערוך תחשיב חלופי אחר המסתמך על כך שה"ים" היה נראה כמו שושן. שהרי הכתוב אומר מפורשות "שפת פרח שושן" השושן הצחור עשוי כך שבכותרתו העליונה הוא נפתח מעט. במקרה כזה, שוב, ניתן להעריך שקוטר הים נמדד בשפתו ואילו היקפו במקום בו נמצאים המים. שוב, גם בדרך זו נוכל לקבל תחשיב של P המתיישב יפה עם מבנה הים. יש מקום לציין שלמרבה הפלא במקום היחידי שבו מתואר במקרא איזה שהוא תחשיב מדוייק ממנו ניתן להסיק מסקנות על P ישנו קריא וכתיב. כשיש שינוי כזה יש לעמוד על כוונותיו המדוייקות. תופעה כזאת מציגה שני היבטים של המילה בה חל השינוי. בדרך כלל יש במקרים כאלו דיון בגמרא על המשמעויות השונות ועל ההשוואה שביניהם (בלשון חז"ל: "אם למסורת" ו"אם למקרא") הכתיב של מילת מיתאר קו המעגל בפסוק המתאר את היקף המעגל הינו "קוה" ואילו מסורת הקריאה שלו הינה "קו". היחס בין ה P לפי הפשט הראשוני בתאור, היינו 3 לבין ה P האמיתי היינו ...3.14159 , הינו 1.047197551 הגימטריה של קוה=5+6+100=111 ואילו של קו=6+100=106. היחס בין הכתיבה והקריאה הינו למרבה הפלא 1.047169811 וה P המתאים לו הינו לכן 3.1415 . היות ומדובר בדיוק בשיעור של שליש אחוז של אחוז, שהיה בעת ההיא דיוק מעבר לכל תחשיב ידוע, הרי עם כל זאת שייתכן וזוהי תוצאה מקרית, יש רגלים לדבר שאכן דברים בגו. הנסיון של ד"א לזלזל ב P של קדמונינו על ידי ציטוט מובאות ממקורות אחרים במקרא אודות המשמעות של המילה "קו" לא תעזור לו משום שקו המיתאר של המילה "קו" בפרשת הים של שלמה מתייחסת דווקא לתוואי המעגל ולא למיתאר אחר כפי שיש במקורות האחרים. גם הנסיון להציג את התחשיב ככוזב באשר הוא נוחץ ידיעה מוקדמת של ערך P הוא בבחינת הנחת המבוקש. היינו, כותב ד"א מניח שקדמונינו לא ידעו את ערך P ולכן לא ייתכן שהם הביעו את היחס הזה במקרא. נעלמה מעיניו השגיאה הלוגית שבטיעון.

 

[דוד1000]

פאי .המשך

http://www.beith-din.com/pai.htm

 

[כויפר חרדי]

ידיעת חז"ל בעניין הפאי ../images/Emo163.gif

ביאור בידיעת החכמים בעניין הפאי, הוא היחס בין היקף העיגול לקוטרו היחס בין היקף המעגל לקוטרו נקרא "פאי" וערכו (בדיוק של 11 ספרות) הוא 3.14159265359. פאי היה ידוע היטב לפילוסופים היווניים, וארכימדס (המאה השלישית לפני מניינם) חישב אותו כ 3.14. הירון האלכסנדרוני חישב את פאי בדיוק של 3.14159 בתקופת תנאים ראשונים (מאה ראשונה למניינם). מה ידעו על כך חז"ל? במסכת עירובין יד ע"א "כל שיש בהיקפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח, מנא הני מילי? א"ר יוחנן אמר קרא (מלכים א' כ"ג) 'ויעש את הים [בריכה, מקווה] מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב', והא איכא שפתו? [וא"כ בגלל עובי השפה ההיקף יותר משלושים], אמר רב פפא שפתו שפת פרח שושן [היתה שפה דקה מאוד], והאיכא משהו, כי קא חשיב מגואי חשיב". כלומר ההיקף אכן הוא 30 והוא בחלל הפנימי ונמדד עד הדופן הפנימית ולא החיצונית. מגמרא זו מוכח באופן ברור שחז"ל חשבו שהיחס של קוטר להיקף במעגל הוא פי 3 באופן מדויק! שאם לא כן לא היתה שואלת הגמרא "והאיכא משהו", שהרי באמת ההיקף צריך להיות יותר משלושים ואף יותר משלושים ואחת אמה, ועל זה תמהו התוספות ד"ה והאיכא משהו, וז"ל "משמע שהחשבון מצומצם וכו' וקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות". וכן מבואר במסכת בבא בתרא יד ע"ב שהכלל "כל שיש בהיקפו ג' טפחים ברוחבו טפח" הוא מדויק, שהרי שאלו שם את זה הסובר שיש בהיקף ספר תורה שישה טפחים א"כ "רוחבו" (כלומר, קוטרו) שני טפחים והיאך נכנס לארון הברית שעל פי החישוב נשאר בו מקום של שני טפחים בלבד? והשיבו כי תרי בתרי לא יתיב, כלומר לא נכנס אלא בדוחק רב. אבל עפ"י האמת, בחשבון פשוט, אם היקפו 6 טפחים "רוחבו" ודאי פחות משתי טפחים, ומאי קושיא בכלל? ונביא ראיה מדבר הלכה והוא משו"ע מהלכות סוכה ס' תרל"ד ס' ב' "אם היא [הסוכה] עגולה צריך שיהא בה כדי לרבע ז' על ז' (טפחים)", והמשנה ברורה כתב בסק"ד "וחוט סובב כ"ט טפחים ושני חומשים נוכל לרבע בתוכה ז' על ז' ". ובשער הציון הסביר, משום שכל שיש ברוחבו טפח יש בהיקפו ג' טפחים. והנה עפ"י החשבון של משפט פיתגורס וכן היחס של ההיקף עם הקוטר צריך להיות ההיקף 31 טפחים לערך, ואם נלך לשיטתו של המשנה ברורה נמצאנו יושבים בסוכה פסולה! וכן הוא לענין קוטר קורה עגולה (להתיר טלטול במבוי) שצריך שיהיה עוביה טפח, שאמרו חז"ל בעירובין במשנה יג ע"ב "כל שיש בהיקפה שלשה טפחים יש ברוחבה טפח", והנה נמצאו מקילין ואין חוששין לתוספת, שהרי אם יש בהיקפה ג' טפחים רוחבה פחות מטפח. נחזור לים של שלמה שעליו אמר ר' חייא בעירובין יד' ע"א "ים שעשה שלמה היה מחזיק מאה וחמישים מקווה טהרה וכו' (מקווה אחד מחזיק 40 סאה) והואיל ועל פי החשבון הדבר אינו מסתדר כלל, באה הגמרא לתרץ שהים של שלמה היה, בחלקו התחתון, תיבה מרובעת בגובה של ג' אמות ורק שתי אמות עליונות היו עגולות דכתיב (מלכים א' ז' כו') "אלפים בת יכיל" (ובת זו מידה של שלוש סאין), נמצא שיש 150 מקוואות. מלבד שדברי חז"ל תמוהים, מדוע פירט הכתוב את מבנה הים של שלמה בפירוט רב כל כך, אבל העלים מאיתנו הדבר החשוב שבחלקו התחתון הוא היה מרובע ברום ג' אמות. אבל הנה גם זו טעות. שעל פי החשבון המדויק נמצא גם בצורה ה"חדשה" למעלה מ-152 מקוואות. מכל האמור לעיל מבואר שחז"ל טעו בעניין כל כך בסיסי כמו יחס היקף המעגל לקוטרו, ולא ידעו ממנו כלל. ובשו"ת התשבץ חלק א' סימן קס"ה שאף על פי שרצה להעמיד דברי חכמים הודה במפורש שתלמידי ר' יוחנן במסכת סוכה ח ע"א טעו בדבר, וז"ל "אי אפשר לומר שתקצר יד שכלם מהשיג מה שהשיגו אאוקלידס וארכימדס וכו' אף אנו נאמר כי מה שכתוב בסוכה העשויה ככבשן (סוכה ז ע"ב) לחומרא לא דק, הם דברי התלמידים שלא הבינו דברי ר' יוחנן, אבל ר' יוחנן על פי הדקדוק ההנדסי אמר דבריו". ודעת הרמב"ם בפירוש המשניות עירובין פרק ראשון "יש לך לדעת כי יחוס אלכסון העגולה אל המסובב אותה בלי ידוע וא"א לדבר לעולם באמת, וחסרון זו ההשגה אינה מאיתנו וכו' ודרך המופת בזה הקרוב אשר עליו סומכין חכמי החכמות הלמודיות הוא יחוס האחד לשלושה ושביעית וכו' ולפי שזה לא יושג לעולם אלא בקירוב לקחו הם בחשבון הגדול ואמרו כל שיש בהיקפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח וסמכו על זה במה שהוצרכו אליו מן המדידה בתורה". מביני דבר יראו פה מעשה התחכמות לא נאה של הרמב"ם: כיון שפאי הוא מספר שאין להגיע לסוף חישובו בתחום הערכים הזעירים (מספר אי-רציונלי) הולך הרמב"ם ומשתמש בעובדה זו כדי להתיר ויתור על החלקים המשמעותיים של המספר. משל למה הדבר דומה? למי שאין מחוג של שניות בשעונו ולכן הוא מוותר על מניין הדקות ומעגל תמיד אל השעה השלמה הקרובה... הנה לדעת הרמב"ם חז"ל ידעו את החשבון, אלא שלקחו מספר עגול הצריך בתורה (שאינו דורש דיוק), והוא בניגוד לגמרא בעירובין ובבא בתרא שהבאנו לעיל, שהרי שם מקשים על דברים שבמציאות אשר אילו היו יודעים חז"ל ערכו האמיתי של פאי לא היו שואלים עליהם בגמרא מלכתחילה. אנשי שלומי ישראל בדורנו שאמונתם תלויה בחכמת חז"ל האלוהית ובידיעתם המופלגת במדעים, קשה עליהם לגלות את בורות חז"ל בענין אשר היה ידוע לארכימדס שחי במאה השלישית לפני מנינם שעליו נאמר באנציקלופדיה העברית "חידה היא עד היום, כיצד יכול היה ארכימדס להוציא את השורשים הריבועיים הנחוצים לשם דיוק מפליא זה". לא נותרה להם ברירה וניתלו בחישוב מליצי ונחמד שרק במחשבה שניה מתגלית אחיזת עיניים שבו. וכך היא תמצית "תגליתם": בפסוק בעניין ים של שלמה כתוב "וקוה שלשים באמה" - וקרי "וקו" - חילקו קוה שהוא 111 בגימטריה ב- קו 106, הכפילו בשלוש, ויצא 3.1415094 שהוא מתקרב לערך פאי האמיתי (כאמור, האמיתי הוא 3.1415926(. ואיפה אחיזת העיניים? הרי ברור לכל שרק אחרי שאתה אכן יודע את ערכו של פאי יכול אתה לחפשו ולמוצאו רמוז בפסוק עצמו. כלומר, מי שכבר יודע את פאי יכול "למצוא" אותו בפסוק אבל מי שאינו יודע (למשל שצריך להכפיל בשלוש) יחפש לנצח ולא ימצא בפסוק ההוא דבר. ובזה גם הולכים הריקים הללו והופכים את רבותינו התנאים, האמוראים, הגאונים והראשונים והאחרונים לאנשים שאינם יודעים את צפונות התנ"ך, כי רק אנו בדורנו "מגלים" את פאי במקרא ואילו חכמים כולם לא השכילו למצוא את הרמז בפסוק ולכן פסקו על פי חישוב לא נכון. ואם יש בך יושר אינטלקטואלי של דורש אמת תראה ש"רמז" זה הוא מליצה מקרית בלבד, ושכותבו של המקרא לא נתכוון לו כלל. פירוש המילה קו הוא חבל המידה. וכך כתוב ביחזקאל מ"ז ג': "בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה". ופירש מצודת דוד "וקו הוא חבל המידה", וכן פרש"י ביהושע ב' י"ח "תקות חוט השני לשון קו וחבל" (תקות - סמיכות של "תקוה", מילה הנגזרת מ"קו"), ואת הטעם שיש בזה קרי וכתיב הסביר הרד"ק בירמיהו ל"א ל"ח - "כתוב קוה בה"א כי נמצא זה השם בלשון נקבה כמו תקות חוט השני, וקרי קו על הרוב", וכן קרי וכתיב זה נמצא גם בזכריה פרק א' ט"ז א"כ בשלושה מקומות נמצא קרי וכתיב זה. ומה יעשו ברמז הכתוב בזכריה ובירמיהו, שאף שם יש קרי וכתיב (אבל לא מדובר שם בעיגול), ואולי יכפילו גימטריית המילים במקום לחלקם (ואם יכפילו, ימצאו את המספר 11766 שהוא נפלא ביותר, כי סך הקצוות [6+1] הוא תמיד 7, בדיוק כמו הספרה האמצעית, והוא בודאי רמז אדיר למשהו, ויבוא אחד הריקים וימציא סיפור). והטעם הכללי על מה נמצא קרי וכתיב במקרא, כתב הרד"ק בשמואל ב ט"ו כ"א "והמלות האלה דכתיבין ולא קורין או דקורין ולא כתיבין וכן קרי וכתיב נראה כי בגלות הראשון אבדו הספרים ונטלטלו, החכמים יודעי המקרא מתו ואנשי כנסת הגדולה שהחזירו התורה ליושנה מצאו מחלוקת בספרים הנמצאים והלכו בהם אחר הרוב לפי דעתם ובמקום שלא השיגו דעתם על הברור כתבו האחד ולא נקדו או כתבו מבחוץ ולא כתבו מבפנים או כתבו אחד מבחוץ ואחד מבפנים". והדברים מוסברים ככפתור ופרח, המילה קו נסתפקו החכמים אם הוא לשון זכר או נקבה לכן כתבוהו בקרי וכתיב. ואתה התלמיד החפץ דעת, ברור לך את הדרך הישרה, ההגונה והברורה כפשוטם של דברים. לך לך על פי התצפית, הבדיקה והדרישה והתבונה. ואל תתלה בבוקי סריקי (הם אנשים ריקים) הנשענים על גימטריאות ורמזים שלא שיערום רבותינו. ריקים אלה יפחדו מן הדעת ויברחו מן האמת כי קשים להם המציאות וההגיון. אבל אתה בדרך התבונה תלך ואז באמת תתהלל.

 

[הנהנה]

גוברנו רעד מתי תעתיק "קושיות" מד"א

אולי חשבת שדוד לא יראה? ואז תשחיל איזה כפירל'ה קטנה להטעיית הקוראים? חבל"ז על הזמן שלך

 

[G o v er n o r]

איני מעתיק חומר מדעת-אמת, או מחופש,

או מצביע על מאמריהם, והכנוי כויפר חרדי אינו alias שלי. במקרה זו, נראים לי דברי דעת-אמת שהובאו ע"י כויפר, מדברי "בית-דין" שהובאו ע"י דוד. חז"ל טענו _מאות_ טענות (statements) בעניני-טבע. ברור שלא כולן שגויות. ההפך הוא הנכון. רובן נכונות. אולם, קיימות די דוגמאות לטענות שגויות, ודי בדוגמאות רבות שגויות אלה להביאנו למסקנה שאין מדובר כאן בחכמה שמימית, אלא בחכמת בני אדם. ובאותם מקרים בהם צדקו חז"לינו - היה מידע זה, ככל שנוכחתי לדעת, כבר ידוע ומוכר לחוקרים בני אומות העולם של זמנם. אני מניח כי אנו עשויים להיתקל _גם_ במקרים ספורים בהם חז"לינו היו חלוצים בתגליות מסוימות, אם כי טרם היינו עדים לכך. אולם, כאמור, _ברור_ כי טענותיהם אינן נובעות ממידע שמימי. חז"לינו, גם אם לא היו קוטלי קנים, וגם אם אחדים מהם נחנו בחריפות שלא נפלה מזו של טובי חכמי אומות העולם של תקופתם - _לא_ התענינו בעניני-טבע לשמם, אלא _רק_ כדי לפסוק הלכות. חכמי אומות העולם התענינו בטבע התענינות לשמה, הם נהלו רשומים של תצפיות, בדקו רשומי תצפיות של קודמיהם, תכננו נסויים לבדיקת תקפות השערות, השקיעו מאמצי חשיבה ונתוח, החליפו מידע עם קולגים בני עמים אחרים והנחילו את שצברו לדורות הבאים. לכן ההשגים הבולטים הם של הגויים. ואגב, חבל, לדעתי, על מאמציך ומאמצי בני-מינך הפאגאנים. אף "מופת" חכמת חז"ל לא שרד עדיין את הפרכתי...

 

[הנהנה]

רוב הפרכותיך הם דיעות אישיות שלך

זה המסקנה שלי מכל הדברים שאתה כותב אתה מביע עמדה כאילו היא ידועה לכולם ואז כאילו מפריך את חזל כך טענת בנושא הזוהר ללא שום הוכחות רק ידוע לנו ש... למי ידוע? אלו הם רק רצונך האישי שיהיה ידוע אבל עם ישראל לא טיפש ושמים לב לשקרים והסילופים שלך אני יכול לדון איתך אחד אחד על "הוכחותיך" בעניין הזוהר ותראה כמה הם דיעות אישיות ולא הוכחות כך ברוב הדברים שאתה דן עליהם אתה אומר את דעתך האישית ואז מקשה קושיות חבל לבזבז את הזמן לענות לך (אני בעצם לא הכי יודע למה אני מבזבז את הזמן לכך, כי אתה תמיד לא תקבל את האמת) ובנוסף מאכלות אסורות מטמטמות את ליבו של האדם כדי להבין את האמת בקלות אבל בכל זאת אתה יהודי אח שלי ולכן שווה להקדיש קצת

 

[G o v er n o r]

"רוב הפרכותיך הם דיעות אישיות שלך"

מה שיך? אני מציג הפרכה? התיחס אל הפרכתי לגופה, או הודה שאינך יכול לערערה. הזוהר? אין מה לעשות חמודי. מקובלים ו"אנשי שטח" פאגאנים עממיים מאמינים שחובר בידי רשב"י. למדנים יודעים שחובר בידי ר' משה דה-לאון. ההוכחות ברורות. קרא פתיל זה שוב והפנם אותו. הכל שם. אינך רוצה לקבל? לא צריך. עדיין הכל רואים שניתנה תשובה הולמת. "חבל לבזבז את הזמן לענות לך" איני מעכב בעדך. אני רגיל שיריבי פורשים לבסוף מן הויכוח אבלים וחפויי ראש וידם על ראשם המעופר. זה קורה לי כל יום. "מאכלות אסורות מטמטמות את ליבו של האדם" זו טענה שעליך להוכיחה תחילה (שמאכל לא כשר פוגע בכשר שכלי. איך אתה מסביר את הכשר השכלי הירוד של מאמין כמו דוד1000 ודומיו, כולל עצמך? הרי חזקה עליכם שאתם אוכלים מאלות כשרים). "אבל בכל זאת אתה יהודי אח שלי" חשיבה זו אינה הדדית. לעולם לא אתפוש פאגאן, מאמין בהבלים כאח שלי. אין לי אחים פאגאנים. שכח מזה...

 

[שומע אותכם]

חמודיל'ה קראתי את הפתיל ואת רוב

הקישורים אליו שלחת ובכן קוראים יקרים בואו תראו עד היכן יכול אדם להטעות את הציבור ועוד ממשיכים אחריו כעדר כבשים כל חבריו הכבשים ופוסקים כמותו כדי להאמין ב"עובדה" שגוברנור יומם ולילה כותב בביטחון רב אצה צריך כך: 1) להאמין שאין אזכור של הזוהר לפני 1286 גוברנור הוכיח שאין? לא. אז תאמין לו, אני לא מאמין 2) להאמין שלא ידוע על כתב יד המקורי של הזוהר גוברנור הוכיח שאין כתב יד כזה? לא אז תאמין לו, אני לא מאמין 3) להאמין לגבי מנהגים יהודיים שהיו מקובלים בימי ביניים שכתובים בזוהר זה ממש בדיחה אולי בגלל שבימי הביניים הניחו תפילין אז הזוהר העתיק את המנהג הזה? למה לא לחשוב הפוך שמהזוהר השתלשל והגיע מנהגים והלכות לישראל 4) להאמין שהרב מעכו כתב צילום של דף המופיע באתר באנגלית ולא סתם המצאה של האתר 5) גם אם אחרי 4 הנחות שלא מוכחות עדיין אנו צריכים להאמין שהרב מעכו קיבל עדות מאשתו של הרב מליאון 6) גם אחרי 5 הנחות שלא הוכחו צריכים להאמין שהאשה אמרה אמת על בעלה שהוא שקרן תמורת בצע כסף אולי היא אמרה תמורת בצע כסף (זאת אומרת ולמה לא הפוך שהאשה שקרה ובעלה אמר אמת) יש עוד הרבה הנחות שעליהן נשענים ה"עובדות" כפי שקורא להם גוברנור אז כדי להאמין בעובדה הזו כל אחד מאיתנו צריך להניח לפחות 6 הנחות תיאורתיות שלא ניתנות להוכחה. ועל זה גוברנור מבסס את הוכחותיו ועובדותיו זה הוכחה? אתה גוברנור שיומם ולילה מנסה להפריך את הוכחות התורה פתאום מאמין לכל מיני הנחות שאתה יצרת אז רחמנות עליך אבל למה את השטויות האלה אתה צריך לכתוב בפורום? מה המעניין שתמיד אתה לוקח את הצד ההפוך ממה שהתורה אומרת זה מראה על המגמתיות והעוורון שבו אתה חי אז אני קורא לכל הקוראים כשגוברנור אומר "עובדה הוכחתי" הוא הניח הנחות שאין לו עליהם הוכחה ועליהם הוא בנה את בניין הרעוע של הוכחותיו עדיף לו להאמין ביותר מ- 6 הנחות שלא ניתנו להוכחה היעקר לנגס בתורה העיקר לשקר אותנו עלינו לא תעבוד, גוברנור היקר איך אתה לא מתבייש לכתוב "עובדה הוכחתי" בזמן שכל הוכחותיך בנויות על הנחות ללא בסיס אמיתי? איך אתה לא מתבייש לכתוב בבטחון "הזוהר נכתב ב-1286" כאילו אתה היית שם בזמן שהמקורות שלך הם צריכים הוכחה בעצמם אלא מה, כל דבר שנגד התרוה אתה חייב להאמין אחרת התורה תהיה אמת וזה אתה לא רוצה

 

[G o v er n o r]

קבלת הפרכה מסודרת. אינך רוצה לקרוא?

לא צריך. יקראו אחרים...

 

[דוד1000]

הפאי

בס"ד תסלח לי אני ממש נדהם. הרי כל ילד יכול לקחת היקף של עיגול ולחלק אותו לקוטר ובכך לדעת את ערך הפאי. אם אתה אומר שחז"ל לא יכלו לעשות דבר כה פשוט, אני בטוח שאתה הוא היחידי שסובר כך.

 

[G o v er n o r]

"אני בטוח שאתה הוא היחידי שסובר כך"

אתה טועה. גם אני סבור כך...

 

[דוד1000]

אתה לא בא בחשבון. כי אתה לא

מחפש את האמת.

 

[G o v er n o r]

וכי מה חשבת שאתה בא בחשבון, Homo

Imbecilus? אני פשוט מגיב לכל הודעה שלך כדי ליצור תפוצה מכסימלית להודעותי. הרי איני יכול ככה סתם לפרסם הפרכות. אני זקוק להצגת "מופת" אידיוטי, כדי להראות בקלות שהוא אידיוטי...