'הולך' ו'עומד' בפעלים מודאליים

'הולך' ו'עומד' בפעלים מודאליים

שמתי לב שבשימוש בצירופים של 'הולך' + שם פועל ו-'עומד' + שם פועל, המשמעות היא די זהה, למרות ההבדל המהותי בין 'הולך' ו'עומד'.
כך למשל, 'הולך למות' ו'עומד למות'.
בבראשית כה' פסוק 32 מופיע הפסוק הבא: "יֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה".

והנה 'עומד למות', באותה משמעות של גסיסה, מוות קרוב:
לגבי הגדרה של חיי שעה לעומת חיי עולם, כותב הדרכי תשובה33 בשם הג"ר שלמה קלוגר בהגהות חכמת שלמה דמהא דקיי"ל דטריפה אינה חיה י"ב חודש מוכח דכל שאינו יכול לחיות מחמת חולי זה י"ב חודש וסופו למות מחולי זה בתוך י"ב חודש, לא נחשב חייו רק חיי שעה, אבל אם עומד למות רק לאחר י"ב חודש, לא נחשב חיי שעה רק חיי עולם.

מעניין אותי לדעת כיצד צירופים אלו הפכו לזהים במשמעותם, למרות השוני בין הפועל 'ללכת' ו'לעמוד'. מהי דעתכם? יש לכם השערות בעניין זה, או ידע כלשהו שיכול להבהיר את הדברים?
 
מעניין


יש משהו דומה בשפות אחרות?

להלן תוצאות מצחיקות של חיפוש: החל מתינוק, וכלה באסטרואיד
https://www.google.co.il/#q=הולך+לעשות,+עומד+לעשות
 

RubberSoul92

New member
בהחלט שאלה מעניינת

ייתכן כי הדבר טמון בסמליות - עמידה מסמלת דריכות. כאשר האדם מתרומם ונעמד על שתי רגליו, יש להניח כי בכוונתו לבצע תריסר פעולות. אם כך, ניתן לראות בעמידה מעין נקודת מוצא של וקטור לקראת מטרה מסוימת.

כמובן שזו רק השערתי, אולי מוטב שתברר זאת כאן.
 
למעלה